פחות משבוע חלף מאז נפילתה של סמלת נועה לזר בפיגוע הירי במחסום שועפאט. לזר, לוחמת בגדוד ארז של המשטרה הצבאית, שהייתה בת 18 במותה נורתה למוות בעת חילופי המשמרות במחסום. האירוע שבו נפלה עורר שאלות לגבי התנהלות הכוחות והמפקדים בשטח. שוחחנו עם בעלי תפקידים ועם לוחמות שהיו מעורבים באירועים סביב הפיגוע על השתלשלות הדברים, ועל היכרותם עם נועה.
סגן שלי קנייב, 22, היא מפקדת פלוגה ב', נועה לזר הייתה חיילת שלה.
האירוע: קנייב הייתה בבית בזמן הפיגוע עצמו, וקיבלה את ההודעה עליו בטלפון. היא התקשרה לחמ"ל ושמעה שהחמ"ליסטית "נסערת ובוכה". קנייב התקשרה למפקדת, שנמצאה במעבר, ולהרגיע את החמ"ליסטית. "היא התאפסה מהר מאוד, שזה לא מובן מאליו, והסבירה שהיה פיגוע ושנועה נפגעה", אומרת קנייב. לדבריה, היא הבינה שנועה נפצעה קשה והייתה בעצמה בהלם. היא לבשה במהירות את המדים, דיווחה למג"ד ונסעה לבית החולים. בדרך היא הבינה שהאירוע הסתיים, ושנועה איננה.
על נועה: קנייב פגשה את נועה ביום האחרון של הטירונות, ומספרת שהיה לה חשש מול מפקדיה. היא החליטה לערוך איתה שיחה, ספרה לה על התפקיד ועל ההבדל בין ההכשרה לסדיר. היא הבינה שמדובר בחיילת איכותית ושהיא רוצה שתהיה תחת פיקודה, ולכן אמרה לה לבקש בהעדפות להיות בפלוגה ב'. נועה אכן הגיעה אליה, והיחסים ביניהן היו טובים.
כשבוע לפני האירוע, מספרת קנייב, נועה אמרה לה שהתפקיד "קצת מאתגר אותה לאחרונה", על אף היותה לוחמת מצוינת ומקצועית. "כל לוחם במעברים חווה אתגר. צריך לאזן תפקוד מקצועי ולשמור על מרקם חיים תקין במעבר במקביל", אומרת קנייב. לדבריה, נועה ביקשה לצאת לקורס מד"גים, מה שהתאים לה במיוחד לאור העובדה שהייתה ספורטאית. קנייב אמרה לה שהיא תמשיך להיות לוחמת בתקופת החגים, ושהיא תצא לקורס ברגע שתהיה לכך הקצאה. "נועה הייתה בחורה שקטה, מלאת ענווה, ומצד שני חברותית, מצחיקה ועמוד תווך עבור הלוחמות", מסכמת קנייב.
כוננות: גל הטרור הנוכחי נמשך כבר שנה. על השאלה אם מרעננים הנחיות, ואם כן - איך, עונה קנייב "אני חושבת שבסוף, בשגרה וגם בתקופות יותר מורכבות או חמות, האתגר הכי גדול של הלוחמים זה לשמור על הכשירות. בסוף הם עושים אותה משימה כל יום. התפקיד של המפקדים הוא להעצים את הדריכות והכשירות דרך תרגולים, שיעורים ועוד".
קנייב אומרת שהתרחשות זו קורית בשגרה, ולדעתה אין צורך לעשות מעבר לכך, אלא לדאוג שהשגרה תפעל תמיד ב-100%. "המפקדים דורשים מהלוחמים 100% והם יודעים את זה. הם נמצאים בסיכון יום יומי במגע עם אוכלוסייה מורכבת מטווח אפס, ומבינים שלא צריך לחכות לאירוע כדי להתעורר". קנייב אומרת שהיא מעבירה ללוחמים את המסר שצריך להיות דרוכים כל הזמן.
אירועים מבצעיים: לדברי קנייב, לפלוגה היו בעבר אירועים מבצעיים, אבל לא כאלה שהגיעו למצב כל כך קיצוני. "יכול להיות שיש לוחמים שבעקבות המקרה הבינו חד משמעית שזו מציאות מסוכנת", היא אומרת. "כשתהיה התרעה, הדבר הראשון שקורה הוא שהמפקדים נוסעים לשטח. תמיד יש מפקדים במעבר, אבל באירוע מגיעים שאר המפקדים ועוברים לוחם לוחם כדי לוודא שהם מכירים את מה שקרה".
תגובה לביקורת: לקנייב יש הרבה מה להגיד על הביקורת שנמתחה על תפקוד הדרגים השונים באירוע, אבל היא אומרת שלדעתה, באירועים מעין זה אין מקום להשמיע אותה. כיחידה, לדבריה, הם ילמדו ויפיקו לקחים מהתחקיר, אבל, היא מוסיפה, "בסוף יש משפחה שכרגע כואבת את מותה של נועה, שצריך קודם כל לחבק ולתמוך בה". כמפקדת, השאלה הראשונה שהיא שואלת את עצמה זה איך היא מונעת את האירוע הבא. היא כאן יחד עם שאר המפקדים, היא אומרת, והם יעשו כל מה שצריך.
סא"ל חגי סין איציק הוא מפקד גדוד ארז.
האירוע: סא"ל סין איציק אומר שמדובר באירוע קשה מאוד. לדבריו, הוא מעולם לא איבד חייל לפני כן. "חייבים להיות חזקים ולהמשיך הלאה. הגדוד ממשיך הלאה ופועל 24/7, כי אין מישהו אחר שיעשה את המשימה", הוסיף. הוא אומר שלא היה מודיעין ממוקד על האירוע, ואולם "מכירים ביחידה אירועים דומים. יש איומים מסוימים שלוחם המעברים מבין אותם, ועם זה הוא צריך להתמודד", הוא אומר.
בעקבות האירוע הוא כינס את הלוחמים ואמר להם שמדובר באירוע קשה, שאיתו הם יצטרכו להתמודד יחד, אך אף מחבל לא יוריד אותם מהמשימה. "האזרחים חייבים לדעת שאפשר לסמוך עלינו, ושאנחנו מבינים את חשיבות המשימה", לדבריו. לגבי הממשק עם מג"ב, והשאלה על מי היה מעדיף שתוטל האחריות על המחסומים, סין איציק ענה שכמג"ד יש לו משימה והוא מבצע אותה. "מלמעלה יחליטו. הלוחמים לא צריכים להתעסק בזה בכלל".
מניעת ממשק בין לוחמים לאזרחים: "בסוף הבידוק חייב להיות פיזי. צריך להסתכל ברכב", אומר איציק, "יש מקומות שבהם בודקים ללא מגע פיזי, אבל פה נדרשת טכניקה שכוללת מגע אדם".
דריכות: לדברי איציק "רואים את המתיחות בעלייה במספר התפיסות. מבינים שהפלסטינים מנסים לעבור במעברים כי אין דרך אחרת. הלוחמים מבינים שהפיגועים יהיו אצלנו במעברים, כי כאן הם מטרה חשופה". בעקבות האירוע מדברים על דריכות רבה יותר ועל ערנות, וכן על הצבה של מפקדים בעמדות קדמיות.
תגובה לביקורת: סין איציק אומר שהוא מבין שגם הלוחמים נחשפים לתקשורת, ולדבריהם של מי שהוא מכנה "גיבורי מקלדת". לדבריו, זה מהווה חלק משיחותיו עם הלוחמים. בערב החג הוא קיים איתם שיחה, דאג שהם לא יתרגשו מהדברים שנאמרו ולהביא בפניהם כתבות חיוביות רבות.
מפקדת פלוגה ג', רס"ן מישל קדוש, שימשה כמ"פ תורנית של הגדוד כולו בעת הפיגוע.
האירוע: קדוש מספרת שמ"מ הפלוגה התקשר אליה והיא הגיעה למקום. לקח לה מעט זמן, כי הגזרה שלהם גדולה מאוד. כשהגיעה כעבור 13 דקות, נועה כבר פונתה באמבולנס. במקום היו חמש לוחמות, שאחת מהן הייתה נתונה בהתקף חרדה. קדוש אומרת שכשהגיעה היא לא הכבירה מילים, וקודם כל וידאה שאף אחת לא נפגעה ושהכול בסדר מבחינה לוגיסטית. היא יצרה קשר עם הקב"נית שהדריכה אותה מרחוק, וקיימה שיחה עם החיילות באחד המשרדים של המשטרה.
