שיקר במצח נחושה? שוטר מג"ב הנאשם ברצח שותפו הסתבך בגרסאות סותרות בבית המשפט

שוטר מג"ב אפיק טויבי, הנאשם ברצח בירייה מאקדח השירות שלו של שותפו לחדר, השוטר נעים מאדי, דיבר היום בפומבי לראשונה מאז האירוע בבית המשפט המחוזי בחיפה. זאת בשעה שנחקר על דוכן העדים, במה שהיה אמור להיות דיון ההוכחות האחרון במשפט, המתנהל בפני הרכב אב בית הדין השופט יחיאל ליפשיץ, והשופטים גלית ציגלר ושמואל מנדלבום.

בתום יותר משש שעות הוא הותיר רושם של מי שלא מהסס לשקר במצח נחושה, והודה כי שיקר לאורך כל הדרך לחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים. "כל מה שאמרתי לחוקרים זה המצאות שלי. אני יודע שמגיע לי עונש, אבל אני רוצה שישמעו את הצד שלי, את מה שבאמת קרה". על שקריו המרובים, שבהם המשיך לאורך החקירות לפרטי פרטים, אמר: "הייתי במקום שכבר לא ידעתי על איך אני חוזר אחורה".

אבל גם היום בבית המשפט הוא הסתבך בשלל הסבריו וגרסאותיו. לעיתים חשב ארוכות לפני שנתן תשובות גם לשאלות פשוטות, חזר על שאלות כדי לקנות עוד זמן, ענה שלא לעניין, וכך לפעמים הצטרך התובע לשאול אותו את אותה השאלה שלוש-ארבע פעמים. הוא נע באי נוחות בכיסאו, שוב ושוב לגם מים, וחזר והביט הצידה, לשאוב עידוד מקרובי משפחתו שישבו בקהל, מופרדים מבני משפחת המנוח.

גם היום המשיך טויבי לשנות את גרסאותיו שוב ושוב עד שבסוף היום גם השופטים תמהו. "הצלחת לבלבל גם אותנו", אמר לו השופט ליפשיץ, "למה לוקח לך כל-כך הרבה זמן לחשוב? אנחנו מתפלאים למה אתה מחליף גרסאות פעם בשעה". לנוכח גרסתו של טויבי שמדובר בתאונה מצערת במהלך פריקת נשק שגרתית, עמוד השדרה של קו ההגנה שלו, שתובע מח"ש רונן יצחק הצליח לערער, תמה השופט ליפשיץ, "אולי כל התהליך הזה של פריקה הוא בלוף אחד גדול?"

שישה מאבטחי יחידת "נחשון" של שב"ס ומשמר בתי המשפט הקיפו את טויבי בעת שעלה על דוכן העדים. במהלך עדותו אחזו ידיים האם והאב של נעים המנוח, ומיררו בבכי.

"אני משתתף בצער המשפחה", אמר טויבי בפתח חקירתו הראשית ע"י סנגורו, עו"ד שאדי סרוג'י, המייצג אותו עם עורכי הדין תמי אולמן ויעקב שלומוביץ. "זה קשה. זה היה החבר הכי טוב שלי. הייתי אצלו בבית והוא היה אצלי בבית. אני מבקש סליחה. עשיתי מעשה חמור. אני מצטער. אני מבין את הכאב שלהם".

את גרסתו הראשונית כי שותפו לחדר התאבד, הוא תירץ, "הייתי בהיסטריה, הייתי מבוהל ולחוץ, לא ידעתי מה קורה איתי". בשלב מסוים השופט מנדלבום הקשה, "השאלה היא האם לא היית בעצם היית הרבה יותר מחושב קר רוח".

"מעולם לא פלטתי כדור. לא זכור לי שהעירו לי על תקלת בטיחות", הצהיר היום טויבי. על חבריו ליחידה שהעידו במשפט אמר "הם היו חברים שלי".

