היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, צפויה להתנגד לנוסח הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה שיוזם ח"כ איתמר בן גביר, השר המיועד לביטחון לאומי.
בן גביר יצא נגד התנגדותה של בהרב מיארה ואמר כי היא מאכזבת. "מתקשה להבין איך היועמ"שית הזדרזה לקבוע עמדה בהצעת חוק שהוגשה רק ביום חמישי. אותה יועמ"שית שאפשרה לעמר בר-לב לקבל החלטות פוליטיות במשרד לביטחון הפנים, ונתנה ידה לכל מהלך דורסני ובלתי חוקי שקידמה הממשלה... הספיקה לגבש עמדה שלילית בתוך יממה אחת בלבד נגד הצעת החוק שלי", כתב בן גביר. "זו הצהרה מאכזבת מאוד של היועמ"שית, שמעמידה בסימן שאלה גדול את עמדותיה המקצועיות".
לפי הצעת החוק של בן גביר המשטרה והעומד בראשה - מפכ"ל המשטרה יוכפפו למרות הממשלה ולשר הממונה עליה והשר הוא זה שיקבע את מדיניות המשטרה. זאת בניגוד למצב היום בו המפכ"ל מתמנה על ידי הממשלה בהמלצת השר לביטחון פנים אך הוא זה שמפקח על המשטרה ומתווה את מדיניותה.
וכך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: "כידוע, עיקרון יסוד בדמוקרטיה המודרנית הוא כי הדרג המדיני- קרי נבחרי הציבור- מתווה מדיניות ומנחה, והדרג הביצועי מיישם מדיניות זו.
ואכן, ניתן לראות כי במבנה המשטרי של מדינת ישראל, צה"ל מבצע את מדיניות הממשלה ואת מדיניות השר הממונה וכפוף להנחיותיהם.
בהתאם לכך, ועל מנת ליצור מארג חקיקתי קוהרנטי, שעומד בקנה אחד עם עיקרון היסוד האמור ברישא, מוצע להחיל הסדר דומה בפקודת המשטרה, בכל הנוגע ליחסים שבין משטרת ישראל לבין הממשלה והשר הממונה".
במשרד המשפטים מגבשים בימים אלה חוות דעת ביחס לתיקון החוק המוצע. עם זאת,
עיקר הקושי המשפטי עליו היועצת המשפטית לממשלה צפויה להצביע בדיונים שיערכו בוועדה מיוחדת שתוקם בכנסת בעניין תיקון פקודת המשטרה נוגע להכפפת שיקול הדעת של המשטרה והעומד בראשה לשר.
מבחינת היועצת המשפטית לממשלה הבעיה הכי גדולה בתיקון הוא מתן האפשרות לשר לקבוע מדיניות בנוגע לחקירות והעמדה לדין, מדובר בסמכות שאין אפילו למפכ"ל כיום והיועצת סבורה כי כל הנושא של העמדה לדין לא יכול להיות מופקד בידיים של גורם פוליטי.
קושי נוסף עליו היועצת מצביעה הוא ההשוואה בדברי ההסבר לחוק לצבא, לפי היועצת אין להשוות בין המשטרה לצבא שכן הצבא אינו אוכף את הדין על אזרחים. כיום גם שר המשפטים לא יכול לקבוע את המדיניות של היועמ"ש בנושא אכיפת החוק אלא היועמ"ש נהנה מעצמאות בנושא ולכן כך גם צריך להשאיר את המפכ"ל.
הקושי השלישי עליו מצביעה היועצת נוגע לכך שהצעת החוק מעניקה לשר שליטה מלאה בחלוקת התקציב של המשטרה בעוד שהיום התקציב של המשטרה נקבע על ידי המשרד לביטחון פנים אך את חלוקת התקציב הפנימית קובע המפכ"ל והמשטרה, כך שמדובר בעוד אמצעי לחץ שיכול להשפיע על שיקול הדעת של המשטרה.
תרחישים אפשריים
נכון לעכשיו הצעת החוק עוד לא עברה בכנסת ולכן לא הוגשה נגדה עתירה לבג"ץ, במידה ונוסח הצעת החוק יעבור כפי שהוא ללא שינוי - כפי שבד"כ קורה בדיונים בוועדות הכנסת ותוגש עתירה לבג"ץ בנושא, יכולות להיות מספר אפשרויות.
וואלה! ניסה לשוחח עם מספר גורמים במשטרה לשעבר וגם במערך הייעוץ המשפטי לממשלה אך אלה סירבו, הסכימו לשוחח איתנו מספר מומחי משפט ללא שנוכל לציין את שמם.
האפשרות הראשונה היא שבג"ץ יקבל את העתירה ויבטל את התיקון. האפשרות הזאת אינה סבירה, לפי מספר מומחים שוואלה שוחח עימם זאת משום שלא ברור על איזה בסיס התיקון יבוטל. בשביל שבג"ץ יחליט לבטל את התיקון להצעת החוק צריך להצביע על זכות אדם בסיסית שנפגעת לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולפי המומחים קשה להצביע על אחת כזאת.
אפשרות שניה היא שבג"ץ יחליט לבטל רק חלק מהצעת החוק ולמעשה יקבל את הטענה כי הצעת החוק סותרת את הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. במקרה כזה, ייתכן כי בג"ץ יחליט לבטל רק את החלק שמקנה לשר שליטה בקביעת מדיניות בכל הנוגע לחקירות והעמדה לדין. אותם מומחים ששוחחנו עימם הסבירו כי בעבר בג"ץ פסל את הפרטת בתי הסוהר על בסיס הטענה כי העברת המדיניות בנושאי חקירה לגורם פוליטי יכול ותהיה בלתי מידתית אך הם ביקשו להדגיש שמדובר באפשרות לא גבוהה למדי. עוד אמרו אותם מומחים כי העבודה כי הצעת החוק יכול ותידון בוועדה מיוחדת בכנסת ללא עבודת מטה מסודרת ובלי שהממשלה הושבעה יכולה להצביע על פגם בהליך החקיקה שיוביל לפסילת החלק הזה מהחוק.
אפשרות שלישית היא שבג"ץ לא יתערב כלל בתיקון לחוק ולמעשה יותיר את המצב כפי שהכנסת החליטה לקבוע.