הדייגים של רצועת עזה שיוצאים להתפרנס בים הם כאב ראש יומיומי עבור חיל הים. הדייג שם נתון למגבלות קשות כדי לשמור על ביטחון מדינת ישראל, ביטחון מתקניה האסטרטגיים וביטחון החיילים. הדייגים מתחככים בכוחות המופקדים על אכיפת ההוראות של מרחב הדיג ומאתגרים אותם. מנגד, החיילים נוקטים באזהרות, בכריזה ברמקולים, בהתזת סילוני מים, בירי באוויר או למים בקרבת הסירה שלהם ובמקרים חריגים, במעצר ואף בתפיסה זמנית של הסירה. עד כה, חיל הים היה משיב אותה בחזרה אחרי כמה ימים או שבועות, אולם מול בעליה של סירה אחת שחצתה את הגבול, תרתי משמע, לא פחות מ-120 פעם, החליטה מדינת ישראל למצות את הדין.
פרקליטות המדינה פתחה לאחרונה נגד בעליה של הספינה העזתית הזו בהליכים משפטיים ומבקשת מבית משפט להחרים את הסירה לצמיתות. בצה"ל אומרים כי במהלך ההפרות הרבות מהסירה הזו הושלכו אבנים, פטישים וחפצים אחרים לעבר חיילי חיל הים, ובמקרה אחד שאירע ב-15 לנובמבר 2021 אף ניגחה ספינת הדייגים את ספינת הסיור של חיל הים. לצד הדייגים בעלי הספינה התייצבו ארגון עדאלה ועמותת "גישה", ארגון זכויות אדם ישראלי שנוסד בשנת 2005 ומטרתו הגנה על הזכות לחופש תנועה בשטחים.
"אנחנו עוקבים זה שנים אחר מצב הדייגים ברצועת עזה, וחוקרים את השלכותיה של המדיניות הישראלית על הענף, הסובל בעקביות מהגבלות ישראליות על כניסת ציוד חיוני לדיג, מהגבלת גישת הדייגים לים של עזה, המוגבלת ל'שטח דיג' מצומצם שאוכפת ישראל בצורה בלתי חוקית, ומהתנכלות חיל הים, מעצרי הדייגים ותפיסות סירותיהם ללא סמכות", אומרת לוואלה! עו"ד מונא חדאד, שיחד עם עו"ד אסנת כהן לפשיץ מייצגת את בעלי הסירה מטעם "גישה". השתיים מעולם לא פגשו את הלקוח שלהם פנים אל פנים ואת הקשר עמו עשו בשיחות זום. "זה חלום שלי להגיע לעזה", אמרה חדאד. "אבל זה לא מתאפשר בגלל המצב".
ההליך התקדימי הזה מאתגר את בית המשפט ואת פרקליטות המדינה בהליכים על פי דין הלחימה בים, ולא על פי התפיסה היבשתית. מנגד, הדייגים, באמצעות "גישה", טוענים כי הם אזרחים, אינם בכלל צד לסכסוך מזוין, ואין להחיל עליהם דיני לחימה כלל. המשפט מתנהל בבית המשפט לימאות, שמקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה. דיון ראשון בתיק, התקיים בשבוע שעבר, בהיעדרם של הדייגים מעזה.
בעליה של הסירה, הדייג מוחמד הסי בשנות ה-40 לחייו, עובד בין היתר עם ארבעה מתוך שבעת ילדיו על הספינה. רשמית, הסירה רשומה עדיין על שם אביו, שנפטר לפני שנתיים מהתקף לב פתאומי. אביו, אבי אביו, דודיו ואחיו של הסי כולם כמותו היו או עודם דייגים ידועים ברצועת עזה אשר עסקו בדייג כל חייהם.