הוא הודה שאחרי האירוע הטראגי שם אלכוג'ל על ידיו כדי להרחיק את עצמו, ולא סתם עבור ריח טוב, או כנגד הקורונה, או בגלל לכלוך מכלי הנשק שאסף משוטרי הצוות לבקשת מפקדיו, כשעוד סברו שיש להם עניין עם התאבדות. כל אלה גרסאות קודמות שלו לעניין. הוא קיבל את פרשנותו של השופט ליפשיץ שבאומרו "להרחיק את עצמו", הוא התכוון שלא יתפסו אותו, שלא יחשדו בו, שלא יואשם. "אתה המשכת את החיים שלך אני חוויתי טראומה. אני לא עבריין. לא חשבתי לביים", אמר לתובע מח"ש, עו"ד רונן יצחק, "אתה לא יכול לשפוט אותי".

אבל התברר ששעה קלה אחרי האירוע, באינסטגרם, השוטר טויבי העלה תמונה עם הכיתוב, "לא מאמין איך עשית לי את זה", הממשיך את גרסת ההתאבדות שהמציא כדי להרחיק את עצמו מאחריות למות חברו. היום בבית המשפט הוא לא ידע להסביר כיצד בחר כך להודיע לעולם על מותו הטראגי של הלוחם שחלק עמו חדר.

"איך החלטת בלי רופא צבאי לבשר למשפחה"? ביקש התובע לברר. "עשיתי טעות מתוך כאב", ענה טויבי, ואז עימת אותו התובע עם התכתבות שלו מיד אחר כך, שבה פלרטט עם "לינה", שוטרת מג"ב שהגיבה, וביקש ממנה פרטים. עוד התברר שבמהלך החקירה בשבת, בתא, הוא שר והתובע עו"ד רונן יצחק השמיע הקלטת סתר שלו מהתא. "אתה אומר שהיית לחוץ ומפורק ואתה שר?", שאל התובע. "כל אדם מגיב אחרת", הייתה תשובתו של טויבי.

לפני טויבי העידה מעין לוי-כהנא, ראש שלוחת מח"ש במחוז חוף, שמסרה כי ב-01:30 באותו לילה הודיע לה מפקד מעבדת מז"פ הניידת כי "הדברים לא מסתדרים עם התאבדות". מעדותה עלה שלמרות ניסיונות השיבוש שלו, טויבי מסר אחר כך למדובב "הכול". בין השאר הוא מסר פרטים מוכמנים רבים שבאותה עת, יממות ספורות לאחר האירוע, כלל לא היו ידועים אף לחוקרים שהיו בזירה, בהם לוי-כהנא. "פעולות חקירה רבות בוצעו והן כולן מצביעות לכיוון אחד", אמרה.

בחקירתו הנגדית מול עו"ד רונן יצחק אמר טויבי: "נוהל זה דבר שרשום על דף. לא תמיד מבצעים אותו. אני יכול לתת לך רשימה של חוקים שבפועל לא מבצעים אותם".

"כל ההתנהגות ביחידה לא הייתה ראויה", קבע טויבי. "היה שימוש רשלני בנשק. אם זה לא לנצור את הנשק, משחקים בנשק, היה שימוש בידיים. לא רק אני ומאדי היינו משחקים בנשק. בכל היחידה היה ככה. הייתי עוד חייל במערכת. לא הייתי יכול לעשות משהו נגד זה. בבסיס שלנו אין עמדת פריקה. פורקים בחדרים. אני מצטער. לוקח אחריות". הוא ניסה להסביר, "אם אתה לוחץ על תפס המחסנית, האקדח לא אמור לגרוף כדור לבית הבליעה בדריכה. עשיתי את כל הפעולות על מנת שזה לא יקרה. עד היום אני לא מבין איך זה קרה".

