תא טלפון ציבורי, שרפרף ברזל קטן, כאפיות ורהיטים שנקנו בחברון - רק נופי הים התיכון בכניסה למתחם "הבריחה מכלא גלבוע" מסגירים את העובדה שאנחנו לא נמצאים במאסר בצפון הארץ, אלא באשקלון. במשך שעה, השחקנים מנסים להימלט מהכלא, כמעט שנה לאחר פרשת בריחת האסירים הביטחוניים שהסעירה את המדינה.
אל תפספס
מקימי המתחם, רותם ושירז, עבדו במשך כחמישה חודשים על המתחם. הם ערכו תחקיר מעמיק על חדרי המאסר, תיעדו את כלא גלבוע מהמיטות ועד הרכבים שעמדו בחוץ, צילמו בכפר דרוזי בצפון, הביאו מיטות ברזל מבסיס צבאי והעתיקו את תעודות הזהות של המחבלים - הכול כדי לנסות לדמות ככל הניתן את התחושה במקום. בעיר החוף הדרומית כבר מכנים את חדר הבריחה שמשקיף על הים "הלהיט של אשקלון", ופוקדים אותו בני נוער, משפחות וגם בני גיל הזהב.
הרעיון עלה במוחם של המקימים עוד לפני שנתפס המחבל האחרון שברח. "חמישה ימים אחרי הבריחה עלה לי הרעיון, חיכינו שייתפסו כולם", שחזר רותם, אז מ"פ במילואים. "אם היה קורה חס וחלילה אסון, לא הייתי פותח את חדר הבריחה", הדגיש.
באותו היום שנתפסו כל האסירים, רותם כבר חתם על חוזה וקיבל בעלות על המבנה, בו נפתח חדר הבריחה. "האשקלונים חיפשו משהו ייחודי וחדש, וכולם מתלהבים, בעיקר בגלל השם - אנשים מסתקרנים ורוצים לבוא", העיד רותם. "לקחנו את כל הסיפור והעברנו אותו דרך חדר הבריחה, לקחנו את המציאות והפכנו אותה לאטרקציה".
שמו של המחבל זכריה זביידי מהדהד במתחם הבריחה, שמורכב מכמה חדרים, מנהרה קטנה ורכב בריחה. כדי לפרוץ את המנעולים יש לענות על חידות ולעבור מכשולים רבים, המאתגרים גם למי שמעורה בסיפור הבריחה. שיא הזמנים הוא קצת יותר מחצי שעה, בעוד רוב השחקנים מצליחים לברוח אל מחוץ לכותלי הכלא תוך קרוב לשעה.