השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף אמש (שבת) את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וטען כי היא זו שעיכבה את איטום בית המחבל, שביצע את הפיגוע בשכונת נווה יעקב בירושלים ומנעה את איטומו בשבת בבוקר. היועמ"שית מצידה הכחישה את טענותיו של בן גביר ואמרה כי החלטות פעולה של הדרג המדיני צריכות להיתמך בתשתית עובדתית שיש להציגה. אז מי מהצדדים צודק בוויכוח האינסופי בין חברי הכנסת לפקידי הציבור?
התקנה, שלפיה כוחות הביטחון מוסמכים להרוס בית, היא תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) שמאפשרת לכוחות הביטחון להורות על הריסת כל מבנה אם התעורר חשד כי תושביהם, או מקצת מתושביהם של המבנה שרוצים להרוס "עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים, או היו שותפים שלאחר מעשה לעוברים עבירה על התקנות האלה, עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת אימה או עבירה שעליה נדונים בבית-משפט צבאי".
לפי פסיקת בג"ץ מסוף שנות ה-80, לפני שמערכת הביטחון הורסת או אוטמת בית שבו התגורר מחבל, היא חייבת להעניק זכות שימוע למי שמתגורר בבית. עם זאת, בג"ץ קבע כי במקום שבו נדרשת פעולה מיידית אין לחכות למועד השימוע של המשפחה שמתגוררת בבית אך במקרה כזה צריך להצביע על צורך מבצעי מיידי.
זהו בעצם סעיף המחלוקת המדובר. היועצת המשפטית לממשלה אמרה בתגובתה אתמול כי לא הוצג צורך מבצעי מיידי. "רק לפני שעה הועברה ליועצת המשפטית לממשלה השלמת חוות הדעת הביטחוניות, ואלה נבדקות כעת", נכתב בתגובתה של בהרב-מיארה. "היועצת המשפטית לממשלה תתייחס בקבינט לכלל הנושאים שיעלו. היועצת המשפטית לממשלה תעשה כל שניתן כדי לספק כלים משפטיים שיאפשרו את הגשמת מדיניות הדרג המדיני".
וכמה זמן ממתינים ממועד השימוע שנערך למשפחה שמתגוררת בבית עד לביצוע הריסת הבית? פסק הדין האחרון שנתן אור ירוק להריסת בית מחבל שהתגורר במזרח ירושלים ניתן בבג"ץ בתחילת החודש. מדובר בביתו של המחבל עודאי תמימי שרצח את נועה לזר ז"ל במחסום שועפט שם התגורר.
שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר שכתב את פסק הדין השיב על השאלה באופן נחרץ, לדבריו מי שמחליט על הריסת הבית היא מערכת הביטחון ולא בית המשפט: "יצוין ויודגש כי השאלה - האם הריסת בתי מחבלים משיגה את יעודה ההרתעתי - הינה שאלה מקצועית שהבכורה הברורה בהקשרה נתונה לגורמי הביטחון האמונים על המאבק בטרור ובית משפט זה לא יחליף, גם בעניין זה, את שיקול דעתם המקצועי של גורמי הביטחון בשיקול דעתו שלו".
אם כך, מדוע השר בן גביר התרעם על היועמ"ש? האחרונה ביקשה לבחון את חוות הדעת המקצועית של גורמי הביטחון במטרה לבחון האם היא מבוססת על תשתית עובדתית, כלומר על מסכת עובדתית שקושרת בין אטימת בית המחבל לבין הרתעה למניעת ביצוע פיגועים נוספים אך זה לוקח זמן ובן גביר טען שככל שהזמן מתמשך אפקט ההרתעה יורד.
כמה זמן הדברים לוקחים באמת? היום בבוקר נאטם ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע בנווה יעקב. ואולם, לפי פסק הדין בעניין תמימי ב-9 לחודש נובמבר, כחודש לאחר שתמימי נלכד וחוסל, הודיע מפקד פיקוד העורף למשפה שמתגוררת בבית כי הוא מתכוון להרוס אותו וכי יש להם שלושה ימים להגיש השגה בטרם יערך השימוע לפני הריסת הבית.
המשפחה ביקשה ארכה של שבוע והיא קיבלה את הארכה. ב-7 בדצמבר השגת המשפחה נדחתה במכתב מפורט ע"י מפקד פיקוד העורף. לאחר מכן וב-14 בדצמבר המשפחה הגישה עתירה לבג"ץ. פסק הדין דחה את עתירת המשפחה ונתן אור ירוק להריסת הבית.
עוד כתבות על הטרור בירושלים
שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, כתב את פסק הדין והדגיש בהחלטתו כי "אין מחלוקת, כי על החלטתו של המפקד לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו להורות על החרמה והריסת בתי מחבלים, להתקבל לאחר הפעלת שיקול דעת זהיר וסביר ותוך עמידה בכללי המידתיות. אחת הנגזרות של המחויבות לעמידה בכללי המידתיות, בהקשר דנן, הינה שעל המפקד לבחון ולוודא שהפעולה הננקטת - החרמה והריסה של בתי מחבלים - אכן עשויה להגשים את המטרה שמבקשים להשיג - הרתעת מחבלים פוטנציאליים ומניעת פיגועים.ודוק: אין מדובר בסיסמא אלא בעניין עובדתי ומקצועי שיש לבחון אותו בהתאם לנסיבות שיכולות גם להשתנות".