"הייתי צריך לקחת על זה אחריות מלכתחילה", אמר היום. "אז לא היה לי אומץ. לא הבנתי מה קורה. פניתי לעורכי הדין שלי והמשפחה שלי שייקחו את העניין הזה למומחים. לא רציתי בתוצאה הזו שקשה לי מאד איתה. אם הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה זה מה שהייתי עושה. יש לי בקשה אחת. אני לא הייתי אדיש ואני מבקש שישפטו אותי על מה שאמרתי, לא על מה שאומרים בתקשורת או עיתונות שהורסים את השם. אני מצטער טעות חמורה שאמרתי שהתאבד. פגעתי בכבוד שלו. הייתי בלחץ בסערת רגשות כל שרציתי זה לברוח מהמקום הזה. עשיתי את כל הפעולות שזה לא יקרה. לא מבין עד היום איך זה קרה. צעקתי".

"המנוח היה במיטה. שמיכה עליו. לא הסתכלתי עליו. רציתי לפרוק את האקדח. לא זוכר איפה היו הידיים שלו. הוא נשען בחצי שכיבה חצי ישיבה. התקרבתי, שמתי עליו את האקדח על הבטן ויצאתי לקרוא לאיש קבע. הדבר הראשון שעשיתי זה להזעיק עזרה לחבר שלי. תוך שניות עשיתי את זה", אמר בחקירה נגדית של התובע, עו"ד רונן יצחק, אבל לא ידע להסביר מדוע קודם היה עסוק בלהניח את האקדח על החזה של חברו שותת הדם. "רציתי לראות איפה פגע בו הקליע", ניסה להסביר.

השופט מנדלבום הקשה: "יכולת לשים את האקדח למשל על המיטה העליונה, למה דווקא על החזה שלו?" טויבי ענה: "אין לי תשובה ברורה לזה". הוא חזר פעם אחר פעם על גרסתו שאינו זוכר אם הניח את האקדח על חזו של חברו לפני או אחרי שראה אם החבר שותת דם. "למה זה בכלל חשוב אם הנחתי על החזה או ליד הרגל", תמה כביכול טויבי.

"בפני המדובב אמרתי אמת", התעקש טויבי, "לא ידעתי שהוא מדובב. הרגשתי שהוא חבר שלי. ממש התייעצתי איתו. שאלתי אותו 'מה אתה אומר כדאי לספר לעורכי הדין שלי?'. לאחר שלחצתי על תפס המחסנית אמרתי לו 'תראה תראה', לחצתי לחיצות קטנות על ההדק. זה סדר הפעולות, שלא ייגרף כדור לבית הבליעה. עד היום הייתי בטוח שלא היה כדור. הייתי יכול לכוון כך לעבר המשפחה שלי".

ניכר היה שלשופטים ההסבר הזה הדליק נורה אדומה. השופט ליפשיץ: "יש שאלה בסיסית למה בכלל החלטת שאתה צריך לפרוק? אולי בכלל לא היית אמור לפרוק את הנשק? לא שמענו מחבריך ליחידה מאף עד". השופט ליפשיץ הוסיף, "אולי מה שאתה עשית לא היה בכלל פריקה? מה אמרת לו 'תראה תראה'. מה ההגיון הפנימי? כשהיית מצחצח שיניים גם היית אומר לו 'תראה תראה'? אולי רצית להראות לו משהו?".

"שמענו היום את עדותו של הנאשם, אשר טרם נסתיימה וכבר ניתן לראות שמדובר בעדות אשר רוויה במספר לא מבוטל של גרסאות סותרות וכוזבות, אשר לא זו בלבד שהוכיחו את חוסר מהימנותו אלא, אף חיזקו את ראיות התביעה כנגדו", אמר לוואלה עו"ד אסי פיסו המייצג את משפחת מאדי מטעם תכנית סנ"ה של משרד המשפטים, "אין לנו ספק שיש להרשיעו בעבירת רצח באדישות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת בנוסף לעבירות נוספות שבהן הודה משכבר בבית המשפט".

"בית המשפט שמע את גרסתו של אפיק. מי שצריך להחליט על אמינותה או אי אמינותה זה הרכב כבוד בית המשפט", אמרה לוואלה בהתייחסות עו"ד תמי אולמן, המייצגת את אפיק טויבי, עם עורכי הדין שאדי סרוג'י ויעקב שלומוביץ. "אנחנו נמתין להכרעת הדין בסבלנות".