וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שנתיים להסכמי אברהם: ההתחלות מבטיחות, אך רק זהו רק קצה הקרחון הכלכלי והמסחרי

איילת נחמיאס-ורבין

עודכן לאחרונה: 6.9.2022 / 3:10

הזדמנות נדירה נוצרה, המאפשרת בעיתוי זה למנף את התשתית שהוקמה ולקחת אותה צעד נוסף קדימה. על הממשלה ליזום ועידה כלכלית אזורית בנגב, שתכלול גם את מדינות אגן הים התיכון עימן נוצרו יחסים אסטרטגיים - כהמשך לוועידת הנגב המדינית. דעה

טריילר "הסכמי אברהם"/יח"צ

ב-15 בספטמבר נציין שנתיים להסכמי אברהם, שנחתמו בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו. מדובר בהסכמים היסטוריים, שפתחו אופק מדיני חדש לישראל וחיזקו את המערך האסטרטגי המתון הנבנה במזרח התיכון. מעבר להישג המדיני והגיאו-פוליטי, יש להסכמים חשיבות כלכלית-מסחרית מן המעלה הראשונה שגם בה כבר דובר לא מעט.

אלא שעתה עם התחממות היחסים עם טורקיה ואל מול האתגרים הכלכליים העולמיים, נוצרה הזדמנות נדירה לצרף את החוזקות של ישראל ומדינות הסכמי אברהם יחד עם אגן הים התיכון. ישראל והאמירויות לבדן כבר הגיעו להישג כלכלי משמעותי כשבמחצית הראשונה של 2022 היה היקף הסחר כמו בכל שנת 2021.

אולם מעבר להבטחה הכלכלית שיש ביחסים הנבנים אט אט, היכולת לפעול מול צדדים שלישיים שיחסיהם עם חברות ישראליות עדיין רגישים, הסכמי אברהם מאפשרים לישראל לעצב מחדש תפיסת סחר רחבה יותר, המחברת בין המפרציות למדינות אגן הים התיכון ליצירת אזור סחר גדול ועוצמתי, שגבולותיו הם טורקיה במזרח, יוון בצפון, מצרים בדרום ומרוקו במערב. מדובר בגוש סחר של למעלה מחצי מיליארד בני אדם, הצמא לשיתופי פעולה ולטכנולוגיות ישראליות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיק בהסכמי אבהרם בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020. GettyImages
שנתיים חלפו. הסכמי אברהם/GettyImages

ברור שמלבד הפוטנציאל הבילטרלי והאזורי, איחוד האמירויות הערביות ומרוקו הן שער למדינות אפריקה ומדינות נוספות וכאן טמון פוטנציאל נוסף שחברות ישראליות כבר החלו לממש. אין ספק שבמהלך השנתיים מאז חתימת ההסכמים פעל מערך סחר החוץ הישראלי בהתאם למדיניות ראש הממשלה ושר החוץ לפיד ושרת הכלכלה ברביבאי, ובמהלך של כלים שלובים פעלו משרד הכלכלה, משרד החוץ ומכון היצוא, על מנת לפתח את השווקים החדשים עבור התעשייה הישראלית.

כמו כן פעלו הגורמים לפתיחת הנספחות הכלכלית באבו דאבי, אורגנו משלחות עסקיות מישראל יחד עם משרד החוץ לאמירויות והגיעו משלחות לכאן, נחתמו הסכמי שיתופי פעולה עם גופים מקבילים על ידי מכון היצוא התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר עם מרכזי ההשקעות של אבו דאבי ודובאי ואין ספק כי השגרירים שלנו שם והשגרירים שמונו לכאן יצרו מערכת יחסי אמון ייחודיים ותשתית אמיתית לפיתוח היחסים הכלכליים.

השיחת המרכזית ב״פסגת הנגב״ בהובלת שר החוץ, יאיר לפיד עם שרי החוץ של ארה"ב, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ומצרים, 28.3.2022. משרד החוץ
אופק מדיני חדש. לפיד עם שרי החוץ של ארה"ב, האמירויות, בחריין, מרוקו ומצרים, מרץ/משרד החוץ

ישראל אף השתתפה עם ביתן לאומי בתערוכות ענק בתחומי הדיגיטל, הסייבר, הבריאות והמזון במדינות המפרץ; עד לפני שנתיים היה זה עבור חברות ישראליות חלום בלבד. לשמחתנו, אפשר למנות כבר כמה סיפורי הצלחה, ולא רק בתחום הבטחוני. כך פותח מיזם משותף למרכז הרפואי שיבא בתל-השומר עם בית חולים באמירויות לטיפול מרחוק בחולי סכרת, בית חולים איכילוב גם הוא בעיצומו של בניית מיזם חדש ושיתופי פעולה מבטיחים מסתמנים גם בתחומי החקלאות והמזון.

בחציון הראשון של 2022 כבר הגיע היקף הסחר ל-1.2 מיליארד דולר - כפול מסך כל הסחר בשנה שעברה כולה. היקף היצוא עמד בשנת 2021 על 185 מיליון דולר - פי-שלושה מבשנת 2020 טרם הסכמי אברהם. ניתוח של מכון היצוא מעלה שהיקף היצוא לאמירויות מכלל הסחר יעמוד על כ-700 מיליון דולר.

העובדה שאיחוד האמירויות התבססה במהרה כאחד מ 25 יעדי היצוא הגדולים של ישראל, היא הישג עצום לכשעצמו אולם ברור לגמרי שהפוטנציאל הכלכלי-מסחרי רחוק ממימוש. נדרש זמן להכיר את השווקים החדשים ואת התרבות העסקית המאפיינת אותם, אך מימוש הפוטנציאל מחייב עבודה יום-יומית רציפה ושיטתית, הן מצד המדינה והן מצד המגזר העסקי.

ארדואן, הרצוג. רויטרס
שותפה מדינית וכלכלית. ארדואן והרצוג/רויטרס

העיתוי הנוכחי שבו טורקיה חוזרת להיות שותפה מדינית וכלכלית של ישראל, הוא ייחודי ביותר גם דרך הפרספקטיבה של העצמת הסכמי אברהם. צעד נוסף קדימה בחיבור הנקודות שבין השותפות הים תיכונית המעמיקה של ישראל, יוון ומצרים, טורקיה ומרוקו, הוא קיומה של ועידה כלכלית אזורית בנגב, בהמשך לוועידת הנגב המדינית שהתקיימה לא מכבר.

כמי שהשתתפה במשלחת הישראלית לאמירויות, בראשות נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ובמשלחת ראשי הארגונים הכלכליים למרוקו, לצד מפגשים רבים עם גורמים משמעותיים נוספים, כי המגזר העסקי במדינות אלה צמא לשיתופי פעולה מסחריים, כלכליים וטכנולוגיים עם ישראל. עם זאת האתגר הגדול והמשמעותי הוא כיצד להעצים את שיתופי הפעולה הללו לטובת הכלכלה האזורית כולה.


הכותבת היא יו"ר מכון היצוא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully