אגף המודיעין העריך כבר לפני עשרים שנה שסוריה בונה כור גרעיני, כך פרסם היום (שלישי) צה"ל - 15 שנים לאחר מבצע "מחוץ לקופסה" בו הושמד הכור. במסמך מודיעין מיוחד משנת 2002 שהותר לפרסום כעת, מוצגת הערכה מודיעינית על כך שסוריה מנסה לקדם פרויקט אסטרטגי שטיבו טרם ידוע.
הכור הגרעיני הסורי בדיר א-זור הופצץ ב-6 בספטמבר 2007 על-ידי מטוסי קרב, בשילוב מאמץ מודיעיני ומבצעי מורכב אשר הסיר את האיום הגרעיני על מדינת ישראל והאזור כולו. במסמך שפורסם היום נכתב כי "באחרונה נודע כי במסגרת הוועדה הסורית לאנרגיה אטומית מתנהלים (או לפחות התנהלו) פרויקטים חשאיים שלא היו מוכרים לנו. המידע אינו מצביע על תוכנית גרעינית צבאית פעילה המתנהלת בסוריה, אך הוא מעיד על עיסוק בתחומים היכולים לתרום לפיתוח התוכנית, ומעלה חשד לתחילת התפתחותה של תוכנית כזו".
אל תפספס
הפעולה החשאית בוצעה על-ידי מטוסי קרב, במבצע שהתאפשר על ידי שיתוף פעולה משולב של קהילת המודיעין - כולל לוחמי המוסד שפעלו במספר ארצות כדי להביא מידע שיסייע בבניית התמונה המלאה להבנה כי אכן הסורים בונים כור גרעיני. על התוכניות וההכנות המבצע שקד ואישר שר הביטחון דאז עמיר פרץ אך תקופה קצרה לפני התקיפה הוחלף על ידי שר הביטחון אהוד ברק שהוביל את המבצע לבסוף בהצלחה. עוד הוחלט לצרף מכתבי הערכה למפקד חיל האוויר הישראלי דאז האלוף אליעזר קדי שפיקד על המבצע מהבור בקריה בתל אביב.
המתח באותה תקופה היה עצום על רקע החשש מתגובה צבאית סורית ותגובות בזירה הבינלאומית - ולשם כך נערכו במערכת הביטחון והדרג המדיני ביוזמה של מסירת מידע מודיעיני למספר גורמים בממשל האמריקאי.
בחומר שהציג צה"ל ניתן לראות את הפגיעות המדויקות בכור ובתשתיות ממנו אל הנהר הסמוך. באותם ימים היה ויכוח בקהילת המודיעין כמה זמן ייקח לסורים לבנות את הצינור להובלת המים לקירור הכור מהמבנה לנהר - ולבסוף קהילת המודיעין העריכה נכון ואפשרה לחיל האוויר להתאמן ולדייק את דרכי התקיפה מספר פעמים נוספים עד לרגע התקיפה.
גם בימים אלה פועלת חטיבת המחקר באמ"ן לנסות ולאתר פיסות מידע רלוונטיות שיכולות להוביל גם בסיכוי נמוך מאוד להבנה שיש פעילות בתחום הגרעיני המרחב כדי לשלול אפשרות דומה או מקבילה לפעילות הסורית לפני התקיפה במדינות נוספות.
חשיפת המבצע
ב-2018 הותר לפרסום כי מבצע "מחוץ לקופסה" יצא לדרך בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 2007, ומטרתו הייתה להשמיד את הכור שהקים בחשאי משטרו של בשאר אסד במחוז המדברי. בתקיפה השתתפו שמונה מטוסי קרב - ארבעה מטייסת 69, שניים מטייסת 119 ושניים מטייסת 253, שהמריאו מבסיסי חצרים ורמון שבדרום.
בתיעוד שפרסם צה"ל מתא הטייס, נראה מבנה דמוי קוביה סופג פגיעה ישירה ומושמד. היה זה "עין הבשור", הכינוי שניתן למבנה שבו הסתירה דמשק את הפעילות הגרעינית שלה. בישראל שלאחר התקיפה, עת כיהן אהוד אולמרט כראש הממשלה, העריכו שקבלת אחריות על השמדת הכור תחייב את אסד להגיב, אולם במרוצת השנים פורסמו בכלי תקשורת זרים דיווחים רבים על פרטי המבצע וכן בכירים אמריקנים רמזו לאחריות ישראל.
בצמרת צה"ל מתוארת הפעולה כאחת המשמעותיות ביותר בעשורים האחרונים, שמנעה איום קיומי על ישראל. "זו הייתה התקיפה המשמעותית ביותר בסוריה מאז מלחמת יום הכיפורים", אמר אז הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שהיה אז מפקד פיקוד הצפון.
