כשהרצי הלוי ייכנס לתפקידו כרמטכ"ל, תוטל עליו המשימה הקריטית - להכין את צה"ל למלחמה בכלל הזירות. מבחינה אסטרטגית, עומד בפניו אתגר המוכנות לתקיפה באיראן, שכבר עכשיו רמת היערכות צה"ל עומדת מול לא מעט ביקורת. על הלוי לעסוק לא רק בהשלכות של ההסכם, אם ייחתם, אלא גם בהצגת יכולת תקיפה משכנעת, מבצעית ואמינה שתעמוד ביעדים ובלוחות הזמנים שהציב הדרג המדיני ובמידת הרס מתאימה. כשהיכולת של צה"ל לתקוף באיראן תהיה מוכחת, השאלה תהיה כיצד יתבטא הלוי כרמטכ"ל בנושא.
הקטלנית ביותר היא הזירה הלבנונית. לא ברור כיצד יסתיים המו"מ על הגבול הימי, וכיצד תשפיע כניסתו של הלוי לתפקיד על זרמי העומק בארץ הארזים, אך ההתמודדות עם המשתנים הללו תלויים במוכנות חיל האוויר לתקיפה רחבה נגד תשתיות לאומיות ויעדי חיזבאללה, הגנה אווירית משופרת נגד אלפי טילים ביממה וסיכול חדירות לשטח ישראל. הלוי יידרש לשמר ואף לשדרג את כושר התמרון היבשתי של צה"ל לעומק שטח האויב, הרב-זרועיות ותהליכי התקשוב שקידם הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי.
הזירה הסורית עוברת תהליך משמעותי. צה"ל ממשיך לתקוף נגד תהליכי התבססות איראן במדינה ונגד תהליכי ההתעצמות ובניין הכוח של חיזבאללה באמצעות אמל"ח ומערכות נשק שעוברות דרך סוריה ללבנון; יחד עם זאת, צה"ל נדרש להכין את עצמו לרגע שסוריה תתחיל להגיב על התקיפות, או שרוסיה תתנגד להן.
גבול ירדן התעורר בעת האחרונה, עם עלייה ניכרת בהיקף הברחות הנשקים והתחמושת. נוכח דלילות הכוחות בזירה והגדר הישנה והפרוצה, יהיה מעניין לראות אם הרצי ידרוש קידום הקמת גדר, או שמנגד ידרג את נתיבי הברחות הנשק בתחתית סדר העדיפויות שלו.
עוד בוואלה!
יהודה ושומרון היא הזירה הכי חמה ונפיצה בימים אלו. עם כניסתו של הלוי לתפקיד, החורף יאט את היקף וקצב הטרור הצפוי, ויאפשר לו להיערך לקראת הרמדאן וחג הפסח, שידועים כתאריכים רגישים ביטחונית. גילו של אבו מאזן ומצבו הרפואי מעוררים דאגה במערכת הביטחון, במיוחד החשש מקרבות ירושה אחרי לכתו של בכירי הפת"ח וחמאס, שטוענים לכיסא יו"ר הרשות הפלסטינית. באחריות הלוי יהיה לשמור על רמת מוכנות גבוהה לכלל התרחישים, כולל אש שתזלוג מיהודה ושומרון לעורף ישראל.
ברצועת עזה, הפלסטינים נכנסו בשלב זה למתכונת רגיעה, בזכות העברת הכספים מקטאר וכניסת פועלים פלסטינים לשטח ישראל. השאלה הגדולה שעומדת בפני צה"ל היא, אם הפעולות מאחורי הקלעים ומעל פני השטח ירגיעו את צמרת החמאס והגיהאד האסלאמי. נוכח המצב הכלכלי המקרטע והתשתיות הרעועות, שיכולות להוביל את יחיא סינוואר להסלמה, נדרש צה"ל להחזיק בתוכנית מבצעית מאושרת למצב של הידרדרות ולחימה מול כלל ארגוני הטרור, שיתאמנו עליה אוגדות החוד הרלוונטיות.
מבצע שומר החומות ומבצע עלות השחר הדגיש יותר מתמיד את מצרים כגורם מרסן, משפיע ומאזן באזור, שהצליח להביא לשקט יחסי ברצועת עזה. טעויות בקשרי ישראל-מצרים עלולים לגבות מחירים כבדים, ולכן יידרש הלוי לתחזק את הקשרים עם קהיר ואף להעצים אותם.
