הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט הישראלי עומדת במרכזו של השיח הציבורי בימים אלה. מבלי להיכנס למשמעויות משפטיות, לכוחו של בג"צ ולעמדה פוליטית, אני רוצה להפנות את הזרקור אל רפורמה משפטית אחרת שצריכה להיעשות, רפורמה שהיא בעלת חשיבות קריטית ומשמעות ישירה ומיידית לכל אזרחי ישראל ולתחושת הביטחון שלהם במדינה, רפורמה שתשנה מקצה לקצה את מדיניות הענישה המקלה והאכיפה החסרה שפוגעות בכולנו.
בשנת 2022 נרשמה עלייה של למעלה מ-60% בפריצות ובניסיונות פריצה לבתים ולעסקים ובסך הכול 364 פריצות לעומת 224 בשנה בקודמת. את העלייה האדירה בכמות הפריצות ניתן להסביר בשתי סיבות מרכזיות: הראשונה חוסר המשילות והליקויים בביטחון הפנים במדינת ישראל והשנייה, החולשות הבולטות של מערכת המשפט ובראשן כאמור הענישה המקלה שמביאה לכך שאין גורמי הרתעה מספקים.
כתוצאה מכך, אנחנו רואים תופעה הולכת וגוברת של פורצים שבנוסף לכך ששודדים את תכולת הבית אליו פרצו הם גונבים אף את מפתחות הרכב ובסיום הפריצה, גונבים גם את הרכב. זה קורה בעיקר כי צרור המפתחות נמצא בבתים רבים בכניסה לבית והגנבים המנוסים יודעים ומנצלים זאת. ישנה עליה גדולה בגניבת רכבים לאור המחסור בחלקי חילוף בעולם, בין היתר בגלל התקיפה הרוסית באוקראינה. כל אלה מביאים לנתונים המובאים לעיל והשאלה המתבקשת היא - איך ניתן לשנות את המצב?
אל תפספס
ראשית, יש להגביר את ההרתעה ובכך הכוונה היא לחדול מיידית מהענישה המקלה בישראל ובמקומה להחיל עונשים משמעותיים על העבריינים. הענישה המקלה לא רק שאינה גורמת לעבריינים לרתיעה ממעשי הגניבה הנפשעים אלא גם גורמת לגורמי החוק ובראשם המשטרה לירידה ניכרת במוטיבציה לפעול כנגדם. אחרי הכל, איך אמור להרגיש שוטר שפועל מתוך תחושת שליחות ולעיתים תוך סכנה עצמית, כאשר הוא תופס גנבי נשקים של חיילי צה"ל, מביא אותם למשפט ובסוף הם מקבלים 10 חודשי מאסר בלבד, מה שאומר שאחרי ניכוי התנהגות טובה וכן הלאה, הם ישתחררו תוך זמן קצר מאוד מכותלי הכלא? איזה מוטיבציה יש לאותו קצין מסור שפיקד על צוותו במארבים וסיכן את החוליה שהוא אמון עליה במטרה לתפוס גנבים כאלה כשהוא יודע שהעבריינים יקבלו עונש מחפיר מהרשות השופטת? מערכת המשפט גורמת לעיקור עבודת המשטרה המאומצת שנעשית בשטח. אמנם המשטרה עצמה סובלת מחוסר בכוח אדם אבל כשכוח האדם שמשרת נאמנה את אזרחי המדינה פועל באומץ ובנחישות, הענישה המקלה והחסרה גורמת לנזק כפול, הן לגורמי החוק שהמוטיבציה שלהם נפגעת והן לאזרחי ישראל שהביטחון שלהם נפגע בצורה אנושה עד כדי חוסר אונים ותסכול.
לאור כל זאת, יש להחיל חקיקת עונשי מינימום כדי להפוך את הענישה למרתיעה. חקיקת עונשי מינימום צריכה לעמוד בחוד החנית של הרפורמה הנדרשת כדי לשפר את רמת הביטחון במדינה וכדי להביא לכך שהציבור יביע אמון מחודש במערכת המשפט שכרגע סובלת מאי אמון וחוסר הערכה מצד הציבור וזאת לאור פסקי דין מקוממים של שופטים, כמו אותו שופט שפסק עונש מקל באופן בלתי מובן לאנס שפרץ לחדר של ילדה קטנה ואנס אותה. עונשו המגוחך של האנס הוחמר לאור הסערה הציבורית אבל הנזק התדמיתי למערכת המשפט כבר נעשה. מערכת המשפט צריכה לשלב ידיים עם גורמי החוק ולסייע בידם לחזק את ההרתעה. כאשר תעשה זאת, היא תזכה מחדש באמון הציבור שכרגע רחוק ממנה למרבה הצער. על מערכת המשפט לתת בידה של המשטרה את הגיבוי הנאות לפעולותיה המאומצות.
באותו עניין אך מזווית אחרת, נזכיר את אמירתו של פיני בדש, ראש מועצת עומר שחשף באומץ את האמת המרה: שופטים במגזרים מסוימים חוששים לקבל החלטות קשות בשל קרבתם לאוכלוסיות וקהילות מסוימות. שופטי אלה מוצאים עצמם לא אחת בחוסר אונים מוחלט מול המערכת מחד ומול כנופיות הפשע מאידך. אולם אם וכאשר תהיה חקיקה מוסדרת באשר לענישה המינימלית לדבר עבירה ובייחוד בעבירות מסוימות כמו אחזקת נשק, פרוטקשן, רצח ואונס, שופטים אלה לא יוכלו עוד לתת מקום לשיקולים אישיים שמבוססים על פחד ושיקולים אישיים שאין דבר וחצי דבר בינם לבין לשון החוק או ביטחון האזרחים.
את חקיקת המינימום אני מציע להחיל באופן מדורג. לדוגמה: מי שנתפס עם נשק לא חוקי/גנוב-יקבל בפעם הראשונה 5 שנים ובפעם השנייה 10 שנים . להערכתי המקצועית ומתוך היכרותי עם המערכת, כאשר חוק כזה יהיה קיים ההרתעה תהיה רבה ותמנע אחזקת נשק שלא על פי החוק. בהתאם, יש להחיל ענישה על כמות עבירות על החוק, קטנות ככל שיהיו, כדי לייצר הרתעה משמעותית.
הכותב הוא רפי סויד מנכ"ל ומייסד קבוצת "מוקד אמון".