לאחרונה מתפרסמות כותרות, אחת אחרי השנייה, בהן נחשפים לציבור עוד הסכמים קואליציוניים ועוד הצעות חוק, שכמקשה אחת מצביעים על סטטוס רגשי אחד של הממשלה הנרקמת: שנאה.
אם תקלידו בגוגל את המילה "שנאה" תקבלו הסבר על הרגש המדובר בוויקיפדיה: "רגש עז של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד יחיד, קבוצה, חפץ או רעיון... השנאה עלולה לנבוע מפחד (מוצדק או לא), מרגשי נחיתות, מפגיעה חוזרת שנתפסת כמכוונת ממאפיינים מרושעים, מתפיסות שליליות כלפי אותו עצם או דבר מה הקשור בו. שנאה אינה נובעת מפעולה או פגיעה יחידה, אלא ממאפיינים בסיסיים של מושא השנאה. השנאה עלולה להתעורר כלפי הזר והאחר, שהתנהגותו לא מובנת, מוזרה ואף מפחידה. שנאה יכולה להיות קשורה בדעות קדומות, קנאות והוקעה כלפי אדם או קבוצת אנשים, כמו בתופעת הגזענות. פשעי שנאה הם פשעים הנובעים משנאה, במובן זה".
הרשימה המלאה
יהיה קל מדי לכתוב רק על אבי מעוז ותנועת נעם, ששונאים נשים, להט"בקים וכל אדם שהוא אינו גבר לבן, הטרוסקסואלי ושומר מצוות. כל אלה המשתייכים לקבוצות הללו טובות וטובים עבור הממשלה הנרקמת רק לשלם מיסים ולהתגייס לצבא, עם כוכבית על הסוג הנחות של המתגייסים, כלומר המתגייסות - אלה שנולדו עם רחם והולידו את כל הגברים, ועוד גברים ועוד גברים וכמעט רק גברים, שמרכיבים את הממשלה המסתמנת. אנחנו שירתנו ונשלח את ילדינו לשרת ולצאת לשדה הקרב עבור מדינה שכמחצית מהשרים שלה לא עשו צבא ולא שולחים את ילדיהם לצבא, ונסתפק בקצבת מחיה עבורם בגובה מחצית משכר האברכים, הילדים של רבים משרי הממשלה שעלה בידיה ותקום למשול בכולנו החל מהשבוע.
צריך להגיד, זכותה של ממשלה נבחרת לממש את האידיאולוגיה שלה, במגבלות שלטון החוק, וחובה על הצד שהפסיד לקבל את ההפסד. אלה כללי המשחק של הדמוקרטיה וכל צד צריך לכבד את הכללים של הגלגל הפוליטי, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה.
פה הסיפור הוא אחר. הצד שזכה משתולל משנאה עיוורת כלפי מחצית מהאזרחים, שזאת גם הממשלה שלהם ושל כולנו, ומנצל את שיטת המשטר הדמוקרטי על מנת להקריס אותה לתוך עצמה. עריצות הרוב שוברת שיאים מדי יום, עד כדי כך שתנועה אחת מתוכה הכינה רשימה שחורה של נשים פמיניסטיות ואנשי הקהילה הגאה שהיא שמה על הכוונת. יתר חברות וחברי הקואליציה המסתמנת? דממה. יש כל כך הרבה צל על הבמה, עד שנדמה כי מפלגת השלטון המסתמנת נחטפה בידי חבורה פונדמנטליסטית - ואין קול ואין עונה.
הממשלה שתקום עוד רגע מורכבת רובה ככולה, יותר מ-85%, מגברים. גברים שעצם נוכחותם ברוב מספרי מוחץ לא מאפשר מקום לקולן של מחצית מאוכלוסיית ישראל סביב שולחן מקבלי ההחלטות, וזה בלי להרחיב על קבוצות מיעוט נוספות ורבות בחברה הישראלית, שקולם נעדר גם הוא. גברים שהסכימו ביניהם שממשלת ישראל לא תצטרף לאמנת איסטנבול, שקוראת למאבק באלימות נגד נשים ומכירה לראשונה בממדים העצומים של התופעה, הן בספרה הפרטית והן בספרה ציבורית. שום הסתייגות למען ההצטרפות לאמנה לא מספקת אותם, מחשש למתן מעמד לנשים נרדפות, אז הם מחריפים את הרדיפה שלנו, הישראליות, בתוך המדינה שלנו, בבתים שלנו. גברים שבהצעות חקיקה, מדי יום, עוד לפני שהממשלה קמה, מבקשים להחזיר אותנו עשרות שנים אחורה במאבק הפמיניסטי, מבקשים להדיר אותנו מהמרחב הציבורי ומזכותנו הבסיסית לשוויון בכל תחומי החיים.
נראה שאין דרך אחרת להגדיר את זה, הממשלה המסתמנת שונאת נשים ומוטב שיגידו את זה ככה, בקול רם, כמו שזה. זאת לא יהדות, והם לא יחלקו תו תקן למי יהודי יותר ומי יהודיה פחות. הם שונאים אותנו, הנשים, והם שונאים כל קבוצת מיעוט אחרת שפועלת למען שוויון. כל הפעולות שלהם הם מהלכי שנאה דה פקטו. כמה פשוט, ככה רחוק מהיהדות.
וכל חברי הממשלה המסתמנת, כולן וכולם, בשתיקה שלהם, ברפיסות מול כוחות קיצוניים בתוכם, מכשירים את השנאה היוקדת הזאת. מאפשרים, בחברה דמוקרטית, רשימות שחורות של אנשים ונשים, של נשים אמיצות, השראה אמיתית שנלחמות למען זכויות נשים במשך כמה וכמה עשורים ובזכותן, בין היתר, חוקק החוק למניעת הטרדה מינית, שכר שווה, נשים יכולות להשתלב בצה"ל ביותר תפקידים ועוד. אז "הרשימה השחורה" היא למעשה רשימה חלקית. אם ממשלת ישראל המסתמנת רוצה לסמן מישהי מאיתנו אז בבקשה, תסמנו גם אותי, תסמנו את כולנו, נשים פמיניסטיות שפועלות במשך שנים, לילות כימים, למען שוויון זכויות לילדות, נערות ונשים. אנחנו עומדות יחד בחזית אחת, בצד הנכון של ההיסטוריה. ואתם?
עו"ד עדי עזוז היא מנכ"לית העמותה "החצר הנשית".