"כשאיבדנו מגע עם רמת השנאה ההדדית שלנו, איבדנו גם את האחריות לעתידנו המשותף", כתב הסופר גארי שטיינגרט בספרו "סיפור אהבה אמיתי עצוב במיוחד", והוסיף: "נראה לי שכשהאבק ישקע והדו־מפלגתיים יהפכו להיסטוריה, ככה נחיה, יחידות קטנות שלא מסכימות אחת עם השנייה. איני יודע איך נקרא לזה, 'מפלגות פוליטיות', 'מועצות צבאיות', או 'ערי מדינה', אבל ככה זה יהיה והפעם לא נדפוק את זה".
בין אדישות יחסית מימין לתחושת חורבן בית משמאל, עלולה ישראל לשלם מחיר כבד על חקיקה שכלל לא ברור אם תחזיק מעמד ועד כמה, כאשר ברקע איומים קיומיים בדמות משבר חוקתי - בין הממשלה למערכת המשפט ובין האזרחים לבין עצמם. למרבה המזל, אל מול המתנגדים לרפורמה טרם התייצבו פיזית התומכים בה, דבר שעדיין לא גרר אותנו למלחמת אחים דה־פקטו. בימים כאלה, אל לנו להקל ראש באפשרות של משטר המבוסס על פחד וחרדה, ולפיכך עצם קיומן של הסכמות הן החשובות והמחזקות. דרושה הידברות, ויפה שעה אחת קודם.
ראשית, יש להבהיר: לא יקרה דבר אם השיחות יתקיימו במקביל להתקדמות החקיקה, כפי שלא ייגרם כל נזק אילו היא תוקפא לצורך ניהול מו"מ. הקריאות לקיום שיחות, שהושמעו שלשום בתום יום סוער של מחאה, הן התחלה טובה, אולם ההתבצרות של שני הצדדים עדיין מעוררת דאגה.
לנוכח התגברות המחאות ומכתבי הסרבנות, נדרש שר הביטחון יואב גלנט להיכנס לנעלי המבוגר האחראי בקואליציית המהפכה המשפטית. כמי שעומד בראש מערכת הביטחון - היחידה בישראל שעד כה זוכה לקונצנזוס - צריך השר לדרוש מחבריו להיכנס מיידית להידברות עם האופוזיציה, במטרה לנסות להגיע להסכמות. אחרת, ביום פקודה ימצאו עצמם חיילי צה"ל וראשי מערכת הביטחון נאלצים להחליט למי הם מצייתים: להחלטת ממשלה או להנחיית בג"ץ. האם יבחרו בין יציאה למבצע צבאי מציל חיים לבין ביצוע פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה? כך או כך, ביטחון ישראל על הכף.
יתכבד גלנט ויראה את המתרחש במשטרת ישראל, שכבר עתה מתמודדת עם שר לביטחון לאומי אנרגטי ותקיף, ומפכ"ל שמנסה בכל כוחותיו לגבות את המפקדים בשטח. לאור העלייה בתמיכה הציבורית בו ובעקבות הנתק השורר בין ראשי האופוזיציה, שחלקם פנו לקיצוניות של אי־הידברות עד להקפאת הליכי החקיקה, עשה נכון יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ כשפתח שלשום ערוץ הידברות משלו.
גנץ הבין שהאירוע כבר אינו מתנהל רק ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, וכי איבוד שליטה בשטח יסחרר מדינה שלמה. הוא הרים את הכפפה, קרא לראש הממשלה לשבת עמו והוא ממצב את עצמו כקול ההיגיון וכמי שעשוי להוות גשר מאחד ומפשר. לנוכח האלימות המתגברת, שעלולה בכל רגע להידרדר למחוזות שלא תהיה מהם דרך חזרה - ועל רקע תחושה גוברת של אנרכיה וקריאות למרי אזרחי - נדרש יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד לאפסן את האגו ולהיכנס אף הוא לשיחות. כן, גם במחיר של הידברות תחת אש החקיקה המתקדמת.
אין זה הזמן להוריד את הקואליציה על הברכיים, בטח לא בניסיון לזכות בתמיכה ציבורית. בוחריו, ואחרים נוספים, יסלחו לו מיד עם החתימה על ההסכמות. גם אם לא יצליח בכך, עצם הניסיון יעמיד אותו בשורה אחת עם גנץ. ללפיד ניתנת הזדמנות חד־פעמית להפוך למנהיג המייצג ציבורים רחבים, וחבל יהיה אם במקום זאת ייזכר דווקא כמי שעודד מחאה. לנוכח ההתעלמות הבוטה מהצעתו, נדרש הנשיא יצחק הרצוג לשוב ולקרוא להידברות - וגם להרגיע את השטח. רבים בשני הצדדים תומכים במתווה של הרצוג ורואים בו צעד חשוב להרגעת הרוחות, אולם הם מחכים שיריביהם יהיו אלה שיאמרו את המילה הראשונה. הרצוג, במעמדו כאזרח מספר אחת, צריך להודיע לצדדים על מועד לפגישה - ומי שלא יתייצב אליה יהיה זה שימותג כסרבן להידברות.
עוד בוואלה!
לנוכח הקיצוניות המשתלטת על שני הצדדים, נדרש ראש הממשלה בנימין נתניהו לקום, להתעשת ולעשות מעשה. נתניהו מבין את עוצמת המשבר ההולך ותופח, אך נראה שהוא מאבד שליטה על הקואליציה שלו מימין. אף שחלק ממטרת הרפורמה עשוי להיטיב עמו במשפטי האלפים, מחויב האיש החזק בישראל להבהיר לשריו הנלהבים שאפשר גם אחרת. שניתן להקפיא לכמה ימים את התקדמות החקיקה במטרה להידבר עם הצד השני - עד שייצא עשן לבן. ישנם המספרים כי נתניהו רואה את עצמו כמשה רבנו מודרני, וכי הוא שואף להותיר אחריו מורשת מדינית וכלכלית. לבטח הוא לא רוצה שההיסטוריה תשפוט אותו על השסע ההולך וגדל בחברה הישראלית ובאמון המידרדר שלה בנבחריה.
בסוף השבוע הקרוב יקראו בבתי הכנסת את פרשת "תצווה". בתחילתה דורש ה' ממשה - שבאופן נדיר שמו לא מוזכר לכל אורכה - לצוות על בני ישראל להדליק את נר התמיד למרגלות המשכן. לאחר מכן מצווה עליו להכין את הכוהנים, שישרתו במשכן, ולקדש אותם. אולם החלק השני של הפרשה עוסק בקורבנות שיוקרבו לצורך חנוכת המשכן. בשבוע הבא כבר יקראו את הפרשה שבה מסופר על חטא העגל. רגע לפני הגלישה לתהום, אני עדיין מאמין שמדינת ישראל תישאר דמוקרטית. השאלה היא לכמה קבוצות תחולק ואם תצליח להתאושש מהשבר, שעלול להפוך לבלתי ניתן לאיחוי. בואו ננצל את חג פורים המתקרב, "ונהפוך הוא" מהתבצרות - להידברות. בואו נצא לדרך חדשה, למען כולנו.
הכותב הוא עורך מעריב.