פסילת חוק המטרו כחלק מהמחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה בעניין פיזור הכנסת היא למרבה הצער לא מחלוקת עניינית, אלא עוד קורבן שמשלמים האזרחים על האופן העקום בו מתנהלת מדיניות התחבורה הציבורית והתשתיות שמשרתות אותה.
פרויקט הרכבת התחתית, שאמורה לשרת עשרות מיליוני נוסעים בחודש ותמנה שלושה קווים שירשתו את כל גוש דן במנהרות, אמור לעלות כ-150 מיליארד שקלים. הסכום האדיר, מורכבות הפרויקט, הנגיעה שלו לתחומי תשתיות שהן הרבה מעבר לכריית מנהרות, החצייה של מספר רב של רשויות ועיריות וכל המעטפת האדירה שסביבו - יוצרים שורת אתגרים עצומים סביב הבנייה שלו.
כדי לפשט ולזרז את התהליכים האלו וכחלק מהלקחים שהופקו מפרויקט הרכבת הקלה, הוחלט בשלב מוקדם יחסית לייצר "מסלול מהיר" לקידום המיזם הזה באמצעות חקיקה ייעודית.
החקיקה הזו מטרתה להקל משמעותית על קצב העבודות, להסדיר את המבנה הארגוני בו, חלוקת התפקידים והאחריות בין משרדי התחבורה והאוצר. בנוסף לייצר תיאום בין הגופים השונים שלוקחים חלק בתשתיות שישרתו אותו (חשמל, מים, כבאות והצלה ועוד), ובמקיבל לעסוק בכל ההיבט של הקרקעות תחתיהן יעברו הקווים ויכללו היטלי השבחה, הפקעות נדרשות, השפעה על ההתחדשות והתכנון העירוני סביב הקווים ועוד.
הליך החקיקה היה אמור להיות הרגל המסיימת של תהליך שכבר התחיל בחוק ההסדרים, אך שם טופלו סעיפי המימון ומדיניות המיסוי.
הטלת הווטו אתמול של מפלגת הליכוד על הגעת חוק המטרו לקריאה שנייה ושלישית מגיעה למרות שעל הנחיצות של הפרויקט כולו והחוק מחויב המציאות הזה אין מחלוקת עניינית. ההסכמה לגביו חוצה מפלגות ועמדות פוליטיות, מהליכוד ועד הרשימה המשותפת. הסיבות הרשמיות? רצון האופוזיציה למנוע הישגים ולו הצהרתיים מהממשלה הנוכחית טרם הפיזור של הכנסת הנוכחית. סיבה נוספת היא מחלוקת בין האופוזיציה לקואליציה על קידום חוקים אחרים שחשובים לראשונה בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה".
שרת התחבורה מרב מיכאלי שפרויקט המטרו הוא אחד ממיזמי הדגל של כהונתה, אמרה אתמול כי: "אנחנו ברגע קריטי לעתיד מדינת ישראל. אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה". בכך היא מכוונת ככל הנראה לחברי יש עתיד שמרכזים את המשא ומתן מול נציגי האופוזיציה על אילו חוקים יקודמו ויובאו להצבעה בטרם פיזור הכנסת מחר בחצות.
לכאורה, ניתן היה לחשוב שאם ישנן הסכמות, העיכוב הוא רק זמני, פרוצדורה. אולם המשמעות הפרקטית של אי העברת החוק כעת, ובהתחשב בכך שגם מערכת הבחירות הבאה לא בטוח תסתיים בהכרעה והקמת ממשלה - הדבר עשוי לגרור עוד עיכוב ביציאתו לדרך של מי שאמור להקל משמעותית את סיוט הפקקים המתמשך במדינה.
המטרו במספרים
- רכבת המטרו תכלול 3 קווים (M1, M2, M3)
- קווים אלו יעברו ב-109 תחנות בסך הכל
- התחנות ייבנו ב-24 רשויות מקומיות
- אורך המסילות יהיה 150 ק"מ בסך הכל
- כ-2 מיליון נוסעים ביום יעברו ברכבות
- עלות הקמה מוערכת - כ-150 מיליארד שקלים
ויש עוד נקודה, היא לא נוגעת לפוליטיקה הארצית אלא דווקא למקומית ודווקא היא ממחישה את נחיצות החקיקה עוקפת הרשויות והבירוקרטיה.
לפני כמה שבועות אושרו בוועדה הארצית לתכנון ובניה תוכניות הקו המרכזי של המטרו M1 שאמור להיות הראשון שיוקם וינוע מדרום לצפון. אולם לא כל התוואי אושר, אלא רק חלקו הדרומי, זאת בשל התנגדותן של עיריות רעננה וכפר סבא לתוואי ולהסדרים מול בעלי הקרקעות שמעליו.
הפיצול אמנם מאפשר להתניע את המעטפת של הפרויקט, אבל ברור לכולם שמדובר בבעיה, שכן לא ניתן לסלול "חצי מטרו" וכל עוד לא יושגו הסכמות, גם אישור התוכניות של חלקו הדרומי לא ממש משפיעות על המהלך הרחב יותר של הפרויקט.
כך שבעוד תקציבי הבחירות של המפלגות עולים בהסכמה רחבה וחוצת מגזרים, המטרו שאמור לחצות את גוש דן ולאפשר אלטרנטיבה לפקקים חוטף מקלות בגלגלים.