אסון הר מירון

שנה לאסון מירון: משרד המשפטים בולם פתרון משפטי שיסדיר את בעלות המדינה על ההר

למשרד הוצעו אפשרויות באמצעותן תוכל המדינה לקבל אחריות על המתחם, ובכך לדאוג לאבטחתו, כשאלה לא כרוכות בקשיים משפטיים ומחאה מצד הציבור הדתי. אלא שמסמכים שהגיעו לוואלה! מגלים כי במשרד מתעקשים על הפקעת ההר. משרד המשפטים: "בוחנים את האפשרויות ע"י כלל הגורמים"

18/05/2022
בווידאו: יועמ"ש משרד הדתות מעידה בפני הוועדה לחקירת אסון הר מירון (צילום: לע"מ)

שנה לאחר אסון מירון, בו נהרגו 45 בני אדם ו-145 נפצעו, מחר (רביעי) תיערך ההילולה במתחם. במהלך השנה האחרונה נעשה ניסיון מצד המדינה לעשות סדר בהר מירון, שמבחינה משפטית נמצא בבעלות מספר הקדשות דתיים ומנוהל על ידי הגוף "ועדת החמישה" המאגד אותם. עם זאת, ניסיונות אלה לא צלחו וברשתות החברתיות עולה תמונה לפיה המצב במירון מבחינת התשתיות ויכולת האכלוס עדיין רחוקה מלהניח את הדעת.

לצד כל זאת, מסמכים שהגיעו לידי וואלה! מגלים כי למדינה הייתה אפשרות פשוטה יחסית לקחת לבעלותה את ניהול מתחם ההר כדי לדאוג לאבטחתו, אלא שמשרד המשפטים החליט לבלום את האפשרות הזאת, ומתעקש שהמדינה תפקיע את שטח ההר לרשותה.

שתי אפשרויות שהונחו על שולחנו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כרמית יולס, הקנו למדינה את היכולת לנהל את הר מירון ולקבוע מה יקרה בו ללא צורך להפקיע את שטחי ההר מן ההקדשות השונים - הליך מסובך שהמדינה מתקשה לבצע מאז קרות האסון.

הכנות במירון לקראת ההילולה, היום(צילום: פלאש 90, דוד כהן)

האפשרות הראשונה שהוצעה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, היא שבמקום הפקעת השטח בהר מירון והפיכתו לשטח ציבורי, המדינה תכניס נציג מטעמה לתוך ההקדשות. התומך הבולט להצעה הזאת הוא הרב שמואל אליהו, רבה הרשאי של העיר צפת, שמתנגד להפקעה מהטעם שהצעד יעורר מחאה גדולה בשל קדושתו ליהודים רבים.

האפשרות השנייה שהוצעה היא שהמדינה תגיש בקשה לבית הדין הרבני להתמנות כאפוטרופוס שמנהל את כלל ההקדשות על ההר. האפשרות הזאת אמורה הייתה לחסוך למדינה את ההתדיינויות בבתי המשפט מול נאמני ההקדשות השונים ומול ועדת החמישה שמתנגדת להפקעה, ובכך להפוך אותה לאמונה על ניהול נכסי ההקדשות על כל המשתמע מכך. לפי אפשרות זאת, הבעלות תישאר אמנם על שם ההקדש, אך המדינה תקבל באופן מיידי את סמכויות הניהול, והצורך בניהול אותם הליכים משפטיים ממושכים ומורכבים יתייתר, ויש להניח שגם ההתנגדות הציבורית תוסר.

מסמכים מגלים כי במשרד מבקשים לנסות להפקיע את השטח על ההר כדי לנהל אותו באמצעות אחד מגופי הממשלה, ומסיבה זו הם מתנגדים לשתי האפשרויות שהוצעו. אלא שהתנגדותם זו תמוהה, שכן למעשה יכלו להפקיע את המתחם עוד לפני האסון.

הזדמנות זו נקרתה כבר בחודש ינואר 2020, אז נתן בג"ץ תוקף להסכם פשרה שנחתם בין המדינה לבין אחד ההקדשות הטוען לבעלות על ההר. לפי הסכם פשרה זה הוקם גוף שנקרא "ועדת החמישה", והוא זה שאמור היה לפנות את המבנים המסוכנים, שחלקם נבנו על ההר על ידי פולשים. בהחלטת בג"ץ נקבע כי במידה וההסכם יופר, המדינה תוכל להפקיע את שטח ההר לידיה, מה שאכן קרה, אך המדינה לא הפקיעה את המתחם בכל זאת, ככל הנראה בגלל שמדובר בהליך משפטי מורכב.

