בעל חנות יין בתל אביב, שממנה הדס קליין קנתה אלכוהול וסיגרים, מעיד היום (שני) במסגרת תיק 1000 שהוא העביר למשטרה חשבוניות ששולמו על ידי ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. בעל החנות WineWayes, עמית ברזילי, העיד כי הוא דיבר אך ורק עם הדס קליין, ששילמה באשראי של פאקר, לא ידע בדיוק לאיזה צורך נקנו היינות - וכי הכמות שנרכשה "לא בהכרח" גדולה.
עו"ד הדר ויינשטיין, באת כוחה של הפרקליטות: "תתאר מי ביצע את ההזמנות בפועל".
ברזילי: "הדס קליין".
עו"ד הדר ויינשטיין: "עוד גורמים היו פונים אלייך?".
ברזילי: "אך ורק באישור של הדס קליין. לפעמים היה פונה יונתן חסון, הנהג".
עו"ד הדר ויינשטיין: "איך המוצרים סופקו בפועל?".
ברזילי: "במרבית המקרים הדס הייתה שולחת את יהונתן שיאסוף את המוצרים מהחנות בתל אביב".
עו"ד הדר ויינשטיין: "איך בוצע התשלום בעבור הסחורה שנרכשה עבור מילצ'ן?".
ברזילי: "או באמצעות שיק או באמצעות העברה בנקאית או באמצעות כרטיס אשראי".
עו"ד הדר ויינשטיין: "התשלום היה של מילצ'ן?".
ברזילי: "כרטיס האשראי היה של פאקר. הדס הייתה מצלצלת ומבקשת לשלם עם הכרטיס של פאקר".
משפט נתניהו
לבקשת עו"ד חדד, ברזילי אישר שהמשטרה לא ביקשה לראות הודעות שקליין שלחה לו. "לא לקחה ממך את הטלפון, לא ביקשה ממך", וידא, וברזילי אימת.
חדד: "מתי חוקרי המשטרה פנו אליך לראשונה?".
ברזילי: "בסמיכות עד חודש-חודשיים קודם".
חדד: "זוכר מי התקשר?".
ברזילי: "שם פרטי אופיר. התקשר שאל מה כתובת החנות, הגיע עם צו שופט, הכריח אותי להפיק את הנתונים... החקירה למיטב זכרוני בוצעה אצלנו בעסק".
חדד: "ידעת שמילצ'ן נחקר באותה העת ביחס לאספקת סיגרים ושמפניות למר נתניהו?".
ברזילי: "ידעתי רק מה שפורסם בתקשורת".
חדד: "לא הכרת את הגברת קליין לפני המוצרים שרכשה. איך היא הגיעה אלייך?".
ברזילי: "דרך חבר משותף, חגי לנגשטטר".
חדד: "אתה יודע מה הקשר שלו להדס?".
ברזילי: "לא".
חדד: "כשנרכשו המוצרים, לא ידעת בעבור מי הם נרכשו?".
ברזילי: "לא".
חדד: "אתה לא שוחחת עם מר מילצ'ן ופאקר?".
ברזילי: "לא, לא מכיר אנשים שקשורים אליהם מלבד הדס קליין".
פרקליטו של נתניהו הציג חשבונית מרכישה בחנותו של ברזילי וציין כי מילצ'ן רכש יין לבן ויין גמלא מבעבע. בעל החנות טען כי "לא בהכרח" מדובר בכמות גדולה: "אם בן אדם מארח זה סביר". חדד שאל, "ואם לא מארח?", ולכך ברזילי השיב, "לא יודע מה הרגלי השתייה שלו". בעל החנות ציין כי הוא נותן הנחה למי שרוכש בכמות גדולה.
חדד: "האם פנו אלייך לקבל חשבוניות?".
ברזילי: "לא זוכר כזה דבר".
חדד: "ומה אם אגיד לך שהדס קליין ושרה שוחט (מנהלת החשבונות של מילצ'ן - ב"א) ביקשו ממך להפיק את החשבוניות".
