המדינה הגישה היום (רביעי) מתווה משפטי לבירור תביעות הנזיקין שהוגשו ויוגשו בעקבות אסון מירון - שבו נספו 45 גברים וילדים ונפצעו יותר מ-140. משפחות הקורבנות הביעו זעם מהמתווה, שלטענתן הוא "מנותק מהמציאות", חד צדדי לטובת המדינה ומרע עם התובעים. פרטי המתווה פורסמו בעקבות בקשת וואלה!.
המתווה שהציגה המדינה, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז חיפה ועו"ד חיים וצביקה זליכוב ממשרד עורכי הדין Kennedys, נועד לייצר הליך "מהיר ויעיל לנפגעים ומשפחותיהם" בשל ריבוי הגורמים המעורבים, התובעים והנתבעים - וכן ייחודיות האירוע והיקף הנפגעים.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בפני סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בטינה טאובר, התייצבו עו"ד ערן בקר עם עורכת הדין מורן כהן ממשרדו, מול יותר מעשרים עורכי דין ויועצים משפטיים של רשויות המדינה והביעו את התנגדותם הנמרצת.
השופטת טאובר הציעה לצדדים לנסות לשכלל את המתווה המוצע, על מנת שניתן יהיה להגיע להסכמות אודות תנאיו ולקדם את בירור התביעות. במהלך הדיון בו המדינה הזכירה כי שילמה לכל אחת מהמשפחות מקדמה של חצי מיליון שקלים, ושמספר פעמים התלהט, עזב את האולם בהפגנתיות אחד משארי המנוחים, ששכל באסון שני אחים. הוא הביע ביקורת קולנית על הצעת המדינה, הגדיר אותה "בושה" ואמר כי "מתנהל פה שיח חסר רגש. מה זו ההתמקחות הזו, זה דוכן עגבניות? עסקה למכירת דירה? מציעים סכום נמוך כדי לסגור בקצת יותר?". השופטת טאובר הציעה לצדדים כי יתגמשו, ייפגשו ביניהם ויציעו מתווה מוסכם במשותף והבטיחה כי ולא, היא נכונה לנהל את ההליך גם אם יידרש לכך עשור.
"המדינה מציעה מתווה חד צדדי, ציני, מנותק מהמציאות", אומר עו"ד ערן בקר המייצג את משפחות הנספים שתבעו, "המתווה המוצע מתרכז כולו במאמץ המדינה לקצץ בפיצוי ולהגבילו, תוך חיוב משפחות הנספים לקחת על עצמם ויתורים משמעותיים, מבלי שהמדינה מציעה מנגד תמורה של ממש, אלא רק נהנית מהטבות, שלא הייתה מקבלת בבית המשפט. זאת, תוך התעלמות בוטה מהנזקים שנטענו בכתב התביעה ומתייחסת בעיקר לתביעות ניזוקים שאינם רלוונטיים לתביעה התלויה והעומדת בפני בימ"ש נכבד זה, מציעה הצעות חד צדדיות - כך למשל ההצעה כי "הנתבעים יערכו רשימת מומחים ניטרליים..." (?!), מוסיפה כי לא תהיה זכות לערער ו/או לחלוק על זהות המומחה, ובסופו של יום מגדילה לעשות ומציעה- כי בתיקים אלה יינתן פס"ד מכוח סוג הליל החוסם את דרכם של התובעים מלהגיע לערכאת הערעור- ככל שיהיה צורך בכך!".
"הפכנו וחיפשנו בכל 11 עמודי המתווה, ולא מצאנו הכיצד המתווה המוצע מקדם את עניינם של התובעים", אומר בקר בהתייחסות. "אנו שואלים - היכן הייעול בעניינם של המנוחים- שנראה ואולי לא בכדי כי "הושמטו" בהתייחסות ל'עקרונות' לפיהם יחושב הנזק הבלתי ממוני, ויתרה מכך- גם לעניין ניזוקים שטרם הגישו תביעות ו/או הסכימו למתווה המוצע - האם יש ליתן יד לניסיון המדינה "לסחוט" הסכמה למתווה במסווה של "ייעול" המוכחש כשלעצמו, על חשבון חסימת הגישה לערכאות דיוניות ומתן פיצוי מקסימלי לתובעים- בהתאם לנזקיהם?".
האסון, הגדול בתולדות מדינת ישראל, התרחש בתאריך 30 באפריל 2021, במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי, במהלכו נהרגו 45 חוגגים ונפצעו רבים נוספים. התביעה הוגשה על ידי משפחות עשרה מהרוגי האסון בבית המשפט המחוזי בחיפה. מדובר בתביעה מורכבת, המשלבת מספר רשויות מדינה וגופים נוספים שנטען כי היו מעורבים בהליך תכנון, הפקת וביצוע ההילולה נוכח ייחודיות האירוע, היקף הנפגעים בו וריבוי הגורמים המעורבים, ובכלל זה צדדים אשר טרם צורפו להליך. הפרקליטות אומרת כי "מתוך הכרה בתרומה של ניהול הליך מהיר ויעיל לנפגעים ומשפחותיהם וללא קשר לעמדת המדינה בהליך אשר תתברר בפני בית המשפט, הציעה המדינה מתווה לניהול התביעה אשר יקל על אותם נפגעים ובני משפחותיהם לברר את נזקיהם בפני בית המשפט באופן יעיל".
המתווה שהוצע כולל הליך בפני בית משפט אחד במקום שינוהלו תביעות מקבילות בבתי משפט שונים, מה שאמור היה להוביל לחיסכון בזמן שיפוטי, ולדברי נציגי המדינה גם חיסכון משמעותי של הוצאות הנפגעים ובני משפחותיהם, צמצום מחלוקות ויצירת וודאות משפטית, אשר תוביל לניהול הליך מהיר בעניינם ולטובתם. המשפחות כאמור אינן רואות עין בעין עם המדינה בעניין הזה.
עוד במהלך הדיון זעמו המשפחות למנגנון מקוצר של מינוי מומחים רפואיים שיוצעו על ידי המדינה, אבל השופטת טאובר הבהירה שבית המשפט בלבד הוא שיקבע את המומחים, להצעת הצדדים. עלותם לא תושת על התובעים ומנגנון הכרעה מהיר של בית המשפט. הוצע, כי יקבע פרק זמן בו יוגשו תביעות על פי המתווה על ידי הניזוקים השונים אשר מתאימים להימנות עליו. המתווה המוצע לא שולל האפשרות להגיש תביעה פרטנית ממי שלא משתתף בתביעה הזו.