בשבוע שעבר חשפה אילה חסון בערוץ 13 את פרשת אבי חימי, שלפיה יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר ביצע מעשה מגונה בעצמו לכאורה בשיחת וידאו שקיים עם עורכת דין שביקשה להתמנות לשופטת. עוד פרסמה חסון, כי חימי חתם על טופס המלצה לשיפוט עבור אותה עורכת דין.
מאז, חימי הודיע על התפטרותו וגרסתו הייתה כי היה במערכת יחסים עם אותה עורכת הדין שהתפרסה על פני כמה שנים, אך היא מכחישה שהיה ביניהם רומן. חימי גם הגיש תלונה למשטרה נגד עורכת הדין בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
בעקבות הפרסומים נמסר כי המשטרה פתחה בבדיקת המקרה. בכירים במשטרה צוטטו בתקשורת כמי שטוענים כי בפרשה טמון חשד למעשים פליליים, שעליהם לחקור אותה וכי הם מעריכים שתיפתח חקירה בקרוב. עוד נטען, לדברי אותם גורמים במשטרה, כי חימי הפליל את עצמו בכך שהודה כי מסר לעורכת הדין המלצה, מבלי שמסר גילוי נאות על הקשר המיני ביניהם.
על פי הפרטים שפורסמו עד כה, חקירה נגד חימי יכולה להתקיים בשני מישורים פליליים: המישור של עבירות מין, והמישור של פגיעה בטוהר המידות. במישור של עבירות מין, בגין המעשים שבוצעו על ידי חימי בשיחת הווידאו, ניתן להעריך כי הנושא לא יגיע לכדי חקירה, וכי אם תתקיים חקירה בנושא, היא לא תניב כתב אישום. הסיבה? ברור כי עורכת הדין אינה מעוניינת להביא את חימי לדין פלילי. לו הייתה רוצה שיתקיים בירור משטרתי של העניין, הרי בודאי שהיתה מגישה תלונה במשטרה לפני הפרסום או בימים שאחריו.
יתרה מכך, עורכת הדין עשויה רק להפסיד מבירור פרטני של הקשר ביניהם. בהנחה כי אין לה עניין בחקירתו של חימי ובהעמדתו לדין (לאור העובדה כי לא התלוננה עד היום), הרי שאם הפרשה תתגלגל לכדי כך - לא מדובר בתוצאה שכיוונה אליה. מנגד, אם במסגרת החקירה ימצא שהקשר ביניהם היה הדדי ומרצון, הרי שהדבר יפגע משמעותית בשמה של אותה עורכת דין. לכן, לא אופתע אם עורכת הדין תסרב לשתף פעולה עם חקירה שכזו ובפרט לתאר את הקשר שלה עם חימי.
עוד בדעות ופרשנויות
החשד השני שיכול להיות מופנה כלפי חימי, נמצא בתחום טוהר המידות של נושא משרה ונוגע להמלצה שנתן. מגרסתו של חימי וגם מהעובדה שאותה עורכת דין לא עברה אפילו את שלב הסינון הראשוני, נראה כי קשה יהיה להביא את המקרה לרמה מספקת של ראיות שעשויה להבשיל לכדי כתב אישום.
חימי, עורך דין פלילי ותיק, היה ערוך לאפשרות שהראיון עשוי להפליל אותו בעבירה לפי טוהר המידות ולכן מסר הסברים בכמה מישורים. ראשית טען שהקשר ביניהם לא היה קשור לרצונה להתמנות לשיפוט והתחיל שנים קודם לכן. שנית, הוא טען כי ההמלצה שנתן לה לא הייתה חריגה אלא על גבי טופס מובנה וכי הוא מסר המלצות רבות כאלו לאחרים. שלישית, הוא טען שההמלצה הייתה מדודה ומבוססת על שיקולים מקצועיים בלבד. רביעית, הוא טען כי לא שוחח עם אף גורם בועדה כדי לקדם את אותה עורכת דין ובמיוחד כאשר היא לא צלחה את שלב הבירור הראשוני.
לפיכך, על פני הדברים, נראה כי חקירת משטרה תוביל לכך שאין בחומר הראיות די כדי להוכיח עבירות מתחום טוהר המידות. אם כך, מה דחוף למשטרה לפרסם כי בכוונתה לברר דווקא את המקרה הזה, מקום שבו אלפי מתלוננים (שמבקשים בירור של המשטרה) לא מקבלים התייחסות מספקת? התשובה היא אחת - חטטנות משטרתית קלאסית.
ראוי כי המשטרה תסיק את המסקנות מפרשת יו"ר לשכת עורכי הדין הקודם, עו"ד אפי נוה והשם המפוצץ והצהוב שניתן לה על ידי המשטרה -"מין תמורת מינוי". כבר בשלב הראשוני של חקירת המקרה היה ברור שלא ניתן לעשות שימוש בשום ראיה בתיק של נוה כיוון שהיא הושגה בעבירה. עובדה זו לא מנעה מהמשטרה לבדוק, לחקור ולהדליף פרטים "צהובים" מתוך החקירה רק כדי להגיע למסקנה כי לא ניתן להגיש בפרשה כתבי אישום. לסיכום: כדאי שהמשטרה תעסוק בנושאים העומדים לפתחה ובשירות לאזרחים ברצינות ובאחריות, ולא תעסוק בהדלפות ו"בדיקות" בפרשות צהובות ותקשורתיות, אך בעלות הקשר פלילי קלוש עד כדי לא קיים.
עו"ד עומר בללי הוא מומחה למשפט פלילי