ברזילי: "אני לא זוכר דבר כזה".
חדד: "בסוף שנת 2016 שרה שוחט ביקשה להפיק את החשבוניות".
ברזילי: "לא זוכר דבר כזה".
חדד: "יש סיבה שתחשוב שיונתן לקח סחורה ולא הוביל אותה להדס?".
ברזילי: "לא".
חדד: "אפשר לקנות סיגר או בקופסה או בבודד, מטבע הדברים אתה לא זוכר את כל הרכישות בשנים 2011-2014, אתה לא זוכר מי שילם ואיך העביר. אם כתוב 'פרטגס 20 תפזורת?'".
ברזילי: "יכול להיות תפזורת או שתי קופסאות עם עשרה סיגרים. ההתמחות שלנו היא לא סיגרים, אנחנו נותנים בהיקפים מצומצמים".
חדד: "עסק מסודר?".
ברזילי: "מאוד".
חדד: "ראינו שאתה כותב באופן אקראי אם נאסף על ידי הנהג".
ברזילי: "רכישות הסיגרים מבוצעות בהתאם להזמנת הלקוח".
חדד: "יכול להיות שלקוח מבקש ממך קופסא, ויכול להיות מבקש תפזורת".
ברזילי: "זה 20 סיגרים, יכול להיות קופסא יכול להיות תפזורת באותה מידה".
לאחריו הגיע דוד בבלי, מנהל החנות י"ד עסקים בראשון לציון, שמייבאת משקאות חריפים מרחבי העולם וגם ממנו הדס קליין נהגה לרכוש אלכוהול. הוא מסר למשטרה את החשבוניות הרלוונטיות לחקירת תיק 1000. בבלי ציין כי מי שטיפל בהזמנות של מילצ'ן ופאקר הוא דובי פיינטוך, שותפו לשעבר שעזב ב-2016 ברקע סכסוך עסקי.
עו"ד הדר ויינשטיין: "אתה יודע למי הסחורה סופקה פיזית?".
בבלי: "בזמן מעשה לא יכולתי לדעת".
עו"ד הדר ויינשטיין: "ידוע לך איך מילצ'ן שילם?".
בבלי: "לפעמים היו מביאים צ'ק, לפעמים העברות בנקאיות. לא עקבתי ספציפית אחרי כל משלוח".
עו"ד הדר ויינשטיין: "איך אספו?".
בבלי: "לפעמים שלחו מונית, זה לא דבר חריג".
עו"ד חדד עבר לחקור את מנהל חנות האלכוהול.
חדד: "כשהמשטרה ביקשה את החשבוניות, היא הסבירה לך מה חוקרים?".
בבלי: "לא, הסבירו שרוצים מסמכים כאלה ואחרים".
מנהל חנות האלכוהול טען שהסכסוך עם דובי פיינטוך אירע כי הוא "ביקש לפרק את החברה". בבלי ציין כי הייתה לפיינטוך "בעיית אמינות רחבה". חדד ציין כי בזמן שהיו שותפים, השותף לשעבר נהג לרכוש בדיוטי פרי משקאות ללקוחות של החברה. "זה דבר חמור מאוד", אמר בבלי, אך הוסיף כי הוא לא הכיר את העסקאות בזמן אמת ולכן לא פנה לרשות המסים.
חדד: "אמרת שאתה לא מכיר את מילצ'ן ופאקר ואתה לא דיברת איתם ואתה לא יכול להעיד האם הסחורה הגיע אל מילצ'ן או למי היא הגיעה".
בבלי: "לא ראיתי לאן הסחורה הולכת".
חדד: "האם פנו אלייך שרה שוחט והדס קליין לשלוח אליהם חשבוניות?".
בבלי: "לא".
חדד: "אז אני אומר אליך שהם פנו לבחורה בשם ירדנה לבקש את החשבוניות, ידעת על זה?".
בבלי: "לא זוכר".
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.