הסירה נמצאת בבעלות המשפחה מזה שנים רבות ומשמשת אותו ואת שלושת אחיו, ילדיהם ומשפחותיהם כאמצעי ומקור פרנסה יחידי. בסך הכול כחמישים איש מתפרנסים בשכר יומי של כ-50 שקלים מהסירה הזו שמניבה בין 1,000-500 שקלים ליום."גישה" טוענת כי מאז שנלקחה הסירה על ידי המדינה, נשלל מקור פרנסתם וכי מצבם הכלכלי, שממילא הוא בכי רע התדרדר ועודו מתדרדר בצורה משמעותית. היא טוענת כי הם חיים בעוני רב והוא ואחיו הנסמכים על הסירה כמקור פרנסה, אינם מצליחים לפרנס את משפחותיהם, ואינם מצליחים להחזיר תשלומים רבים שהם חייבים לאנשים בגין הוצאות הסירה ותיקונה. "הגענו לפת לחם", הוא טוען.
בליל 26 לאוקטובר 2022, שבו נתפסה הספינה, היה הקפטן עליה פארס הסי, אחיו של מוחמד. "יצאתי יחד עם ארבעה דייגים נוספים כולם בני משפחתי וביניהם קטין", סיפר פארס. "אנחנו בדרך כלל זורקים את הרשת לים מתחילים לנוע בתקווה שהרשת תתפוס כמה שיותר דגים. אנחנו מעלים את הרשת כל שעתיים, אוספים את הדגים ואז מחזירים את הרשת וחוזרים לתנועה. כעבור כמה שעות, חיילי הצבא הישראלי החלו לירות עלינו ועל הסירה. לפני הירי לא ראינו את סירת הדבור של הצבא ולא שמענו אזהרה כלשהי. הירי היה רב ולא הבנו אם מדובר בירי או בכדורי גומי וחששנו מאוד לחיינו. אחד הדייגים נפצע כתוצאה מהירי בחזה שלו ובפניו והוא סובל מפצעיו נכון להיום. כ-17 חיילים רעולי פנים השתלטו על הסירה, כיסו לנו את העיניים ואזקו אותנו ולקחו אותנו יחד עם הסירה לספינת הדבור של הצבא, שם הופשטנו מבגדינו וקיבלנו מכות מהחיילים ולבסוף הגענו לנמל אשדוד. ביקשנו לקבל את הבגדים שלנו כי היה לנו מאוד קר וחיילים נתנו לנו ללבוש בגדים שהם הביאו. הדייג שנפצע נלקח לבית חולים וארבעתנו נלקחנו לתחקור ביטחוני והוחזרנו לעזה למחרת בצהריים. הדייג הפצוע נשאר מאושפז בבית החולים והוחזר לעזה בשעות הלילה".
אל תפספס
סירת דודו, ג'האד הסי, נתפסה באירוע אחר והליך דומה מתנהל גם בעניינה ונגדו אלא שבית המשפט קיבל את בקשתו לשחררה בערבות, מה שלטענת ישראל רק מוכיח שלא ניתן לשחרר את הספינה הנדונה. זאת, כיוון שבמקרה של שחרור הספינה של הדוד, "הניסוי נכשל" והספינה אינה מקיימת את התנאים שנקבעו לה. אוצר המדינה לא ממש יתעשר מההחרמה הזו, מדובר בגרוטאות, ספינות ישנות ורעועות, שבעדר חלקי חילוף תקניים וכסף לממנם, הן במצב תחזוקתי נורא. שמאי מצא שהותקן בספינה התפוסה מנוע של משאית, דולף שמן. שוויה מוערך בין 50-45 אלף דולר. צה"ל לא מאפשר לראות אותה וגם לא נעתר לבקשה לשלוח תמונה שלה. אבל בעליה של הספינה שהושבה טוענים כי האיפסון הממושך הרע את מצבה עוד יותר.
"אם תתקבל בקשת המדינה להחרים לצמיתות את שתי הסירות, המפרנסות מספר רב של משפחות דייגים בעזה ומהוות מקור לביטחונן התזונתי, ייקבע תקדים מסוכן שיחריף מאוד את הפגיעה בענף הדיג ויאפשר לחיל הים להחרים סירות דיג ככלי ענישה פסול", טוענת עו"ד מונא חדאד. "המשפט הבינלאומי מעניק הגנה מיוחדת לסירות דיג המבצעות פעולות דיג לצורכי מחיה. זו הגנה שמכירות בה כל מדינות העולם, וכעת ישראל מנסה לאיין אותה, ובתוך כך, לשלול את אמצעי פרנסתם של עשרות אנשים שחיים ממילא במצב של עוני קשה ולקנות בעלות על אמצעי פרנסתם".
