הרס מערכת המשפט או הסדר טיעון: במה יבחר נתניהו? תלוי בקואליציה שיוכל להקים

בראיון שנתנה ל"מעריב" העיתונאית מזל מועלם לרגל צאת ספרה "צופן נתניהו" היא נשאלה מה בעיניה הסיכויים להסדר טיעון בין ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לבין הפרקליטות והשיבה: "הוא לא יעשה עסקה עם קלון... בתור מי שיש לו ראייה היסטורית הוא לא יוכל לקבל ירידה מהבמה עם קלון". "רואה אותו מגיע לכלא בסוף"? נשאלה מועלם, והשיבה: "לא רואה אותו יושב בבית סוהר".

קטונתי מלהכיר לעומק את נתניהו כפי שמועלם מכירה אותו, ובכל זאת אסביר מדוע אני חולק על תשובותיה הנחרצות. ראשית, הא בהא תליא - נתניהו לא ייחלץ מהכלא כתוצאה מיד אלוקים שתרד מן השמים ותושיע אותו באורח ניסי; הוא צריך לפעול כדי שזה יקרה באחת מהדרכים הבאות: עסקת טיעון, חנינה, חקיקה פרסונלית, או ניהול משפט מתוך תקווה לזיכוי מוחלט. באיזו מהפעולות יבחר? תלוי כמובן מה תהיה תוצאת הבחירות.

למי שלא הפנים זאת עד עתה, כל מערכות הבחירות של נתניהו, כמו ארבע הקודמות, מוכוונת אך ורק לשאלת גורלו המשפטי. הא ותו לא. הסדר טיעון יהיה ברירת המחדל אם נתניהו לא יצליח להשיג רוב לממשלת ימין צרה; ואם כן תקום ממשלה כזאת, ייעשו מהלכים ממשיים ומהירים לחלץ את נתניהו ממשפטו הפלילי באמצעות חקיקה פרסונלית.

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמנם מצהיר שלא יישב בשום פנים ואופן עם נתניהו, ואפשר להניח שבוודאי לא יעשה זאת כשנתניהו ראשון ברוטציה. האם יתרכך לאחר הבחירות, אם נתניהו ייתן לו את התקופה הראשונה? לא הייתי פוסל זאת בעיקר לאור העובדה שנתניהו על פי דין לא יכול לכהן כשר. הפיתוי עבור גנץ לקיים ממשלה שנתניהו לא חבר בה בפועל (גם אם הוא שולט על הצד הימני שבה מבחוץ) יהיה גדול. אם כך יקרה, זו בדיוק תהיה התקופה שבה נתניהו ינסה להגיע להסדר טיעון עם המדינה:

נחזור רגע להנחת העבודה של מועלם; לנתניהו יש אולי ראייה היסטורית, כפי שהיא כותבת, אבל הוא גם איש מאד פרגמטי, זהיר, ואחד שלא אוהב לקחת סיכונים שאינו חייב לקחת אותם. אני דווקא סבור שנתניהו, בשונה ממועלם, רואה גם רואה את האפשרות שיישב בכלא, ודווקא בגלל התודעה ההיסטורית שלו, הוא בוודאי לא רוצה שאחרי כל שנות עבודתו הציבורית, הוא ייזכר כמנהיג שישב בכלא.

הוא יודע היטב שזה מה שזוכרים מאהוד אולמרט ומשה קצב. אגב, הזיכרון קצר, אבל גם כשהתנהלו החקירות נגדם, השיח הרווח היה: "אני לא רואה אותו יושב בכלא". אין באמירה הזאת כלום חוץ מחוסר היכולת להכיל במוח ובעיקר בבטן את התמונה הזאת של מנהיג (ובמקרה של נתניהו גם מנהיג פופולרי מאד) נכנס לבית האסורים.

חשוב להבהיר: המשפט נגד נתניהו מתנהל באופן אטי ענייני ומסודר. אם יורשע בשוחד, אין שום אפשרות שלא יישב בכלא. אם יורשע בהפרת אמונים בפרשת 1000 למשל, בסבירות גבוהה מאד ייכנס לכלא; אם יורשע בשתי עבירות הפרת אמונים (נניח גם בתיק 2000, או בתיק 4000), הסבירות תהיה גבוהה יותר, ואם בשלוש עבירות של הפרת אמונים, הסבירות תיהפך לוודאות.

ההוכחה הטובה ביותר לכך שנתניהו מכיר היטב את הסיכונים, היא הפניה מצדו ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בישורת האחרונה של כהונתו, לקבלת הסדר טיעון. כאיש פרגמטי וחכם מאד נתניהו יודע היטב שהימור על כל הקופה מסוכן כאן מאד. הוא חש ובצדק שיש לו סיכוי גבוה לקבל זיכוי בסעיף השוחד בתיק 4000, אך יודע היטב שהסיכוי שיורשע בסעיף הפרת אמונים אחד, אולי שניים, ואף אולי שלושה, גם הוא גבוה מאד. הוא יודע היטב שהרשעה בסעיפים הללו עלולה לשלוח אותו לכלא, ולכן עם כל הכבוד לכך ש"בתור מי שיש לו ראייה היסטורית הוא לא יוכל לקבל ירידה מהבמה עם קלון", אפשר להניח שהרבה יותר יטריד את נתניהו לרדת מהבמה ההיסטורית היישר לבית הכלא.

באשר ל"קלון", ובכן הוא אובר רייטד במשוואת הסיכונים של נתניהו, וברור שנתניהו יבין את זה היטב אם לא כבר הבין את זה:

לאחר שסיפור המו"מ על הסדר דלף ופורסם אצל בן כספית, החל מחול שדים בתוך משרד המשפטים שהביא חלק מצוות הפרקליטים (כולם מודרו מהמו"מ) אל סף פרישה. מנדלבליט נבהל ובפועל ירד מהעניין. לפני כן, הצדדים הסכימו על המתווה לפיו יירדו סעיף השוחד מכתב האישום וכן אחד משלושת סעיפי הפרת ההמונים (תיק 2000). נכון שבשום שלב בבניית המתווה הזה נתניהו לא הסכים לקלון, אך כן עלתה אפשרות שנתניהו לא פסל, והיא להשאיר את סוגיית הקלון להכרעת בית המשפט, או להכרעת יו"ר ועדת הבחירות בעתיד.

עורכי הדין של נתניהו ודאי הסבירו לו שאם ליבת האירועים שמרכיבים את סעיפי הפרת האמונים, אין שום סיכוי ריאלי שהשופטים יקבעו שלא יוטל קלון על נתניהו, וגם אין סיכוי ממשי שיו"ר ועדת בחירות יקבע בעתיד שאין במעשיו של נתניהו קלון. אפשר להניח שנתניהו היה מודע לניתוח הזה ובכל זאת התקדם.

כאמור, לאחר דליפת המו"מ, כשמנדלבליט רצה לחזל"ש את האירוע, הוא העביר מסר לנתניהו להודיע עכשיו: קלון או כלום. כניעה מופגנת כזאת היתה יותר מדי בשביל נתניהו באותו שלב כשגבו אל הקיר בלחץ זמנים בלתי אפשרי לקראת פרישת מנדלבליט, ההסדר ירד מהפרק. נתניהו הוציא סרטון רפה בעניין, לא כפי שהוא יודע, לא ממש תקף את הפרקליטות, וניכר היה שהוא רוצה להשאיר דלת פתוחה, ובצדק מבחינתו.

כדי להיות ראש ממשלה, נתניהו, כמו כל אדם אחר, חייב להיות חבר כנסת. המרכיב החשוב בחוק יסוד הכנסת לעניין הזכות להיבחר הוא לא הקלון אלא המאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, ומאסר בפועל, למען הסר ספק, הוא גם ריצוי עבודות שירות. החוק קובע כי אם לא עברו שבע שנים מיום סיום ריצוי העונש על העבירה, אדם לא יכול להיבחר לכנסת, אלא אם יו"ר ועדת הבחירות קבע שאין קלון בעבירה שאותה ביצע אותו אדם.

החוק גם קובע כי אם בית המשפט כבר הכריע שיש קלון במעשים, יו"ר ועדת הבחירות לא יידרש לעניין. בואו נניח רק לשם הדיו שהפרקליטות מוותרת על ההסכמה של נתניהו לקלון, ואפילו מוותרת במסגרת ההסדר על דרישתה מבית המשפט לקלון (זה לא יקרה לדעתי ובכל זאת), האם יש איזשהו שופט שמכהן היום בבית המשפט העליון שבכהונתו העתידית כיו"ר ועדת בחירות יקבע פוזיטיבית שבשתי עבירות הפרת אמונים, שבהן יורשע נתניהו בהסדר, אין קלון? (גם אם בטעות יש שופט כזה, ראינו כבר בעניין שיקלי שלבג"ץ אין בעיה להתערב בהחלטה של עמית - תרתי משמע).

