כמו אחרון הבריונים: דואר ישראל רומס את החלשים בחברה הישראלית

בדואר ישראל לא רואים בעיניים. החברה הממשלתית הכושלת, שפועלת כמונופול בחלק מתחומי עיסוקיה ונמצאת בתהליך הפרטה, מתנהלת כמו אחרון הבריונים שיודע שאין לו יותר מה להפסיד, ומרשה לעצמו לשבור, לפרק, לרמוס ולהתעמר בכל מה שנקרה בדרכו. הרי עוד רגע ההנהלה הנוכחית תפנה את מקומה לחברה הפרטית שתיכנס לנעליה עבור סכום נכבד - ואחריה המבול. מצדה שכולם יטבעו.

מהיום, ישלמו אלה שיזדקקו לשירותיו של הדואר סכומים גבוהים עבור פעולות שלא עלו בעבר דבר. מדובר בדרך כלל בחלשים בחברה - קשישים, נכים, חסרי חשבונות בנק ועובדים זרים. כך למשל, הפקדת מזומן באשנב של בעל החשבון, הפקדת שיק, והעברה לחשבון אחר בבנק הדואר, יעלו 5.30 שקלים ולאוכלוסייה נתמכת 2.65 שקלים, דמי ניהול חשבון, שכלל לא נגבו בעבר, יעמדו על 4.5 שקלים ו-2.25 שקלים לאוכלוסייה הנתמכת, משיכת מזומן באשנב תזנק פי שניים וחצי לכמעט 5.30 שקלים ותשלום חשבון באשנב יעלה שני שקלים. מנגד, ארבעה שירותים יוזלו לאוכלוסיות נתמכות: הפקדת מזומנים ומשיכות מזומן.

ייקור התעריפים עכשיו, רגע לפני המכירה, הוא לא פחות מיריקה בפני הציבור. במשך שנים התנהל הדואר, שנמצא בבעלות המדינה, באופן בזבזני, כושל וחסר אחריות, שהביא אותו לסף פשיטת רגל. שרי התקשורת לדורותיהם ראו בו סוג של "ג'וב" נאה ומתגמל וחסר חשיבות אמיתית, שאפשר לחלק למקורבים שאין להם כישורים לנהל קיוסק, ובצדו יופי של משכורת ולשכה. אחרי שכולם עשו על הדואר סיבוב, רוקנו אותו מכל הכיוונים והביאו אותו להפסד של 176 מיליון שקלים בשנה, הבינו ברשות החברות שאין למדינה את הכישורים לתפעל אותו.

במקום להשקיע בשירות האלמנטרי הזה כסף ולהרים אותו על הרגליים - הוחלט למכור אותו כעסק חי ולהתחיל ברפורמה מקיפה שתגיש אותו מצולחת יפה לקונה הפוטנציאלי. יומיים לפני הבחירות אישרה ועדת הכלכלה את התקנות החדשות, שכללו את כל מה שבדואר היו אמורים לעשות לפני כמה עשורים טובים: הקלה על מתן שירותים בחברת הדואר ובבנק הדואר, עדכון השירותים, ביטול שירותים ארכאיים, מתן שירותים לפי ביקוש, וצעדים נוספים שכל עסק מתחיל היה עושה באופן אוטומטי.

מדהים היה לראות איך התובנות הניהוליות המתבקשות הגיעו רגע לפני המכירה, ואיתן פעולות אגרסיביות ופוגעניות כלפי האזרחים שמימנו במשך שנים את הפעילות ההפסדית של הדואר, שלא באשמתם. סניפים ברחבי הארץ התחילו להיסגר בסיטונאות, באופן שרירותי, בלי שנמצא להם תחליף, רוב אלה שנשארו פתוחים לא עובדים בימי שישי והפקידים המסכנים והספורים שכן נמצאים שם בסוף השבוע, שחלקם עומדים לפני פיטורים, כורעים תחת הנטל ומנסים לעשות את הבלתי אפשרי - לתת שירות סביר.

אם הדואר היה מנוהל בצורה מושכלת לאורך השנים, לא היה צורך לדרוש תשלום עבור שירותים שניתנו בחינם ולהעלות דרמטית את התעריפים, שהפכו ליקרים יותר משירותים דומים בבנקים. המדינה שהזניחה את הצבי האדום שלה והפכה אותו לכחוש ומדדה, מנסה עכשיו להאביס אותו במהירות ולעשות לו טיפול קוסמטי, כדי שמישהו ירצה לאמץ אותו אל חיקו. סביר להניח שיימצא לו קונה שיעצור את הדימום הכספי של הדואר, אבל מדינת ישראל תישא לעד באחריות להפקרת אזרחיה החלשים ביותר.