עוד בוואלה!

מסדרון המוות והיציעים הוסרו: שנה לאחר האסון, החוגגים במירון ימצאו מתחם שונה משהכירו

לכתבה המלאה
הכנות במירון לקראת ההילולה, היום(צילום: פלאש 90, דוד כהן)

בנוסף, אתמול הגישו יורשיהם של עשרה נספים באסון מירון תביעה בסך 40 מיליון שקל נגד המדינה. התובעים מאשימים את המדינה ב"היעדר חקיקה, תקנות, תקנים מפורטים, וחמור מכך גם פטור מאישור רישוי עסקים לאירועים דתיים ולאומיים". עוד נכתב כי "מדובר במחדל ממשלתי מתמשך לאורך שנים, בגינו אין עד היום קביעה ברורה איזה הוא הגוף האחראי על הבטיחות באירועים אלו, זאת למרות האסונות שפקדו את המדינה, ולמרות שהצורך ברגולציה כבר עלה פעם אחר פעם בעקבות אסונות קודמים. המדינה המשיכה בשלה והתעלמה במודע מהמצב המסוכן השורר במדינה, תוך שהיא אדישה לתוצאות הקשות שיכולות להיגרם מהתנהלותה זו, עד כדי עצימת עיניים מכוונת, שהובילה לתוצאה הטראגית ולהתרחשות אסון הר מירון. האסון הבא הוא רק עניין של זמן".

כתב התביעה מלמד שלו המדינה הייתה מפקיעה את שטח ההר כפי שהסכם הפשרה בבג"ץ אפשר לה, ייתכן שהאסון הנורא היה נמנע.

גשר דב עליו אירע אסון מירון(צילום: אתר רשמי, הרשות לאכיפה במקרקעין)

מטעם הרב שמואל אליהו נמסר נמסר כי "ניהול קבר הרשב"י וכל מה שקשור לענייניו צריך להעשות בשיתוף פעולה בין המדינה לבעלי המקום ההקדש. צריך חשיבה כוללת והתנהלות מערכתית גדולה תוך השקעת משאבים מתאימים לקליטת מאות אלפים שרוצים להגיע בצורה בטוחה מבלי להגבילם בצורה שמצמצמת את התפילה והשמחה.

קבר רשב"י הוא הקדש שקיים מאות שנים. המקום הזה יקר מאוד מאוד בעיני מאות אלפי יהודים בכל העולם. הפקעתו של קבר רשב"י לא מעשית והיא תעורר מחאה גדולה. אין שום כוונה להעביר את ההקדש לידי המדינה. ההצעה היא לשיתוף נציג המדינה בתוך ההקדש שיביא לשיתוף פעולה יעיל יותר בניהול המקום".

מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר כי "הממונה על ההקדשות העבירה לפני מספר חודשים הצעה למתווה ניהול אתרי מירון למשרד לשירותי דת ולמשרד המשפטים. המטרה היא גיבוש פתרון מוסכם, אפקטיבי ובר יישום באופן מיידי לניהול האתרים. אנו ממתינים למענה בעניין".

מטעם משרד המשפטים נמסר כי אין כל היתכנות מעשית או משפטית לפתרון המוצע בכתבה. "לאחר בחינה מקיפה שנעשתה, המהלך שגורמי המדיניות סבורים שראוי לקדם, בכפוף לשמיעת הגורמים הרלוונטיים, בכל הניוגע לדרך הנכונה לנהל את אתר קבר הרשב"י במירון היא באמצעות העברת הבעלות בו לידי המדינה בדרך של הפקעתו מידי הגורמים הפרטיים", אמרו. "נושא זה מטופל במשרד המשפטים על ידי גב' כרמית יוליס, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, וגב' אורית קוטב, משנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים".

"ההצעה לפיה משרד המשפטים יתמנה כנאמן בהקדש על ידי בתי הדין הרבניים תביא להמשך המצב הקיים לפיו אין למדינה יכולת אמיתית לניהול האתר, מצב זה אינו רצוי והמציאות מעידה כי יש קשיים ממשיים בקיומו. יצויין כי ההחלטה להפקיע את האתר כבר התקבלה והליכי ההפקעה התקדמו, אולם בשלב מאוחר יותר במסגרת הסכם פשרה הוקמה ועדת החמישה, שמורכבת מנציגי ההקדשות ומנציג שהוא עובד מדינה בכיר. נוכח האמור, בכוונת המדינה לשוב ולחדש את הליכי ההפקעה לאחר ההילולה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully