"קובעים מי יקבל מל"ט ומי מסוק": היחידה שאחראית על המבצעים הכי סודיים של צה"ל

יום שבת. לקראת סוף חודש יולי השנה. קצת אחרי השעה 15:00. הטלפון הצבאי של ראש ענף משולבים באגף המבצעים של צה"ל צפצף ללא הרף בסלון ביתו. סא"ל מ' קיבל מידע על שלושה כלים חשודים באוויר בדרכם מלבנון לישראל. הוא לבש מדים ונסע במהירות אל ה"בור" בקריה בתל אביב. בדרך, "חמ"ל משולבים", שמאויש 24/7 ומהווה את הלב הפועם של המטה הכללי לכל המבצעים מכל הסוגים, דיווח כי מדובר בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) של חיזבאללה שהמריאו מלבנון והחלו להתקרב בתחכום רב לעבר אסדת "כריש". כל כטב"ם טס בגובה ובמהירות שונים זה מזה בניסיון להערים על המערכות הטכנולוגיות של צה"ל.

מפקד טייסת הקרב 109 סא"ל ג' הוזנק עם מטוס האף-16 מבסיס רמת דוד. ג' פנה מערבה ויירט ראשון את אחד המל"טים. שניות ספורות לאחר מכן, התקבלה ההבנה ששני המל"טים הנוספים נמצאים מחוץ לטווח היירוט הפיזי של מטוס הקרב ולכן נכנסה לפעולה ספינת הטילים אח"י אילת בפיקודו של סא"ל עומר רבינר, שפקד על לוחמיו לשגר לעבר שני המל"טים את טילי ה-'ברק 1'. טבילת אש ראשונה מסוגה בעולם.

תוך עשרות שניות נרשמו שלושה יירוטים מוצלחים מעל הים. בשלב שבו צמרת המטה הכללי של צה"ל שיבחה את הכוחות המזהים והמיירטים, העלה חמ"ל משולבים הילוך, ודרך את כלל המערכות ביבשה ובחיל האוויר לאפשרות של תגובת חיזבאללה מלבנון באמצעות חדירה יבשתית של כוח "רדואן" או מטח רקטות על העורף הישראלי.

"לאורך הנסיעה אני שומע את הכול בזמן אמת בשיחת ועידה פתוחה", סיפר ראש ענף משולבים והוסיף, "אני שמח. לא מבין את גודל האירוע. הראש שלי חושב רק על השלב הבא. אם יקרה עוד משהו ומה עוד צריך לעשות. רק למחרת. בשעה 10:00 בבוקר. אני אצל הרמטכ"ל בתחקיר חם עם מפקד הסטי"ל, אנשי הבקרה ומפקד הטייסת. זו פעם ראשונה שאני אומר: 'וואוו. עשינו משהו גדול'. פעם ראשונה שנופל לי האסימון מה עשינו פה".

חצי שנה לפני היירוט פקד הרמטכ"ל על אגף המבצעים במטכ"ל להיערך לקראת בואה של אסדת כריש למים הכלכליים של ישראל ובהתאם לכך לשלל התרחישים. נציגים מחיל הים, חיל האוויר, אמ"ן ועוד התכנסו לדיון מיוחד בענף משולבים. כבר אז היה ברור לכולם שהסטי"ל לא יודע לדבר עם מטוס הקרב ונדרש לדייק ולחבר את המערכות למקרה של התקפות מסוגים שונים. כולל יירוט איומים מהאוויר ומהים.

"אני ראיתי את היירוט של חיל הים חצי שנה לפני שזה קרה. זה בדיוק התפקיד של ענף משולבים", הוסיף ראש הענף, "מה אמרו אז? חיל האוויר יגן על השמיים וחיל הים על הים, אבל צריך מישהו שיעשה שילוב. בזמן אמת אין זמן לשאלות. זה תהליך של חצי שנה שבו אתה מסדר מערכות, משרטט על מפה, גבולות גזרה, באחריות וגובה, חיל הים ואוויר. כל המקרים והתגובות. מדיניות הפעלת האש והכוח. מפקד הסטי"ל פעל אל מול מה שהגדרנו לו".

כבר אחרי מבצע צוק איתן בקיץ 2014 עלה הצורך להקים חמ"ל מיוחד באגף המבצעים שישלב בין היכולות של צה"ל וימצה אותן. ארבע שנים לאחר מכן במבצע 'פירות טרופיים' בלב חאן יונס בו הסתבך כוח מיוחד עם פעילי חמאס והסתיים בנפילתו בקרב של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל, פציעתו של קצין נוסף ובחילוץ הירואי של חיל האוויר תחת אש, עלה שוב הצורף לסנכרן בין הדרישות בשטח ליכולות המיוחדות של הצבא.

מחלקת המבצעים הציגה לרמטכ"ל כוכבי עם כניסתו לתפקיד את הצורך בהקמת חמ"ל משולבים והוא בניגוד לקודמיו דחף בכל הכוח והקצה משאבים. בעיקר עדי לתת מענה לקצב מבצעים גבוה, התחכום של אויבי ישראל בטווחים הרחוקים והקצרים, ובירוקרטיה בתוך הצבא בעיקר של חיל האוויר. רצון עז של הפיקוד הבכיר לשלב בכל מבצע יכולות מסווגות משלל תחומים ומיצוי הכוחות.

הרעיון יושם והעצים את השליטה של המטה הכללי על מבצעים מיוחדים אך מאז השפעתו של החמ"ל גדלה ללא היכר. אחרי שנתיים של עשייה מבצעית החליט כוכבי להעניק למפקדי החמ"ל וחייליו פרס על חדשנות.

בראיון בלעדי לוואלה! סיפרו מפקדים מאמ"ץ בפיקודו של האלוף עודד בסיוק על "חמ"ל משולבים", החמ"ל העוצמתי של המטה הכללי בצה"ל, שאוסף מידע רגיש ומגיב במהירות להתרחשויות במזרח התיכון. זאת, תוך סינכרון והעברת מודיעין לצה"ל, שב"כ ומוסד - ובאמצעותו מתאפשרים סיכולים ממוקדים בעזה, חדירת כוח ימ"מ ללב הקסבה בשכם, מסתערבים בסיכון גבוה במחנה הפליטים ג'נין, מצוד אחר מחבל ברחוב דיזינגוף בתל אביב, כוח מיוחד שנמצא במצוקה הרחק מגבולות המדינה או למשפחת ישראלים במצוקה בלב ים.

"היום אין פעולה שאתה עושה שהיא לא פעולה משולבת" סיפר סמל מ', "אין רחפן שאתה מרים ולא עושה לו תיאום בספקטרום (תדרים). לכן כל פעולה היא סוג של משולבים. אני מארגן, מאשר, מגדיר סדרי עדיפות מול סל המשאבים הקיימים. בוחרים מה לפני מה, או לצערי לפעמים גם מה לא. מול המדיניות של המטה הכללי. מי יקבל מל"ט לאיסוף, מי יקבל סיוע במסוק, מטוס קרב לתקיפה וכל זה גם מול מודיעין מתפרץ. כדי לממש את זה יש את חמ"ל משולבים. אנחנו משפיעים מתהליך נוהל הקרב, תכנון מעטפת החילוץ, איך אתה מוודא שכל האופרציה הזו למבצע מיוחד מתואמת ומסונכרנת עם כל מי שצריך, עם חי"א, תקשוב, אמ"ן ולעתים חיל הים והפיקוד המרחבי".

בפתח השיחה חוזר סא"ל מ' מספר פעמים על המילה חילוץ, ונותן לה משקל גדול, כך ניתן להעריך, למקרים ותגובות במקרה של הסתבכות הרחק מגבולות המדינה.

"הסיפור הדרמטי מבחינתי? אם יש תפנית בעלילה וזה מתחיל להסתבך. תמיד יש מתח לייצר שפה משותפת לכולם", הסביר סא"ל מ', והוסיף כי ההחלטות בענף משולבים בכלל ובחמ"ל בפרט מבוססות על מדיניות המטכ"ל, הערכת המצב של הרמטכ"ל, ואישור המבצעים והגיחות (מו"גים) מדי שבוע על ידי שר הביטחון, "כל קצינה וחיילת בחמ"ל מכירה את התוכן הזה. לפעמים יש לנו דקות לקבל החלטות. אין לך זמן להעיר את רמ"ח מבצעים, ראש אמ"ץ או רמטכ"ל. לכן בחמ"ל יש שלוש קצינות. הוא מאויש 24/7. יש תכנון שבוע קדימה איך הוא יראה מבחינת מבצעים ומשימות. איך יודעים מה מותר ? כשניגשים לפרשיה מסוימת אנחנו מגדירים מראש בתהליך התכנון את הסמכויות. כשזה קורה אז כל אחד לוחץ על הכפתור שלו בלי להיות תלוי באף אחד. בדיוק כמו ביירוט הכטב"מים. לפני מבצע מגדירים סמכויות, מדיניות הפעלת האש, מה מותר, מי תוקף, מי מאשר לפתוח באש, לאיזה מטרות, נזק אגבי וסביבתי. אם אני ואנשיי עשינו עבודה טובה לפני המבצע ? אז במבצע אני רק מתבונן".

אז אין מבצע סודי שאתה לא מכיר של סטי"ל, מטוס, צוללת, כוח מיוחד ? מל"ט?

"אין".

גם במעגל ראשון, שני ושלישי (איראן)?

"מביטחון שוטף וכולל חוצה גבול. מעצרים ביו"ש בגלל שהם הופכים למורכבים יותר אז אני מכיר ומתעסק. לפעמים אני תומך בהם באמצעות כלי טיס מאוישים לאיסוף. החוכמה שלנו היא לדעת מה צריך ומתי צריך".

אם למשל יהיה מקרה של הסתבכות בפעילות בים. כוח ימי שנאלץ לפתוח באש ולהיחשף. מה החלק שלכם?

"חיל הים יודע מה לעשות. מה אני רואה? אני רואה את היום שאחרי. את הכיפות ברזל. את הבית שלי. להזניק את חיל האוויר להתחיל ולתקוף מטרות שאישרנו לפני כן למעגל רחוק ? גם לזה אנחנו מחזיקים מעטפות ספציפיות שהכנו מראש ואני מעדיף לא לדבר על זה".

ובמערכה שבין המלחמות (מב"מ)?

"אני לוקח חלק. בכל תקיפת מב"מ אני בבור בדגש על ההשפעות ליום שאחרי. זה לא רק רב זרועי , זה בין ארגוני, זאת אומרת כל מבצעי שב"כ מוסד, מתנקזים ועוברים דרך ענף משולבים. זה מקבל עוד שכבה לסנכרון הזה (גם אם החמ"ל ששולט במבצע מנוהל מהשב"כ או מהמוסד א.ב)".

במהלך הראיון הסביר סא"ל מ' כי עיקר האתגר לפני מבצע עלות השחר היה לרכז כוחות סביב רצועת עזה מבלי שאף אחד יידע בציבור וברוב הצבא שיש בכוונת המטכ"ל לפתוח במבצע מהיר ומדויק. ההיערכות הוגדרה כסודית ביותר. לאחר מכן, נדרש ענף משולבים לדייק את רמת המוכנות של כלל הכוחות מהאוויר ומהקרקע לתקוף יעדים באותן שניות בו זמנית בהן מתבצע הסיכול הממוקד של תייסיר אל-ג'עברי, מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בצפון רצועת עזה. י

ירי של טנק לפני הזמן שנקבע עלול לסכן את הסיכול הממוקד ולהוליד מבוכה גדולה, מסביר סא"ל מ'. "ענף משולבים מדייק במשך שלושה ימים את הצבא, מביא את הצבא לכדי מוכנות שבדיוק באותה שנייה המטוס יירה, הטנק יירה, הרחפן ימריא בלי שהחסימות של עצמנו לא יפילו אותו, ולמול זה יש חסימות כדי שצד אדום לא יפעיל רחפנים נגד כוחותינו. דגש על הסינכרון לשנייה ולמקסם את הפגיעה תוך מניעת פגיעה בבלתי מעורבים", סא"ל מ' מוסיף, "מפקד פיקוד הדרום הוא מפקד המערכה. מי שנותן את האישור לחיל האוויר לסיכול זה ענף משולבים. ממש עולה ממוצב הפיקוד העליון ועושה לו נוהל 'הקרא'. אני מקריא איזו מטרה מאושרת, איזה בכיר מאושר לסיכול, מה הנזק האגבי המאושר, ומה שעת השין, והוא חוזר על הפקודה. הסיפור בענף משולבים שאנחנו בין הבודדים שיודעים מתי זה הולך לקרות".

מה החלק שלך ענף משולבים בסיכול הממוקד השני שכלל את ח'אלד מנצור, מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ?

"אני יושב עם נציג שב"כ לאורך כל המבצע הזה… בבור".

לא הולך הביתה בכלל ?

"איזה בית ? (כולם צוחקים)".

מפקד חמ"ל משולבים רס"ן ט', התערב בשיחה: "הוא לא הולך הביתה בשגרה…".

אתה לא מפנה ומעמיס מדיח כלים בבית ?

