ההחלטה של ישראל לצאת לסבב הלחימה "עלות השחר" הייתה מחויבת המציאות נוכח הניסיון של הג'יהאד האסלאמי לשתק אזורים בדרום המדינה במשך ימים מספר. חרף מאמצי התיווך העקיף מול חמאס והג'יהאד, באמצעות קטאר ומצרים, סירב הג'יהאד האסלאמי לסגת מניסיונות התקיפה שלו נגד מטרות ישראליות לאחר מעצר ראש הג'יהאד האסלאמי ביהודה-ושומרון, בסאם א-סעדי, על ידי כוחות צה"ל באזור ג'נין, ואף העלה דרישות לא מציאותיות, כמו הפסקת הפעילות של צה"ל נגד הארגון ביהודה ושומרון, כדי להביא לרגיעה.
מטרת הסבב הצבאי הנוכחי הייתה לסכל פעילות אלימה של הג'יהאד האסלאמי, לגבות מחיר על ניסיון תקיפתו, להרתיע אותו מפני הישנות מקרים דמים בעתיד, ולפגוע ביכולותיו הצבאיות. מטרת משנה הייתה למנוע מחמאס להתערב בסבב הצבאי, ולפצל את מרכיבי "חמ"ל הפלגים המשותף" ברצועת עזה. התנהלות זו מזכירה את מבצע "חגורה שחורה", שגם הוא נפתח בחיסול של מפקד בכיר בארגון הג'יהאד האסלאמי, בהא אבו אל-עטא, בנובמבר 2019, ושגם בו התמקדה ישראל בפגיעה במטרות הארגון, תוך איתות לחמאס לא התערב.
מבצע "עלות השחר" פגע פגיעה קשה בצמרת הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, "סאריא אל קדס". הזרוע הצבאית של הארגון בנויה במסגרת של מעין מועצה צבאית שבה מפקדי האזורים והחטיבות מקבלים החלטות באופן משותף, זאת בשל היעדר מנהיג צבאי אחד (ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד, אכרם עג'ורי, חי בסוריה, ואילו מזכ"ל הג'יהאד, זיאד אל-נח'אלה, יושב בלבנון). חיסול הצמרת הביטחונית של הג'יהאד בעזה משמעותה פגיעה ביכולת הארגונית-האסטרטגית וכן הצבאית בשטח. החיסולים זרעו בלבול בשורות דרגי השטח של הג'יהאד. בנוסף, חיסול שדרת הנהגה שלמה יוצר ואקום מנהיגותי שייקח זמן למלאו. ייתכן גם שיחולו "מלחמות ירושה".
ייתכן כי היה מקום לנצל את המצב שבו חמאס אינו מתערב בלחימה, ושהקשב הבינלאומי מופנה לעניינים חשובים יותר לעולם, להמשך פעילות צבאית ישראלית לימים אחדים נוספים במטרה לכתוש יותר את תשתית הג'יהאד האסלאמי. כך למשל, ישראל יכלה להמשיך להעמיק את הפגיעה במערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, ובמחסני אמצעי לחימה ובמחרטות.
אל תפספס
מעבר להרתעה נגד הג'יהאד האסלאמי, ביוזמה ההתקפית כשלעצמה יש מסר מרתיע גם עבור חמאס. החלטה על פתיחת מבצע צבאי יזום בשל התרעה בלבד לפגיעה במטרות ישראליות ולא כתגובה, משווה לישראל תדמית מסוימת של "בעל הבית השתגע". תוצאותיו של המבצע הצבאי, לרבות חיסול כמעט כל שרשרת ההנהגה הביטחונית של הג'יהאד האסלאמי, מעידה על היכולות המודיעיניות וההתקפיות המדויקות של צה"ל, ומאותת לבכירי חמאס כי הם עשויים להיות הבאים בתור. גם שיפור ביכולות מערכות "כיפת ברזל" מתסכלות את התקוות של חמאס לפגוע בישראל באופן משמעותי.
סגירת המעברים לייבוא וייצוא של סחורות, מניעת מעבר לעבודה בישראל של כ-14 אלף פועלים עזתיים והפסקת פעילות תחנת הכוח בעזה בשל מחסור בדלק, הדגישו לחמאס מה המשמעויות האזרחיות והכלכליות של סבב צבאי, שבו אין הוא מעוניין בעת הזו (בשל הצורך להמשיך להתעצם צבאית לאחר מבצע "שומר חומות", והניסיון לייצב כלכלית את רצועת עזה). זו גם אחת הסיבות שבעטיין מיאן חמאס להצטרף לסבב הצבאי. ייתכן כי במצב דומה בעתיד יעשה חמאס ניסיונות משכנעים יותר לעצור ניסיונות לתקיפה מצד ארגוני טרור ברצועת עזה נגד יעדים ישראליים.
המבצע עשוי לחזק את ההרתעה של ישראל גם מול חיזבאללה בלבנון. ארגון הטרור השיעי מאיים בחודשים האחרונים לתקוף את ישראל אם זו תפיק גז ממאגר "כריש" לפני שישראל ולבנון יגיעו להסדר סימון גבולות ימיים, בתיווך ארצות הברית. לאחר המבצע הנוכחי עשוי מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לחשוב פעמיים לפני שיפתח במעשי איבה.
דוקטור עומר דוסטרי הוא מומחה לצבא וביטחון לאומי וחוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון".