אם לא יקרה משהו דרמטי במהלך השבועות הספורים שנותרו עד לסוף השנה, יזכו בחודש ינואר בכירי המערכת הציבורית בישראל: שופטים, שרים, נבחרי ציבור ועוד שורה ארוכה של בעתי תפקידים במגזר הציבורי, לשכר חדש, ובינינו - קצת מופרך. שיאנית השכר תהיה כמובן נשיאת בית המשפט העליון, אבל גם הנשיא יזכה לשדרוג בשכרו, כך גם ראש הממשלה, השרים, הח"כים ועוד.
הנה קצת מספרים: נשיא המדינה יצחק הרצוג יקבל כ-74 אלף שקל לחודש במקום 64 אלף; נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות תשודרג מכ-104 אלף שקל לחודש לכמעט 120 אלף; שרים (וכמותם יו"ר האופוזיציה) יקבלו 58 אלף שקלים לחודש במקום כ-50 אלף כיום וח"כים ירוויחו 52 אלף במקום כ-45 אלף כיום. לא מדובר בהחלטה שנלקחה עתה על ידי המחוקקים, אלא במנגנון אוטומטי לפיו יתעדכן השכר, אלא אם כן יתעשת מישהו קודם לכן ובמהלך-בזק ימנע את הביזיון.
עד כאן העובדות, עתה לפרשנות. קל להיטפל לשכר הח"כים ונבחרי הציבור, אבל מדהים לראות בכל פעם כמה ארוך הוא השובל שמשתרך אחריהם וחוסה תחת ההגדרה של "נבחרי ציבור": הכסף הגדול לא נמצא בכנסת ישראל, שממילא מוגבלת ל-120 חברים ועוד מספר לא מאוד גבוה של בעלי תפקידים. הכסף הגדול נמצא ברשויות המקומיות, במערכת המשפט ועוד מערכות ציבוריות שמונות אלפי מקבלי שכר.
עוד בוואלה!
אז למה אנחנו נטפלים לח"כים? כי הם לפחות שקופים. אנחנו יודעים בדיוק כמה זמן הם משקיעים בעבודה פרלמנטרית, כמה קצרים הם מושבי הכנסת, כמה ארוכות הפגרות, כמה קל להיעדר גם מימי העבודה הספורים שאמורים להתקיים בפועל, באיזו קלות מפזרים את הכנסת ועוד. בין כל מי שמשתכרים שכר גבוה על חשבוננו, הם האצבע בעינו של הציבור.
זאת ועוד: חלק גדול מהשכר בלא מעט מהתפקידים דלעיל הוא רק נלווה לפנסיות תקציביות ממקורות אחרים ולהכנסות מעסקים אחרים. זה, עוד בלי לומר מילה על השקר המכונה "קשר עם הבוחר", במסגרתו יכול כל ח"כ לנצל עוד ממון ציבורי רב כדי לשמור איתנו על קשר.
מעבר לעלות הישירה של המהלך, יש פה תופעה ציבורית נדירה, כמעט מחממת לב: פתאום אין ימין ושמאל, אין גזענים ותומכי טרור, אין מטורללים-פרוגרסיבים או הומופובים, אין עוכרי ישראל ופנאטים דתיים. איש תחת גפנו ותחת תאנתו, לא יישא לפיד אל נתניהו חרב ובן גביר עם טיבי ירבץ, כולם מאוחדים ברצון הכן היחיד שפועם בכל פוליטיקאי באשר הוא: לחיות טוב על חשבון הקופה הציבורית. כמה פעמים חלמנו לראות את כנסת ישראל לא מפולגת, מאוחדת, משלבת ידיים וחוסה בצילו של הרגש הכן, שבמקומות אחרים נקרא חמדנות או תאוות בצע.
ותאמרו, רגע, רגע - לראש הממשלה לא מגיע להרוויח 65 אלף שקלים לחודש? אז בינינו - אין סכום שיהווה פיצוי למה שראש ממשלה, כל ראש ממשלה, עובר - ובהחלט יכול להיות ששכרה של נשיאת בית המשפט העליון צריך להיות יותר ממיליון שקלים בשנה. אני אפילו לא מתווכח על המספרים, אלא על העובדה שהם מתעדכנים ו"מתעגלים" מעלה באחוזים ניכרים, בשעה שרובנו כורע תחת יוקר המחיה.
בכמה השתדרג השכר שלכם לאחרונה? כמה שעות נוספות נאלצתם לעבוד כדי לגמור את החודש? האם מישהו סיפר לכם על איזה מנגנון פיצוי סמוי מן העין, שיתעדכן אחת לאיזה זמן באופן יחסי לשכר הממוצע במדינת ישראל?
ויאמר הנאיבי, בהנחה שנשאר עוד אחד כזה שאינו עומד בעיניים פעורות ואגרופים קפוצים מול הבית שבו אמורים לעבוד נבחריו: מה אתה רוצה מהם, הרי לא מדובר בהחלטה שנלקחה עתה, כשהממשלה היוצאת כבר עם רגל וחצי בחוץ והממשלה החדשה טרם הושבעה תחתיה. אז אחרי שאסטור לו, כדי שייצא קצת מההלם, אזכיר לו שכשמדובר בנושא שקרוב לליבם, יודעים הח"כים הנכבדים לאסוף חתימות, לכנס ישיבות שלא מן המניין ואפילו להעביר חוקים גם כאשר הכנסת בפגרה.
מישהו שמע מבין דיירי הבית איזה ציוץ? תביעה מחבריו להתעשת ולא ללעוג לציבור בוחריהם? מישהו שמע בעל פנסיה תקציבית, נניח תתי-אלופים, אלופים ורבי-אלופים במיל' כמו מירי רגב, יואב גלנט, אורנה ברביבאי ובני גנץ (רשימה חלקית מאוד), שמודים שכפל השכר הזה (שכר ח"כים ושרים ביחד עם פנסיה תקציבית), בסכומים המטורפים האלה, הוא לצנינים גם בעיניהם? שאחת מההכנסות תתרם לאיזו קרן למען הציבור, לטובת איזו עמותה? ששש... שקט הס, הם עושים לביתם, אלה אנחנו שבכלל צריכים להיות אסירי תודה על השנים היפות שלהם במדים ובשירות אזרחי כנבחרי ציבור. מה, לא ככה?
הלוואי שנלמד מזה משהו, שנבין בפעם הבאה שבה ניקרא אל הקלפי, שמדובר בקרקס, בהצגה, בגועל נפש שמתקיים כדי ללבות בקרבנו פילוג ושנאה, כדי לשמור אותנו מחויבים כל כך למאבקים שקורעים את החברה הישראלית מבפנים - בשעה שמי שאמורים לייצג את הקונפליקט הזה, כפי שהיו עד לפני כמה שבועות, תלו עתה שלט על מתן הכנסת לאמור: שקט, גונבים.