לדבריו, ההכנות על המבצע הסודי, שמעטים מאוד ידעו עליו, החלו זמן לא רב אחרי תום מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. "הגעתי לקריה ו'איש מודיעין בכיר', נקרא לו כך, עדכן אותי על האתר שהתגלה בסוריה ועל המשמעויות שלו. סוכם ששותפי הסוד יהיו קצין המודיעין הפיקודי ואני בלבד וכל שאר המפקדים הבכירים ילמדו סיפור אחר, שהוא שיפור מוכנות הפיקוד למלחמה בקיץ 2007".
איזנקוט אמר כי היה חשש מפני התלקחותה של מלחמה בעקבות תקיפת הכור. "כינסתי את המפקדים
של הפיקוד ואמרתי שהולכת להיות תקיפה משמעותית מאוד במהלך 24-48 השעות הקרובות, אירוע שבסבירות נמוכה יכול להוביל גם למלחמה", סיפר הרמטכ"ל. "סבירות נמוכה מבחינתי זה בין 15% ל-20%, שזה המון. אמרתי להם שהעקרון פה הוא הפתעה על חשבון מוכנות, ולכן לא עושים כלום, חוץ מפתיחת מפקדת פיקוד בסמוך לתקיפה".
הרמטכ"ל שיבח את יכולות המודיעין שאפשרו את הצלחת המבצע לחיסול הכור, והזכיר אותו לצד "מבצע אופרה" ב-1981 להשמדת הכור הגרעיני של עיראק. "ישראל התברכה בקהילת מודיעין יוצאת מן הכלל ושיתוף הפעולה ושילוב הכוחות מהווה מכפיל כוח ביכולות שלנו", אמר. "זה בא לידי ביטוי אז, אני חושב שמאז זה התעצם".
הוא הדגיש: "המסר מתקיפת הכור ב-2007 היה שישראל לא תשלים עם בנייה של יכולת שתהווה איום קיומי על מדינת ישראל. זה המסר שהיה ב-'81, זה המסר שהיה ב-2007 וזה המסר העתידי לאויבים שלנו".
אלוף עמיקם נורקין היה אז ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר. "כשאנחנו מסתכלים על המזרח התיכון כיום, אנחנו מבינים היטב עד כמה המבצע השפיע ושינה את מה שאנחנו מוצאים. תארו לעצמכם שהיום היה כור גרעיני בסוריה, לאיזה מצב היינו מגיעים", אמר.
נורקין אמר כי בצה"ל היו עסוקים אז בלמידת הלקחים מלבנון עד הגעת המודיעין מסוריה במרץ 2007. "מפקד חיל האוויר התניע נוהל קרב בהובלתי", תיאר את השתלשלות האירועים. "במידה מסוימת, כרמ"ח מבצעים, המורכבות היותר גדולה היא להכין את חיל האוויר למלחמה שנה אחרי שהייתה מלחמה, כשלמעשה חיל האוויר לא מבין מדוע הוא צריך להתכונן למלחמה וכל ההתרחשות הזאת מתקיימת בתוך סיפור כיסוי".
נורקין אמר עוד כי היה חשש שהתכנית תיחשף. "כולנו הבנו שחשיפה עלולה להביא למצב שהכור יופעל טרם הזמן המתוכנן ואחרי הפעלתו לא נוכל לתקוף אותו", אמר. לדבריו, "חיל האוויר למד מאוד מההכנות למבצע שנמשכו למעלה מחצי שנה, ובעצם הגיע למקום שבראייה של עשר שנים אחורה זאת ראשית הצירים של מה שאנחנו עושים היום, של פעילות התקפית בחתימה נמוכה".
הוא הוסיף כי "התחלנו במבצע שהיה עלול לדרדר את ישראל למלחמה והגענו לשיטת פעולה, שהיא יחסית בחתימה נמוכה. היא מביאה לידי ביטוי את העוצמה של חיל האוויר, את הדיוק של חיל האוויר ותוצאה סופית ומדויקת".
מפקד חיל האוויר אמר כי תקיפת הכור הגרעיני בעיראק והכור הגרעיני בסוריה משקפת את ההתקדמות של החיל. "מה שלא השתנה זה אומץ הלב, הנחישות, החתירה למגע, אלא הפלטפורמות, החימושים, שיטות הפעולה והטכנולוגיה המתקדמת וכמו שהיתה קפיצת מדרגה בין עיראק לבין סוריה, אז אנחנו נמצאים עכשיו באותה קפיצת מדרגה במידה ונידרש לפעול במקומות אחרים".