נתניהו חושב גם על ההיסטוריה וגם על החופש שלו. הוא רוצה להיחלץ מעונש מאסר ורוצה שזה ייעשה ככל האפשר תוך שמירה על כבודו. להערכתי אם הפרקליטות לא תסכים להשאיר את העניין לשיקולו של יו"ר ועדת בחירות עתידית, ותתעקש שבית המשפט שדן בתיק יכריע בנושא, נתניהו בסופו של יום יסכים לכך.

בראייה ההיסטורית, הזיכרון הציבורי בדבר הקלון שייקבע על מעשיו הוא כאין וכאפס לעומת הזיכרון שייצרב בציבור של דלת פלדה נטרקת לאחר כניסתו לאגף 10 בכלא מעשיהו. לכן, נתניהו יעדיף לספוג את הקלון, לרצות עבודות שירות כלשהן, להימנע מההשפלה שבכניסה לכלא, וליהפך לאדם ומרצה חופשי ומבוקש בארץ ובעולם. זו כאמור האופציה הפחות מועדפת של נתניהו, אבל הוא מבין היטב שהיא אופציה ריאלית. כעת נחזור אל אופציית החלומות של ביבי:

בשבוע שעבר סקרתי כאן את אפשרויות ביטול המשפט המגוונות בממשלת ימין צרה, ובראשן ביטול סעיף הפרת אמונים, ו-או חוק צרפתי + פסקת ההתגברות. הסברתי שביטול הפרת האמונים עשוי להיות האפקטיבי ביותר כדי לחלץ את נתניהו מהרשעה פלילית. לא אחזור על כל זה, אבל אוסיף עוד אופציה, שהיא שילוב שני הז'אנרים: במידה שקואליציית נתניהו הצרה תתקשה להעביר את ביטול החקיקה (סתם לשם השעשוע, נניח שפתאום ח"כ אבי דיכטר יחליט שאינו יכול להיות שותף במפעל הזניית הדמוקרטיה הזה), הממשלה תוכל להחליט שהיא מפטרת את היועצת המשפטית לממשלה (על זה לדיכטר, המתנגד המדומיין שלי, כבר לא תהיה השפעה), להחליט, כפי שבצלאל סמוטריץ' רוצה, שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות משרת אמון של ראש הממשלה, למנות אחד שכזה במהרה, ואותו יועץ הוא שיחליט על הסדר טיעון בתנאי דה לוקס לנתניהו, כזה שיאפשר לו להמשיך בהנהגת המדינה.

נשמע לכם מופרך? אתם מוזמנים לחזור לשנת 1997 ולפרשה המכונה פרשת בר-און-חברון - ניסיון למנות יועץ משפטי מטעם, רק כדי שיחתום על הסדר טיעון מקל עם מנהיג מפלגה חשוב בקואליציה שהיה חשוד בקבלת שוחד. למנהיג המפלגה החשוד קראו אריה דרעי, ולראש הממשלה שהסכים להנחית על המערכת המשפטית את היועץ המבוקש קראו בנימין נתניהו. עדיין נשמע לכם מופרך?

לסיכום, כדי שנתניהו לא יילך לכלא, לא מספיק "לא לראות אותו הולך לכלא", אלא צריך לפעול לשם כך. האופציה המועדפת בסביבתו היא לעשות זאת באמצעות תוכנית סמוטריץ' להרס המערכת המשפטית; האופציה השניה היא הסדר טיעון. הכנת הסדר כזה אינה פשוטה, שכן היא מחייבת דיאטה בניסוח האישומים (אחרת השופטים עשויים לא לכבד את ההסדר), ועם זאת לי ברור שאם לא יהיו לנתניהו 61 מנדטים עם סמוטריץ' ובן גביר, נתניהו ישים בראש סדר עדיפויות שלו חתירה להסדר טיעון גם במחיר הסכמה לקלון.

ברוך קרא הוא פרשן המשפט של חדשות 13