"גם לא זורק זבל. ממוצע שעות שינה שלי לפני ותוך כדי מבצע עלות השחר היה 2-3 שעות בלילה. אנחנו מבינים שיש לנו (שב"כ ואמ"ן) יכולת לאחוז במבוקש (חאלד מנצור א.ב). יש לנו יכולת לטפל בו. יש פה מס' שאלות. האם זה יביא להתגברות או לסגירה של המבצע? מה הנזק האגבי? מטרה מאוד מורכבת. האם חי"ל האוויר יודע לתכנן בקבועי זמן המאוד מאוד מאוד קצרים את המטרה הספציפית שנוצרה לנו עכשיו. עכשיו לך תחבר את כל הגורמים. לך תבין איזה איסוף אתה צריך על חשבון דברים אחרים שאתה אוחז בהם. שהם גם בדילמה קשה האם לעשות את זה או את זה. לך תחבר לזה ראייה אסטרטגית מאגף אסטרטגיה ואיראן (השפעות של כל סיכול ממוקד על האזור כולו א.ב). ולך תביא לזה המלצה לדרג מדיני… בואו נעשה את זה ונסגור. מי עושה את זה ?".

מה חלקכם במוכנות לתקיפה באיראן ?

"פחות".

לא משפיעים?

"לא. פחות לדבר. כחלק מהתפקודים שמנינו פה אנחנו גם עושים במעגלים הקרובים והרחוקים. המבצעים השונים שהענף מוביל, מתאם ומסנכרן ועוטף… קורים בשלל מקומות ואני מעדיף לא לפרט אותם".

ובכל זאת. מה חלקכם לגבי איראן?

"ענף משולבים לוקח חלק בתכנון מבצעים בזירות משתנות במעגלים קרובים ורחוקים ובעומק האסטרטגי של האוייב. המטרה שלנו היא להעמיד יכולות מבצעיות, רב-ממדיות, הגנתיות והתקפיות, לסיכול האיומים הנשקפים, גם מהמעגל השלישי ליום פקודה. מעבר לכך לא אוכל לפרט"

מה החלק שלכם בטיפול בגוב האריות בשכם ?

סא"ל מ': "חמש שעות אח"כ מתכנסים אצלי במשרד: שב"כ, פקמ"ז, יחידות מיוחדות, חי"א, מודיעין, ומנסים לצייר על הלוח פתרונות לדבר הזה. הלוח הופך בסוף לפקודת מבצע שאתה מכיר היטב. בסוף הדבר הזה מטופל מהשורש (חדירה של כוח ימ"מ לקסבה של שכם וסיכול בכירי ההתארגנות א.ב). זה בדיוק היכולת שלנו. להבין שיש בעיה. לחבר את כל מה מי שצריך לשולחן ולהביא פתרון. תוך שאתה מוצא את היתרון היחסי של כל אחד. שומר חומות זה עבד. עלות השחר זה עבד, ויש עוד אלף דוגמאות. יש שמיכה קצרה ולמרות זאת חמ"ל משולבים יודע לתת מענה מסל הכלים הקיים לאירועים מתפרצים. הוא יודע לדעת בהתאם למערכות איפה כל מטוס נמצא בשמיים. כולל מטוסים מתאמנים לא בסד"כ מבצעי. ולהגיד למתאמן תעצור את האימון ותבוא. תבוא לפה יש פה משהו מתפרץ".

הפיקוד בפועל בחמש השנים האחרונת על חמ"ל משולבים באחריות רס"ן ט'. הוא גדל בגולני ומילא שלל תפקידים ביניהם פיקוד על יחידת החבלה של החטיבה החומה. לדבריו לכל מי שיש בעיה מודיעינית ומבצעית פונה לחמ"ל משולבים לפתרון ומעטפת שלמה, "יש סרטון אמת שאני מראה לקצינות החדשות בחמ"ל. נציגה מהשב"כ מתקשרת בשעה 23:00 לחמ"ל, עונה לה מילואימניקית. יש שלושה מחבלים חמושים שאמורים עכשיו לצאת ולעשות פיגוע. תוך שנייה כולם כונסים מהחדרים בחמ"ל, יושבים שם ביחד, ונותנים את ה'זיק' (כטב"ם) ואת כל מעטפת. הקצין של חי"א לידה אומר איזה מטוסים יש עכשיו באוויר ומה הכי קרוב, הוא מתקשר לרמש"לט (ראש מרכז שליטה בחיל האוויר) ואומר לו : 'תביא את המטוס'".

איך הקצינה יודעת מה מותר לה?

רס"ן ט': "הכול מותר לה. היא אמ"ץ. אתה מכיר את המודיעין. אתה מאמת אותו. ואז הקצינה עושה הכול. מתקשרת לחמ"ל הניוד ואומרת תחבור לימ"מ. מתקשרת למשטרה ואומרת להם אנחנו מבקשים את הימ"מ. תאשר לי כן או לא".

מי קובע מי ייצא לפעולה? ימ"מ ? מסתערבי מג"ב? דובדבן? אגוז?

רס"ן ט' : "החמ"ל הזה הוא סופר דומיננטי אבל הוא לא מפקד המבצע. שואלים את פיקוד מרכז מי היחידה שהם רוצים. אם הם ירצו את הימ"מ בהתאם למשימה הם יבקשו. היא מביאה לו את הימ"מ, ניוד (כוח רכוב מיוחד), וחוזי (כלי טיס לא מאוישים עם יכולות איסוף). היא מתקשרת לקצין שליטה מסוקים ואומרת לו יש מעצר עם פוטנציאל חם לאירוע הוא מקצר כוננות, מקצר טווח למנחת יותר קדמי. נותנים את כל מעטפת המבצע".

איפה אתה מזהה קווי הגבול באחריות והסמכות של החמ"ל ?

רס"ן ט': "כל מה שקשור לביצוע עצמו עושה מפקד המבצע. אם זה מעצר מתפרץ אז זה המפקד הגזרתי. על התקיפה הספציפית (סיכול ממוקד) בעלות השחר יפקד מפקד חיל האוויר. אנחנו מסתכלים מה קורה שנייה אחרי. באמת באמת אנחנו נותנים את כל מה שאנחנו יכולים. לא תמיד יש לנו הכול. אני הקצינות והחמ"ל שואלים את עצמנו מה קורה אם הוא נמלט, מה קורה אם יש ירי תמ"ס.

איך באה לידי ביטוי החדשנות בחמ"ל ?

רס"ן ט' : "יש פעולה שצה"ל היה עושה אותה במשך שנים עם מטוסי קרב. באחת הלילות בשעה 23:00 מתקבלת דרישה : אנחנו רוצים את המטוס קרב הזה, לחמש בבוקר. נמצאים בחמ"ל קצינה של אמ"ץ. להק מודיעין מחיל האוויר, ודנים בהישג הנדרש של המשימה. זה לא תפקידם. תפקידם זה להרים טלפון ולהזניק את המטוס. אבל אז הם אומרים בוא נחשוב על זה. יש לי כטב"ם שדי דומה במאפיינים וביכולות. בסוף מדברים על זה ארבעה קצינים . הכי בכיר ביניהם רס"ן. איש צוות אוויר. מתחילים לדבר ומשכנעים את כולם, כולל הבכירים, שניתן לעשות את זה עם כטב"ם. הם חסכו חיי אדם. דלק. כסף וטיסת לילה. זה מה שהקפיץ לכולם את ההבנה שהחמ"ל צריך לקבל פרס".

מה היתה המטרה? איסוף או תקיפה?

"לא נראה לי. בין לבין. זה אירוע לא מפורסם. כל יום הקצינות הללו מוצאות פתרונות הזויים"

סגן א' (21) מחמ"ל משולבים היא אחת מאותן קצינות שאחראיות על פתרונות יצירתיים בזמן אמת, "יש מספר מוגבל של כלי טיס לאיסוף. יריעה קצרה אבל יש מנגד מספר דורשים כמעט בלתי מוגבל. באותו יום יש לי בקשה למעצר. להריסת בית מחבל. למבצע. למשימות שלא ארחיב. אבל צריך לסנכרן מענה לכל זה, והכול חופף. כמו לשחק סודוקו. וכשאנחנו מסיימות את היום אנחנו אומרות הנה הצלחנו לתת מענה להכול. כל פעילות שנדרשה מאתנו. כל דרישה אפשרית. מנסות. ברוב המקרים מצליחות".

יש צעקות בחמ"ל ?

סגן א' : "ואווו ואוו. ברור".

רס"ן ט': "זה לא חמ"ל חיל האוויר שמדברים עם אוזניות. זה חמ"ל של גולנצ'יקים. זה חמ"ל יבשה חי אינטנסיבי. נגיד יש אירוע באזור מסוים. פתאום משום מקום נכנסים רע"ן מאמ"ן. קצין מבצעים מיוחדים של פד"ם. כי הם מבינים שאם הם יבואו לשם אז הם ישפיעו. באופן כללי אני מעדיף לבקש סליחה מאשר לבקש רשות".