גורם בכיר בחיל הים אמר בתגובה לוואלה! כי החיל פועל מול חריגות והפרות של ההוראות הביטחוניות של לוחמי זרוע הים. "ארגוני הטרור מנצלים זאת בניסיון להביא להתעצמות ובכל יום פועלים כוחות הזרוע להרחקת ומניעת כניסת דייגים לשטח האסור לדיג", אומר הגורם הבכיר. "ברצועת עזה פועלים ארגוני טרור המנצלים את אוכלוסיית הדייגים באופן ציני, ארגוני הטרור מנסים להוציא הברחות ימיות המסוכלות ע"י כוחות זרוע הים. ראינו בעבר ניסיונות פח"ע לפגיעה בכוחות זרוע הים ע"י ארגוני הטרור תוך שימוש בסירות נפץ".
התובע, עו"ד הדר מסורי מפרקליטות מחוז חיפה, חוזר ומדגיש את מה שאומרים גם בחיל הים, כי רוב הדייגים בעזה נשמעים להוראות. אבל לגבי דייגי הספינה שאותה מבקשת המדינה להחרים והמוכרת רק בכינוי P-00474, מספרה הסידורי ברשות הפלסטינית, הוא טוען: "אלה אנשים אלימים שהחליטו שהם לא מקשיבים למגבלות השיט והם רוצים לדוג במקום שאף אחד אחר לא דג. כמו כל אדם אחר שירצה לדוג בשמורת טבע ימית בתוככי מדינת ישראל". הוא חוזר ואומר כי "כשמציגים את זה כפרנסה, זה לא נכון. יש אפשרות לדוג, ומרבית דייגי עזה עושים זאת בלא מפריע. השטח הימי נכון להיום הוא נרחב". הוא טוען כי בדרך זו של הפרות רוצים בעלי סירה זו לדוג במקום שבו הדגה עשירה יותר, כיוון שהוא אסור בכניסה לדייגים וכך הם בעצם מבקשים יתרון מסחרי על שומרי החוק.
"לשיטתנו, השאלה לגבי מי מוגדר ככלי שיט של אויב, זה כלי שיט של צד לעימות מזוין", הסביר התובע מסורי והפנה אל "המדריך של סן רמו", אמנה בינלאומית ללחימה בים. "אנו מחברים ישירות בין כלי שיט שהוא צד לעימות מזוין, שבשלב הראשון אין לכוחות חיל הים שום אפשרות לדעת אם הוא נושא איתו נשק, אם הוא מתכוון לתקוף את כוחות חיל הים, אם מתכוון לתקוף נכס אסטרטגי או אם בכוונתו לחדור לישראל", הסביר. "גם אם יש סירת דיג שכולה עמוסה בדגים לצורכי פרנסה, מוטלת עליה החובה לציית באזור הזה למפקד במקום. היעלה על הדעת שסירת דיג תעשה ככל העולה על רוחה? האם רק אם הוא הצמיד מטען לסירה של חיל הים או שהצליח לפגוע בנכס אסטרטגי קרוב?".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לטענות אנשי הספינה: "כלי השיט נתפס לאחר שהפר את מגבלות השיט הביטחוניות באזור הקרוב לישראל, חרף אזהרות שהועברו לו לפני כן. בהמשך לכך, ולנוכח הפרות חוזרות ונשנות של מגבלות השיט הביטחוניות על-ידי כלי השיט בעבר, ונקיטת אלימות כלפי כוחות צה"ל, עתרה המדינה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לימאות, בבקשה להחרים את כלי השיט בהתאם למשפט הבין-לאומי ולדין הישראלי".
לדיון הבא זימן השופט רון סוקול את הדייגים, אתגר לוגיסטי לפרקליטות, לצה"ל ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, שצריכים להסדיר את כניסתם לישראל והופעתם בבית המשפט בחיפה.