משמינים ומעשנים יותר, צורכים אנטיביוטיקה בכמויות: מה מצב הבריאות של הישראלים?

בשנה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בשיעורי ההשמנה - בעיקר בקרב ילדים בני שבע. גם אחוז המעשנים עלה והגיע ל-20.1% מהאוכלוסייה בישראל, כשכמעט כל גבר שלישי בישראל מעשן, על אף מאמצי ההסברה של משרד הבריאות. כך, עולה הבוקר (שלישי) מדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

הדוח כולל עשרות מדדים בתחומים שונים הנוגעים לבריאות הישראלים בשנת 2021. הנתונים נאספו מארבע קופות החולים אודות כלל אזרחי ישראל. מטרתו להצביע על מוקדים בעייתיים בהם נדרש שיפור, להעריך את איכות הטיפול בארץ ובין היתר לאפשר השוואה למדינות אחרות בעולם.

חלה עלייה בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות: 660 מרשמים לאנטיביוטיקה ניתנו לכל 1,000 איש. היקף השימוש גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (722 מרשמים לכל 1,000 נשים לעומת 563 מרשמים לכל 1,000 גברים). בנוסף, ניתן לראות כי באוכלוסיות החזקות השימוש בתרופות גבוה יותר.

ישראל מובילה בעולם בשימוש באנטיביוטיקה ונמצאת מעל ממוצע מדינות ה-OECD. יעילותן של תרופות אלו הולכת ופוחתת עם השנים עקב התגברות עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה.

אחד מכל עשרה בני אדם סובלים מסוכרת וכשליש מתוכם סובלים מפגיעה כלייתית: סיבוך ידוע זה של סוכרת עלול להוביל לטיפולי דיאליזה, להחמיר תחלואה לבבית ואף להביא לתמותה.

כשליש מהילדים החולים בסוכרת מבקרים פחות במרפאות, אמנם הירידה היא של כ-1% בלבד. מנגד לכך, עלייה של 3% בשיעורי ביצוע בדיקת המוגלובין מסוכרר. על רקע הכוונה לבטל את המס על השתייה המתוקה - יש שיעורים גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך.

לפי הממצאים, 59% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל בגילאי 64-20 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. יותר מרבע מהנשים בגילאים אלה סובלות מהשמנת יתר. מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2012 (20.4%). במקביל, שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר של הגברים היו אצל בני 65 ומעלה, כמעט 40%.

נתון מדאיג נוסף מהדוח הוא שיעורי ההשמנה הגבוהים בקרב בני נוער וילדים. 7.7% מבני השבע סובלים מהשמנה, זאת לעומת 6.9% בשנת 2019. מנהלת התוכנית פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מייחסת את העלייה להשפעת הקורונה, "מדובר בשינוי מגמה שטרם נראה בעבר". כמו כן, בנים בגילאי 15-14 שמגיעים מרקע סוציו אקונומי נמוך סובלים כמעט פי שניים מילדים בנים גילם ממעמד גבוה (15.9% לעומת 8.5%). בקרב הבנות בגילאים אלה נרשמו פערים קטנים יותר.

בהיבטי הרזון לא נרשמו שינויים חריגים פרט לעלייה קלה בבני 15-14 (3.7% ב-2021 לעומת 3.4% ב-2017). עם זאת, אצל בני השבע נמצא כי שיעור הרזון גבוה יותר אצל ילדים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, דבר המרמז על חוסר בטחון תזונתי.

בשנה החולפת, מספר הנשים בגילאי 74-50 שביצעו בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד עלה בכמעט 1.5% משנת 2020. גם לאחר העלייה, הנתונים עדיין אינם משתווים לנתונים של 2019, טרום מגיפת הקורונה.

בנוסף, נרשמה ירידה בתחלואה בסרטן המעי הגס. זאת, למרות העובדה כי אחד מתוך שלושה נבדקים עם ממצאים חשודים בבדיקת צואה לסרטן המעי הגס לא מבצע קולונוסקופיה.

בשנה זו נרשמה עלייה משנים קודמות בהיקף מספר הנשים שביצעו בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. שיעור הנשים שלא מבצעות את הבדיקה גבוה יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך (49.4%) לעומת נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (18.2%).

נרשמה ירידה קלה של שישה אחוזים בשיעור חיסוני השפעת לבני 65 ומעלה. גם כן, ניכרת השפעת המעמד הסוציו-אקונומי - 58.1% מהגברים ו 53.3% מהנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך התחסנו, לעומת 74.4% מהגברים ו-70.4% מהנשים מהמעמד הגבוה בשנת 2021.

השפעה נוספת של הקורונה על השנה שעברה היא הירידה בביקורים במרפאות וקופות החולים, בהתייחס לבדיקות לחץ דם ומשקל, וכל מה שדורש אינטראקציה פיזית. בתוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה מדגישים את הפערים החברתיים שהועמקו ובאים לידי ביטוי גם באנמיה בתינוקות, שנמצאת במגמת ירידה בעיקר אצל ילדים משכבות סוציו אקונומי גבוהות.

ראש התוכנית, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, הדגישה כי המלחמה במגיפת ההשמנה ובעישון הינה באחריות הרגולטור, ולא של קופות החולים. "המדינה היא זו שמחוייבת לעודד אורח חיים בריא, וביטול המיסוי המתוכנן על המשקאות הממותקים לא יסייע במאבק בהשמנה וצפוי שיתרום לעליה בתחלואה בסוכרת", טענה.