יש מקרה בוחן שבו חיילת הפעילה שיקול דעת משמעותי ?

"היה לנו אירוע עם יאכטה אזרחית שהתקלקל לה המנוע והיא נסחפת ללב ים. ארבעה מטיילים בים אדום. הם מתקשרים לחיל הים. חיל הים מתקשר אלינו ושואל מה לעשות. החיילת על דעת עצמה הזניקה את המסוק. צריך אישור רמטכ"ל כי זה חוצה גבולות . אני אומר לה בתחקיר למה עשית את זה? היא אומרת לי : 'אני יודעת שיש לו 40 דקות טיסה. אני יודעת שלוקח לי 40 דקות להשיג את רל"ש רמטכ"ל לאשר את זה. לקחתי את הסיכון. מקסימום יחזור המסוק'. זו רמת המעורבות שלנו. גם הקצינות בתוך הסיפור. היא צריכה לקרוא את הערכת מצב הרמטכ"ל. היא צריכה לקבל דוח מסכם של המוג"ים. לדעת מה אושר ומה לא. וחיילות? כל חיילת אצלנו יש לה סמכויות. זה המקום עם הכי הרבה עצמאות שיש לחיילת".

מה קורה בתוך גבולות המדינה ?

סגן א' : "הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב. פחות לאיסוף אלא ליחידות שהפעילו שם. זה היה אירוע בדופק הכי גבוה שחוויתי. בכל החמ"ל. בגל שזה קרוב אלינו. אנחנו מקבלים דיווח על הפיגוע. בחדשות. ואנחנו מתחילים להבין שמפה לשם. אנחנו יכולים להגיע למחבל מתבצר בבית בתל אביב. מהרגע להרגע. הקפצנו יחידות מיוחדות. כולם באטרף. מתי הם מתייצבים. דופק 200 בחמ"ל. לא נרגענו עד שמצאו אותו וזה היה בארבע לפנות בוקר".

בחלק מהמקרים יש פצועים, גם הרוגים, איך מכילים את האירועים ?

סגן א': "אנחנו יודעות ושומעות הכול. זה מורכב. יש תחושות, במיוחד שזה אירוע שנתנו לו יד או אירוע שלא נתנו לו יד. במקרה אחד הסתייעו בי, נתתי מענה אבל לא הצלחתי בקצה, למשל חילוץ שכשל, כי לצערנו אלו החיים. חומרת פציעה פשוט גבוהה מדי".

היית קצינה בחמ"ל כשמטוס הקרב והסטי"ל יירטו שלושה כטב"מים של חיזבאללה

סגן א': "אני מבינה שהבאנו פה לסינכרון של שתי זרועות והישג מבצעי שללא החיבור ביניהם זה לא היה מצליח. אני מבינה את זה באותו רגע. אני הייתי ערוכה לתרחיש. הבנתי גם מה יכול לא לקרות אבל בזכות התיאום ביניהם זה קרה. זכות ההבנה של הגבולות וכללי המשחק אנחנו מביאים תוצאה מעולה".

מה קורה כשיש צבע אדום?

סגן א': "אין כמו צבע אדום ראשון. נערכים למקרים ותגובות. צריך להכין את השטח. אני לא מחכה להחלטה אני בנתיים נערכת ומזיזה 'דברים'. יש לי כלים להעביר לרצועה. אני מקצרת כוננויות מהקרקע בכל מצב, ומקסימום הוא (רס"ן ט') בולם אותי. אבל זו החלטה לקבל לבד. פקודה יוצאת מהחמ"ל שליֿ".

אין קהות חושים. בכל זאת אתן בחמ"ל בבור ואירוע רודף אירוע ?

סגן א' :"אני ב'בור' מתחת לאדמה. אני לא זו שעולה למטוס ולא הלוחם ולא זו שתחלץ. התפקיד שלי לשבת בכיסא ולוודא שכל זה קורה. בפועל אני לא עושה שום דבר חוץ מלסנכרן את הפעילות ולכנס אותה למקרה הזה. אם אחייה בקהות חושים לא אבין את זה. אם אתעלם מזה שיורים עכשיו על חייל במעצר בקסבה, אני לא אדע לגזור אחורה את כל המעטפת שאני צריכה לתת לו וזה הכי מדאיג אותי".