כרים יונס, אחד מרוצחיו של החייל אברהם ברומברג, שוחרר היום (שלישי) לאחר 40 שנות מאסר לחגיגות וברכות בכפר שלו, כפר ערה, על אף הנחיית השר לביטחון פנים איתמר בן גביר כי לא יאפשר לחגוג שחרור מהכלא של "מחבל נאלח". יונס מצידו, הבהיר גם בעת שחרורו את כוונותיו להמשך, "אני וכל האסירים מוכנים להקריב עוד יותר למען פלסטין וחירותה".
מאות שוטרים נערכו במעגלי כוננות סביב ביתו של האסיר המשוחרר כרים יונס, ומשימתם להבטיח שחגיגות השחרור מתקיימות כ"שמחה משפחתית" ואינן יוצאות הופכות "לחגיגות טרור" כלשון השר. בן גביר דיבר אתמול עם נציבת שב"ס ומפכ"ל משטרת ישראל, ויחד הם קבעו מתווה. הוא אמר כי הוא יישאר עם "אצבע על הדופק" בכדי לוודא שלא נערכות "חגיגות טרור" על רקע השחרור בכפר ערה או בכל מקום אחר במדינת ישראל וכי הביא בפני הגורמים הרלוונטיים את האסמכתאות המשפטיות שחגיגות כאלה מנוגדות לחוק למאבק בטרור.
עוד בוואלה!
הבוקר, טרם זרחה השמש הועבר כרים יונס ממשמורת שב"ס בכלא הדרים, לשוטרים שלקחו אותו בחשאי והשאירו אותו בתחנה המרכזית של רעננה, שם ביקש מאחד העובדים, תושב שטחים, שיאפשר לו להתקשר לקרובי משפחתו שבאו לאסוף אותו. אחרי שהגיע לבית בכפר ערה לבקשתו עלה על קברי אימו ואביו. אחר כך תוך צפירות, ברכב ואחר כך במסע רגלי קצר, גם כשהוא נישא על כתפיים, כפיה משובצת שחור-לבן לצווארו וכל העת הוא נושא דגל פלסטין - הוא שב הביתה, שם כבר היו כמה עשרות שהמתינו לו, ונאספו אחר כך למאות שבמהלך היום הצטברו לאלפים. אוהל חגיגות הוכן מבעוד מועד, וכסאות מוזהבים הוצבו בו. ברקע הושמעה מוסיקה לאומנית, חלק מהנוכחים רוקדים במקום ולבאים חולקו דברי מתיקה. בין המברכים אותו היום היו מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב של הציבור הערבי בישראל, לשעבר יו"ר חד"ש, ח"כ וסגן ראש הכנסת וכן השיח ראאד סלאח, לשעבר ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שהוצא אל מחוץ לחוק וסגנו אז שיח' כמאל חטיב.
ראשי רשויות וחברי כנסת נמנעו בינתיים מלהתקרב לאירוע הטעון. בצהריים הגיע לאוהל כוח משטרתי בפיקודו של סגן מפקד מרחב מנשה, סגן-ניצב יניב רונן, שדרש את הורדת הדגלים, הודיע על גבולות גזרה ואסר על קיום תהלוכה. זאת על רקע מידעים כי בכוונת החוגגים לחסום את כביש 65. הדגלים שהורדו שבו אחר כך להתנוסס, אבל קבלת הפנים המשיכה להתנהל במקום כשהמשטרה כאמור ערוכה לשמור אותה מתוחמת, מכל הבחינות.
מפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור שיזם את חוק שלילת אזרחות המחבלים וגירושם נמסר בתגובה לחגיגות השחרור של המחבל כרים יונס: "התרענו והתרענו במשך חודשים אך לצערנו הכנסת והממשלה לא הקשיבו לנו ולא הציבו את החוק בעדיפות ראשונה והתוצאה היא חגיגות עצומות לכבוד מחבל מתועב. זהו מסר מסוכן מאד שעלול לגבות מאיתנו מחיר דמים. אנחנו קוראים לממשלה ולקואליציה להעביר בדחיפות את החוק, כדי שחגיגות השחרור יתמתנו מעט. בחודשיים הקרובים אמורים להשתחרר עוד שלושה מחבלים רוצחים שקצבו את עונשם ואם רוצים לתקן את המעוות ולא רוצים לראות מחזות דומים להיום, עליהם להעביר את החוק כבר בשבוע הקרוב כדי לגרשם ולמנוע חגיגות בישראל. זה בידיהם וזה אפשרי".
שי גליק מנכ"ל בצלמו שפנה לשר אתמול בעניין מסר: "אני מברך על מדיניות השר. בטוחני שמשטרת ישראל תצליח לאכוף כל חגיגה והסתה לטרור ובעד המחבל. יש עידן חדש שבו מחבלים שמשתחררים הולכים הביתה בבושת פנים ולא חוזרים כגיבורים".
תנועת 'אם תרצו' וארגון 'תורת לחימה' הגישה תלונה במשטרה נגד יונס לאור דברי ההסתה שלו הבוקר עם שחרורו. אלון שוורצר ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת אם תרצו התייחס גם הוא לדברים: "המחבל הרוצח כרים יונס צריך לחזור עוד היום לבית הכלא. משטרת ישראל צריכה לעצור את המחבל יונס באופן מיידי ולחקור אותו על דבריו המסיתים. אסור לקבל מציאות שמחבל רוצח משתחרר מבית הכלא בטרם מת, ועל אחת כמה וכמה אסור לקבל אבסורד שאותו מחבל מסית לטרור ועלול להביא עלינו אבידות נוספות".
מנגד, ועד האסירים בוועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי טען, "אנו מצרים בכל לשוננו את האופן שבו שחררו השלטונות "ישראלים" את האסיר כרים יונס, מה שמעיד על שנאה סמויה. בזמן שמשפחתו של האסיר חיכתה לו מול הכלא, היא קיבלה ממנו טלפון, והוא סיפר להם שהוציאו אותו היום ברכב עם עלות השחר והורידו אותו בעיר רעננה".
לפני כיומיים, פנה השר אריה דרעי ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וביקש ממנה לפעול למימוש סמכותו על פי חוק האזרחות לבטל את אזרחותם הישראלית של המחבלים כרים ומאהר יונס. "לא יעלה על הדעת כי אנשים אלה ימשיכו להחזיק באזרחות ישראלית, וביטול האזרחות יהיה בו מסר חשוב, כאשר מדובר במי שהפכו לסמל בגין ביצוע מעשי טרור נפשעים אלה", כתב דרעי ליועמ"שית. "הדברים מקבלים משנה תוקף ככל שמדובר במי שעושים שימוש באזרחותם הישראלית לשם פגיעה במדינת ישראל ובאזרחיה".
החייל אברהם ברומברג, תושב זיכרון יעקב, נרצח ב-1980 בעת שהיה בדרכו מבסיסו שברמת הגולן לביתו. כרים ומאהר יונס העלו את החייל לרכבם, חטפו את נשקו, ירו בראשו ולאחר מכן זרקו אותו מהרכב בצד הדרך. כעבור ארבעה ימים מת מפצעיו.
ישראל עשתה אז את הכל כדי למצות את הדין עם הרוצחים לאחר שנלכדו, כשנתיים לאחר הרצח. הם נשפטו בבית הדין הצבאי ברמלה שגזר על מפקד החוליה סאמי יונס מאסר עולם ועל שני חברי החוליה עונש מוות. הוריו של אבי ברומברג, שרה וחיים ברומברג, דרשו שגזר דין המוות יבוצע לאלתר אבל זה לא קרה וארבע שנים לאחר גזר הדין, הומתק גזר דינם למאסרי עולם.