לדבריה, הן נחקרו כבר בדרך, וכל הזמן שאלו מה עם נועה. קדוש אמרה להן שמנסים להציל אותה. עוד סיפרה כי במחסום היה "עודף מטורף" של כלי רכב, של כוחות הביטחון ושל כלי התקשורת. היא הוציאה את החיילות לבסיס כדי להירגע. כאשר התבשרה שנועה נפלה, היה עליה להודיע על כך לכל הגדוד.
לאחר האירוע: קדוש אומרת שפלוגות ג' וא' היו צריכות לתגבר את פלוגה ב', שנשלחה לנוח. היא תדרכה את החיילים בשעה 3:40 לפנות בוקר, והם עלו למשמרת. השגרה ממשיכה, לדבריה, וצריכים להיות חזקים ולהמשיך במשימה. בימים האחרונים היא נמצאת בעיקר בגדוד עם החיילים שלה, אבל גם בשועפאט, כדי לתמוך בסגן שלי קנייב, מ"פ ב', לתגבר ולסייע.
תקריות בחודשים האחרונים: קדוש אומרת שהיו תקריות שעוררו דריכות לאחרונה. "אפילו סתם אירוע קטן של נהג שנרדם על ההגה במחסום פלוגה ב' וסטה עם הרכב לכיוון החייל שעמד על הנתיב טלטל חיילים", היא מספרת. היא גם אומרת כי היה ירי על עמדה, וכל העת יש חיכוכים. "הלוחמים תופסים שב"חים כמו מים", היא אומרת, "מסיימים ומסמנים וי. פה כל פעם שהלוחמים תופסים סכין, צריך לתווך להם שהם מנעו פיגוע". קדוש סבורה שהשגרה היא נקודת תורפה במחסום ובכל צה"ל, אבל אירועים כאלה גורמים לחיילים להיות דרוכים יותר.
סריקה: קדוש אומרת שנוהל הסריקה לא השתנה בעקבות האירוע. "המיומנות הכי גדולה של החיילים זה לזהות אפילו מרחוק מי זה שב"ח. זה חוש. קולטים כל מיני סימנים מחשידים", הסבירה. בתדרוכים שלאחר המקרה היא חוותה ריכוז מצד הלוחמים, ש"מסתערים על המחסום כדי להמשיך במשימה".
תגובה לביקורת: קדוש אומרת שהיא מודעת לכך שיהיה תחקיר, אבל היא מדגישה כי "ממשיכים להיות דרוכים ולא צריך להרבות במילים". הלוחמים איבדו חברה, היא אומרת, והם מבינים שצריך להיות בשיא המשמעת והדריכות. למרות זאת, היא מוסיפה, מדברים איתם יותר על הכוננות.
רב"ט אור דיגורקר, לוחמת מעברים בפלוגה ב'.
דיגורקר משרתת בגדוד כמעט שנה, לרוב בשועפאט. במהלך תקופה זו היא התמודדה עם שב"חים ותפיסות כחלק מחייה היומיום. "החלק הכי קשה בתפקיד, הוא השעות הממושכות, אבל מתרגלים", היא אומרת. בימים האחרונים, היא מספרת, התחושות לא פשוטות, וקשה להיות במחסום, "אבל מנסים להתמודד".
על נועה היא אומרת: "היא הייתה בן אדם מדהים. שקטה, חמודה, לא אשכח את החיוך שלה".
רב"ט הודיה ברמוחה, לוחמת מעברים בפלוגה ב'.
ברמוחה משרתת בתפקיד כארבעה חודשים. לדבריה, העבודה קשה, אבל המטרה חשובה יותר מהקושי, והיא מודעת לכך שהם נמצאים שם "כדי לשמור על כל מי שנמצא במדינה שלנו". היא התחילה את התפקיד בתותחנים, אך נפצעה בברך ושובצה במחסום. "בטירונות שומעים דברים לא כל כך מזהירים, וכולם נרתעים מהכומתה הכחולה, אבל אף אחד לא מכיר את התפקיד באמת", היא הסבירה. לאחר שהגישה טופס 55 שאושר, היא החליטה להישאר. למרות שהיא בת יחידה, התפקיד הוא משמעותי בעיניה והיא רצתה למלא אותו.
על נועה היא אומרת: "ילדה מדהימה, עם חיוך ואנרגיות. כל בוקר הייתה צוחקת ומחייכת".