רוב הציבור מתנגד לפסקת ההתגברות - אך מבולבל מהשפעתה על חיי היום-יום

הציבור מוטרד מפסקת ההתגברות? מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה שהוא בעיקר מבולבל. בסקר בנושא רפורמות משפטיות, שנערך על ידי המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון ומתפרסם היום (שני) בוואלה!, עולה כי ישנה חלוקה די שווה בין הישראלים שמוטרדים מאוד מהשפעת פסקת ההתגברות על חיי היום-יום ובין אלה שלא מוטרדים כלל.

כך בסקר, 22.9% מהמשיבים טענו שהם מוטרדים מאוד מכך שחקיקת פסקת ההתגברות תפגע בזכויות ובחיי היום יום שלהם; 22.5% השיבו שהם די מוטרדים מכך; 22.6% השיבו שהם לא כל כך מוטרדים מכך; 23.3% השיבו שהם כלל לא מוטרדים מכך ו-8.7% השיבו שהם לא יודעים. הסקר נערך לקראת כנס "מותר לתקן, אסור להרוס" שייערך היום במכון הישראלי לדמוקרטיה ויבחן את משמעות הרפורמות המוצעות במערכת המשפט, ההשלכות על השלטון הדמוקרטי בישראל ואת ההשפעות הישירות והמידיות של השינויים המשפטיים על קבוצות באוכלוסייה ועל זכויות יסוד.

בפילוח השיוך הדתי, רוב המשיבים החילונים ואלה שמגדירים עצמם מסורתיים אך לא דתיים אמרו שהם מוטרדים מאוד או די מוטרדים מחקיקת פסקת ההתגברות: 69% מהציבור החילוני ו-52.5% מהציבור המסורתי ולא דתי. לעומת זאת, רוב המשיבים החרדים, הדתיים-לאומיים והמסורתיים-דתיים מסרו שהם לא מוטרדים כלל או לא כל כך מוטרדים מהחקיקה: 59.1% מהציבור המסורתי-דתי, 82.3% מהציבור הדתי-לאומי ו-82.6% מהציבור החרדי.

כשהשאלה על פסקת ההתגברות פולחה לפי שיוך פוליטי, החלוקה בתשובות מראה כי בקרב מצביעי הימין, 13% מוטרדים מאוד בעוד 16.7% "די מוטרדים"; 62% ממצביעי הימין העידו כי הם "לא כל כך מוטרדים", או כלל לא. מנגד, בקרב מצביעי השמאל, יותר מחצי - 50.1% - העידו על עצמם שהם "מוטרדים מאוד" מחקיקת פסקת ההתגברות; 28.9% די מוטרדים, ו-17.4% לא כל כך מוטרדים, או כלל לא מוטרדים. בקרב מצביעי המרכז, 41% מוטרדים מאוד; 28.1% די מוטרדים; 25.6% ממצביעי המרכז העידו כי הם לא כל כך מוטרדים או כלל לא מוטרדים.

עוד נשאל בסקר, האם בג"ץ מתערב יתר על המידה בהחלטות הממשלה ושריה. 27.5% מהמשיבים אמרו שהם מסכימים מאוד עם האמירה, 23.2% השיבו שהם לא כל כך מסכימים, ו-23.9% השיבו שהם כלל לא מסכימים. 7.4% מהשיבים הודו שהם לא יודעים.

בחלוקה לפי שיוך פוליטי, עלה כי 62.4% ממצביעי השמאל כלל לא מסכימים שבג"ץ מתערב יתר על המידה בהחלטות הממשלה. לעומתם, 44.9% ממצביעי הימין מסכימים מאוד שבג"ץ מתערב יותר מדי בהחלטות הממשלה ו-38.1% ממצביעי המרכז כלל לא מסכימים שבג"ץ מתערב יותר מדי בהחלטות של הממשלה.

בקרב הציבור החרדי, 68.1% הסכימו מאוד שבג"ץ מתערב יותר מדי בהחלטות הממשלה. 60.8% מהמשיבים לסקר מהמגזר הדתי-לאומי מסכימים עמם; 41% מהמשיבים לסקר מהמגזר החילוני כלל לא מסכימים.

עוד עולה מהסקר, כי 28% מהמשיבים מתנגדים מאוד לקביעה לפיה בג"ץ לא יוכל להתערב בהחלטה בלתי סבירה באופן חריג של פוליטיקאים - למשל, שינוי מדיניות קיימת, כשלציבור אין מספיק זמן להיערך לכך, אלא רק בהחלטה שסותרת באופן מובהק את החוק הקיים, או נובעת ממניעים פסולים. רק 18% מהמשיבים תמכו מאוד בכך.

עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסרה כי "נתוני הסקר מצביעים על כך שרוב משמעותי בקרב הציבור הישראלי אינו תומך בשינויים המשפטים המוצעים, המבקשים להגביר את יכולת הכנסת לחוקק ללא מגבלה, תוך צמצום מידת התערבותו של בג"ץ, גם במקרים של פגיעה בזכויות יסוד.

"הנתונים חושפים כי כיום בג"ץ, בעיני רוב הציבור, אינו מתערב יתר על המידה בהחלטות הממשלה ושריה וכי אין להגביל את הכלים שבאמצעותם בג"ץ מבקר החלטות וחקיקה, כגון עילת הסבירות או צמצום זכותם של עותרים ציבוריים לפנות לבג"ץ. בבחינת הרפורמות על הפרק, חשוב במיוחד להבחין שרוב משמעותי בציבור, מימין ומשמאל, מתנגד לפוליטיזציה של השירות הציבורי ומביע חשש מכך".