פסקת ההתגברות תסיר את הכבלים מידי שופטי האג

לא פעם דוחים בישראל את החשש מפני בית הדין הפלילי בהאג ומתייחס אל הזעקות כאל "זאב, זאב", עד היום אלה אכן היו הפחדות ריקות מתוכן. זאת מאחר ושופטי האג יכלו להתערב רק אם עותרים לא קיבלו מענה בישראל. ולראייה, חוות הדעת של בית הדין בהאג על חוקיות גדר ההפרדה, שניתנה ב-2003, לא הובילה לתביעות מכיוון שהיה זה בית המשפט העליון בישראל שבחן את הסוגיה ונתן את המענה המשפטי ההולם.

המציאות הזו מתאפשרת גם היום, שכן המהפכה החוקתית שעברה ישראל בשנות התשעים הייתה מלאכת מחשבת שיצרה מעטפת הגנה חוקית לפעילות הצבא. את ההגנה הזו עלולה פסקת ההתגברות למוטט. אם הכנסת הייתה מתגברת על החלטת בג"ץ בעניין הגדר - ספק אם מעטפת ההגנה הזו מפני בית הדין הבינלאומי הייתה יכולה להישאר על כנה.

שלא ככל העמים, כבר מאה שנים אנו חיים בצל הסכסוך הישראלי-ערבי, שמשליך על כל תחומי חיינו.
פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון יקבע שאינם חוקתיים, תמקם את הכנסת מעל לבית המשפט העליון. המשמעות היא שעותרים הנזקקים לסעד משפטי לא יוכלו לקבלו בישראל, ובמצב כזה יוכלו לנצל את זכותם לפנות לבתי משפט אחרים כמו בית הדין הפלילי בהאג.

סממן ראשון ומדאיג למעורבות בינלאומית אפשר היה לראות בדיון שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם בשל עליית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית. מזה שנים מתמודדת המדינה מול ניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע באזרחים באמצעות גופים בינלאומיים, יעיד על כך האלוף במיל' דורון אלמוג, שבשנת 2016 הוצא נגדו, ונגד קצינים נוספים, צו מעצר בבריטניה. אמנם מדובר במקרים נדירים, אבל המקרים נדירים ולא ישימים רק הודות למערכת המשפט העצמאית בישראל.

ולא רק צווי מעצר. כאמור, בעבר היו ניסיונות לפגוע בישראל בזירה הבינלאומית, שהובילו לחוות הדעת של בית הדין בהאג על חוקיות גדר ההפרדה, או לוועדת גולדסטון שחקרה את התנהלות צה"ל במבצע עופרת יצוקה. בשני המקרים ישראל סירבה לשתף פעולה עם ההליכים, בטענה כי לאירגונים אלו אין סמכות חוקית. בקרוב הטיעון הזה עלול לעמוד בסכנה.

אכן, הסיבה העיקרית שבגינה אין מצעידים אזרחים ישראלים בפני בתי משפט זרים היא היכולת של בית המשפט בישראל, כמו בתי משפט אחרים ברחבי העולם, לפעול ולבטל חוקים שאינם עומדים בקנה מידה אחד עם הגנה על זכויות האדם. פסקת ההתגברות, כפי שמוצעת כעת, תבטל הגנה זו.

למשל, היה והשר בן גביר ישנה את נהלי הפתיחה באש ובג"ץ יקבע כי אלו אינם מידתיים ויש לבטלם - תוכל הכנסת להתגבר על הפסיקה. פעולה כזו תפתח את הדלת בפני בית הדין הפלילי בהאג לנהל הליכים פלילים נגד חיילי צה"ל ומקבלי ההחלטות. כיום דבר כזה נמנע מהטעם הפשוט, כי בג"ץ הוא עצמאי וביכולתו להעניק סעד.

כזכור, לפני כמה שבועות הוגשה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג עתירה נגד צה"ל, בדרישה שיחקור את הרג העיתונאית שירין אבו עאקלה. במצב הנוכחי בית הדין בהאג לא יקבל את העתירה, כי הסמכות לדון במקרה נמצאת בישראל. אך לא ברור אם זה יהיה המצב בעוד כמה חודשים.

לכן, תוהה אני האם שרי הממשלה הנוכחית ימשיכו לתמוך בפסקת ההתגברות גם אחרי שיפנימו כי בעקבותיה לא רק שדלתות העולם ייסגרו בפניהם, אלא שגם צווי מעצר בינלאומיים מחכים להם (ולחיילים) ממש מעבר לפינה.

הכותבת היא עורכת דין באנגליה, גרמניה וישראל