עם תחילת מערכת הבחירות החמישית, ורגע לפני שהמפלגות יסתערו על הציבור עם סקרי סמס ואפליקציות גיוס בוחרים - מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתריע שהמפלגות לא מגנות כראוי על מאגרי המידע הפוליטיים, הכוללים מידע פרטי על מתפקדים, תורמים או תומכים.
בדוח ביקורת שפרסם המבקר על חשבונות המפלגות הוא מעיר שרוב המפלגות לא עומדות בחובותיהן בתחום אבטחת המידע לפי חוק הגנת הפרטיות ומבצעות התקשרויות עם חברות מסחריות, זאת מבלי לבדוק את מידת החוקיות של המידע או את הסכמתם של האנשים להיכלל במאגר כנדרש בחוק.
"בעידן שבו ההתקשרות עם הבוחרים מתבצעת יותר ויותר באמצעים דיגיטליים, קיימת חשיפה לסיכונים נרחבים מבעבר בכל הנוגע להגנה על פרטיותם של הבוחרים ולאבטחת המידע האישי הנוגע להם", כתב המבקר בדוח, בו קרא למפלגות "להקפיד לשמור על פרטיותם של האנשים שפרטיהם כלולים במאגרים שברשותן, ולנהוג לפי הכללים והמגבלות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות והתקנות גם בעת השימוש במידע מפנקס הבוחרים או במידע המתבסס עליו".
עוד בוואלה!
דוח המבקר מתייחס בעיקרו לחשבונות ההוצאות וההכנסות והגירעונות של המפלגות במערכת הבחירות לכנסת ה-24. הוא חושף, בין השאר, כי לליכוד יש חוב של קרוב ל-28 מיליון שקלים לרשות המסים, בעקבות דיווח מאוחר ואי-תשלום מס על העסקת פעילים בארבע מערכות הבחירות.
הליכוד, כך לפי המבקר, דיווח רק בסוף 2021 על העסקת פעילים בקמפיינים, ולא העביר את המסים שנוכו משכרם במקור במשך קרוב לשנתיים. החוב הכולל, עם הפרשי ריבית והצמדה, מגיע ל-28 מיליון שקלים כולל הפרשי ריבית והצמדה. המבקר מציין כי הליכוד הגיש בקשה לביטול הקנסות ופריסת הסדרי החוב אך גם קנה את המפלגה ברבע מיליון שקלים בשל פעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות. גם אגודת ישראל, חלק מיהדות התורה, נקנסה במאה אלף שקלים מאותה סיבה - דיווח מאוחר על העסקת פעילים ועובדים ואי תשלום המס שנוכה במקור משכרם כמתחייב בחוק.
גם תקווה חדשה של גדעון סער נקנסה על ידי מבקר המדינה ברבע מעליון שקלים, בגין חריגה מתקרת ההוצאות במערכת הבחירות הרביעית. תקווה חדשה, כך עולה מהדוח, חרגה מתקרת ההוצאות שלה ביותר מ-13 מיליון שקלים, יותר מ-80% מעל תקרת ההוצאות המותרת.
ימינה של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט נקנסה ב-50 אלף שקלים גם כן על חריגה מתקרת ההוצאות בקמפיין. שתי המפלגות קיוו לקבל בבחירות הקודמות הרבה יותר מנדטים ממה שסיימו איתם בסופו של דבר, וניהלו קמפיין שהתבסס על תחזיות אופטימיות גם מבחינת מימון.
הדוח חושף את החוב הכבד שהצטבר למפלגות במשך ארבע מערכות בחירות ושסך הגירעונות שצברו כ-12 מפלגות עומד על 128 מיליון שקלים - נכון לחודש מרץ 2021. המבקר מעיר על כך שהסיעות מגלגלות, מבחירות לבחירות, את כספי המימון השוטף של המפלגות, שאמור לשמש לקשר עם הבוחר, לכיסוי הגירעונות שהן צוברות מקמפיין לקמפיין.
בנוסף, הדוח חושף כי סך ההלוואות שהסיעות קיבלו מהכנסת לצרכי מימון בחירות מסתכם ב-181 מיליון שקלים ומזהיר שגם ההלוואות מתגלגלות מבחירות לבחירות ולכן יש סיכוי גדול שהן לא יוחזרו ויהפכו לחובות אבודים.
יתרות של 12 מיליון שקלים
נושא נוסף בדוח המבקר נוגע לחובות של מפלגות שכבר חדלו מלהתקיים בכנסת, כמו "כולנו" של משה כחלון, תל"מ של משה יעלון, "העצמאות" של אהוד ברק, "התנועה" של ציפי לבני, והתנועה הירוקה בראשית סתיו שפיר.
מהדוח עולה שבידי מפלגות עבר יש יתרות כספים מכספי מימון מפלגות בסך כולל של קרוב ל-12 מיליון שקלים שעליהן להשיב למדינה: ל"כולנו" יתרה של קרוב ל-6 מיליון שקלים, ליעלון כ-4.6 מיליון שקלים, ולתנועה של לבני נותרה יתרה של כ-1.3 מיליון שקלים עוד מהכנסת ה-20.
שלושת המפלגות התבקשו להציג הסדר להשבת הכספים מול הכנסת. גם למפלגת גשר של ח"כ אורלי לוי אבקסיס, כיום בליכוד, נותר עודף של 1.3 מיליון שקלים אבל מהדוח עולה שהיא העבירה את הסכום לכנסת לפני כחודשיים וסגרה את חובותיה הכספיים.
בתגובה לדוח נמסר מתקווה חדשה: "תקווה חדשה מכבדת את הכרעת מבקר המדינה ותפעל על פיה.
יובהר, כי ההתנהלות הפיננסית של המפלגה לאורך כל מערכת הבחירות הקודמת הייתה שקולה, זהירה וללא דופי. התקציב תוכנן באופן קפדני ונעשו בו התאמות תוך כדי מערכת הבחירות לפי הערכת מנדטים, בהתאם למחקר ולסקרים בתקופה הרלוונטית. היות ומדובר במפלגה חדשה תקרת ההוצאות נקבעת בעיקרו של דבר על פי מספר המנדטים שהתקבלו בבחירות בלבד, דבר המגדיל את רמת אי הוודאות".