שליש מהתלמידים מדווחים כי מגפת הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה רגשית - כך עולה היום (חמישי) מסקר האקלים שערך משרד החינוך בבתי הספר בשנה החולפת, לאחר שנת הפסקה בעקבות הנגיף. בנוסף נמצא כי בחינוך העברי נרשמה ירידה משמעותית בשורת מדדים רגשיים-חברתיים בהשוואה לשנים קודמות, בעוד שבחברה הערבית נראתה מגמה הפוכה.
בהנחיית שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, בחן המשרד לראשונה גם מיומנויות רגשיות-חברתיות, קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ, מאמצי בית הספר לקידום אורח חיים פעיל ובריא, מיומנויות לימוד עצמאי ואת השלכות הקורונה. הוא נערך ב-85% מבתי הספר, ולצדו נעשה סקר מדגמי שאפשר להשוות בין נוסחים שונים של שאלות מהפעמים הקודמות.
מהסקר עולה כי תחושת השייכות לבית הספר ירדה ב-10% בקרב תלמידים דוברי עברית בבתי ספר יסודיים וב-6% בחטיבות הביניים בתיכונים, לאחר שנים של עלייה הדרגתית. בחטיבות הביניים הערביות נראתה עלייה של 5%. המדד מורכב משלושה היגדים. כשליש מהילדים השיבו כי הם לא מרגישים שבית הספר הוא מקום נעים להיות בו, וכרבע מהם לא הסכימו עם האמירה שטוב להם בבית הספר או שהם מרגישים חלק ממנו.
בשאלות על יחסי הקרב והאכפתיות עם המורים הייתה ירידה דומה אצל תלמידים דוברי עברית. קרוב למחצית מכלל התלמידים אמרו כי המורים לא מתייחסים באופן שווה לתלמידים ומפלים ביניהם, וכך היו התשובות גם בנוגע לתחושה שהם יכולים לפנות אל המורים ושאכפת למורים מהתלמידים.
נתון נוסף שעולה מהדוח הוא שאחד מכל עשרה תלמידים אין עם מי להיות בהפסקות ואין חבר שהם יכולים לסמוך עליו. כ-80% דיווחו כי הם מצליחים להסתדר עם תלמידים אחרים גם אם הם חושבים אחרת.
כמחצית מהילדים העידו בשאלון על התנהגות לא נאותה של תלמידים בכיתה - הפרעות ואיחורים לשיעור והתחצפות למורים. בנושא הזה נראתה מגמה הפוכה בין דוברי עברית לערבית - בבתי הספר היסודיים העבריים נרשמה ירידה משמעותית של 14%, ואילו בתיכונים הערביים עלייה של 10%. 19% מתלמידי היסודי היו מעורבים באירועי אלימות בחודש שלפני הסקר, לעומת 15% מתלמידי החטיבה ו-8% בתיכונים. 43% מתלמידי כיתות ה'-ו' נפגעו מאלימות מילולית באותו חודש, ושליש מתלמידי חטיבות הביניים. אחד מכל חמישה ילדים ביסודי דיווח שהוכה על ידי תלמיד אחר ועל 17% מהם הפיצו שקרים או שמועות כדי לפגוע בהם.
אלימות מילולית ודחיפות נראו בשיעור גבוה יותר אצל יהודים, ואילו חרמות דווחו בשיעור של פי 4 אצל ערבים. ככלל, אירועי האלימות היו נפוצים יותר אצל בנים מבנות. בבתי הספר היסודיים העבריים נראתה עלייה קלה באלימות אחרי כמה שנים של ירידה. כמו כן, כ-70% מהתלמידים בכל שכבות הגיל דיווחו כי הם מצליחים להשתמש במיומנויות רגשיות-חברתיות ליישוב סכסוכים, ויסות רגשי ושיתוף ברגשות. כמחצית מתקשים להתמודד עם לחץ בלימודים וכ-40% מתקשים להתמודד עם כישלונות או טעויות.
יותר מכל, התלמידים דיווחו כי הקורונה השפיעה עליהם מבחינה לימודית - כמחצית מתלמידי החטיבה והתיכון ושליש מתלמידי היסודי. מבחינה חברתית לא נראתה השפעה משמעותית, ובכיתות ה'-ו' 40% מהתלמידים אף העידו כי המגפה השפיעה עליהם לטובה.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מסרה כי "תוצאות סקר האקלים מציפות בצורה ברורה את מה שמערכת החינוך הרגישה ועדיין מרגישה, לאחר שנתיים קשות של קורונה. על כן, כבר בשנה שעברה השקענו כחצי מיליארד שקלים בצמצום פערים, חלקם הגדול רגשיים וחברתיים, על מנת להתמודד עם ההשלכות הקשות. לבתי הספר, כבתי חינוך, תפקיד חשוב גם בעיצוב וטיפוח הצד הרגשי והחברתי של תלמידיה, שגם משפיעים באופן ישיר על הישגיהם הלימודיים. ממצאי הסקר, שמאפשרים לנו למקד את המענים הנדרשים במערכת, מסייעים לנו במשימה זו".