בזירה הימית ובמערכה שבין המלחמות (מב"ם), יצופה מהלוי, מפקד סיירת מטכ"ל וראש אגף המודיעין לשעבר, להרחיב את הפעולות החשאיות והמורכבות, שחלקן נבלם אחרי התקרית בחאן יונס בו נפל סא"ל מחמוד חיר אל-דין במהלך כהונתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. לצד זה, על הלוי יהיה לקדם את קצב קליטת ספינות המגן להגנה במים הכלכליים, נוכח האיומים המתגברים בזירה הימית. שאלת השאלות, היא אם יעדיף הלוי להחזיר את פעילות המב"ם בים האדום, שנעצרה לאחר שרשרת אירועים.
הרמטכ"ל הנכנס יצטרך לחזק את יחסי צה"ל, משרד ההגנה האמריקני וצבא ארצות הברית, לצורך מיצוי הפוטנציאל של הסכמי אברהם. בשלב זה לא ברור האם ייחתם הסכם גרעין בין ארצות הברית לאיראן, ומה תהיה תגובת הדרג המדיני בישראל לדבר. הרצי יידרש לשמר את מערכת היחסים הקרובה בין הצבאות, במיוחד אחרי מעבר ישראל למפקדת יוקום - פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, המאפשר לצה"ל להתאמן עם צבאות ערביים.
אתגר נוסף שעומד בפני הלוי הוא קביעת סדר עדיפויות למערכת הביטחון בכל מה שקשור לאיומים המתפתחים בעיראק, תימן ואזורים נוספים.
מעבר לזירה המבצעית, בפני הלוי, שיהיה גם הרמטכ"ל הדתי הראשון, שאלות רבות ביחסי צבא-חברה, בעוד גישתו לדברים כרגע אינה ידועה. הוא לא הרבה להתבטא בפומבי, ובטח לא על סוגיות כמו גיוס חרדים, ישיבות הסדר, ענייני מגדר, גיוס מיעוטים, מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית ואמון הציבור בצה"ל, שנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות.
הרמטכ"ל הנכנס יידרש להציג תוכנית רב-שנתית, שתהווה הבסיס לכלל הפעולות שיקיים בכהונתו בכל הזירות, התחומים, האגפים, החילות, הזרועות והפיקודים. השאלה הגדולה היא, האם ימשיך בקו העקרוני של תר"ש תנופה של כוכבי, או שיתאמץ להטמיע קו חדש ושונה. בשל המצב הפוליטי בישראל, הלוי אמור להכין את עצמו למצב שבו המערכת הפוליטית תתקשה לאשר תר"ש, בדומה לראשית כהונתו של רא"ל כוכבי, שרק לאחר מכן הצליח ליישם הלכה למעשה את תר"ש תנופה. נקודה רגישה בתוך התוכנית הרב-שנתית היא העברת חוק הפנסיה בכלל, ותנאי משרתי הקבע והחיילים בפרט. בשנים האחרונות הסוגייה עולה לפתחו של הדרג המדיני ומבוקרת ביתר שאת על ידי הציבור.
אך לפני שיתמודד עם האתגרים מבפנים ומבחוץ, יידרש הלוי להקים לעצמו כוורת חדשה שמורכבת מעוזר ורל"ש (ראש לשכה). מיד לאחר אישורו, ייבחר סגן רמטכ"ל ראשון שיחליף את הלוי, ייחפף מהלוי ויאפשר לו לעבור חפיפה מהרמטכ"ל היוצא, אביב כוכבי. בין המועמדים הסבירים מפקד פיקוד הצפון, אמיר ברעם; מפקד זרוע היבשה, תמיר ידעי; ויואל סטריק, שהתמודד מול הלוי ומול אייל זמיר על תפקיד הרמטכ"ל. מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין בחר שלא לקחת חלק בתהליך, ולפחות מבחינת הוותק נכלל גם שמו של ראש אגף המודיעין אהרון חליווה, אך הסיכוי לכך קלוש מאחר והוא יעדיף להיות הסגן השני בכהונתו, בעוד כשנתיים וחצי. קיימת גם האפשרות שהלוי ישכנע את מפקד פיקוד המרכז יהודה פוקס לשמש כסגנו הראשון.
מבחינת המינויים במטה הכללי של צה"ל, הלוי מקבל מטכ"ל טרי ורענן במרביתו. כבר בשנה הראשונה יידרש לקבל החלטות על שורה של מינויים במטכ"ל, ומעניין לראות אם ידלג על דור, או יצעיד לדרגת האלוף תא"לים צעירים ומפתיעים. בעתיד עומדת השאלה, אם ימנה קצינה נוספת לדרגת אלופה.