סערת ביטול הזכות להפלה בארצות הברית מעלה שאלות בקרב נשים רבות גם בישראל בקשר למדיניות בארץ. כמה נשים שיתפו בחוויה הקשה שעברו מול ועדת ההפלות, ועל הצורך לעיתים להעביר מידע כוזב על מצבן, כדי לקבל את האישור לבצע את ההליך ולזכות בחירות על גופן. אחת מהן היא נועה טלמור, בת 28, מהשפלה. "כשהייתי בת 24 הייתי בזוגיות טובה, בריאה ויציבה. במהלך טיול גדול בחו"ל, הבן זוג שלי ואני גילינו שאני בהיריון. חשבנו על זה מכל הכיוונים והבנו שלא מתאים ולא נכון לנו כרגע להביא ילד לעולם", אמרה. "חזרנו לארץ וקבענו תור להפלה. בן הזוג וההורים תמכו בי ונתנו לי גב".
בישראל, ביצוע הפלה מותנה, על פי חוק, באישור של ועדה להפסקת היריון. אישור זה ניתן בהתקיים אחת מארבע עילות המתייחסות לגיל האישה (מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40), היריון מחוץ לנישואים, חשש למום של הוולד וסיכון חיי האישה - בריאותה הגופנית או הנפשית. בוועדה להפסקת היריון מכהנים שני רופאים ועובד סוציאלי. אחת מחברי הוועדה, לפחות, נדרשת להיות אישה. לפי הנחיות משרד הבריאות, רופא החבר בוועדה שאישרה הפלה, לא יהיה זה שיבצע את ההליך.
"בוועדה להפסקת ההריון הרגשתי שאני צריכה להגיד את הדברים הנכונים כדי לקבל את מה שמגיע לי. היום אני יודעת להגיד שזה מגיע לי, אז הייתי תמימה ולא הבנתי שזו זכותי", המשיכה נועה. "לאחר ההפלה, הרגשתי שהתהפכו לי החיים לגמרי, הייתי בדיכאון והיו לי התקפי חרדה. הפסקתי לעבוד, נפרדתי מהבן זוג והיה לי קשה מאוד. נכנסתי לקבוצות ולמדתי שזו חוויה של הרבה נשים כי זה ממש כמו להיות אחרי לידה, גם מבחינה הורמונלית ורגשית - ולזה לא היה לי מענה".
בשנים האחרונות יש מגמת ירידה במספר הפניות לוועדות להפסקת היריון ובמספר ההפלות שבוצעו. בשנת 2020 היו 17,548 פניות לוועדות להפסקת היריון הפועלות כחוק, ו-16,430 הפלות בהתאם לאישור הוועדות, ירידה של 7% מ-2019.
בשנת 2020 ,74% מההפלות היו עד השבוע התשיעי ,12% בשבועות 12-10 ו-14% היו בשבוע ה-13 ומעלה. שיעור הפסקות ההיריון בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות אירופה, ישראל מדורגת במקום השני הנמוך מתוך 28 מדינות באירופה.
על פי נתוני מרכז המידע והידע של הכנסת, הוועדות להפסקת היריון ממוקמות באזורים שונים בארץ, אולם יש הבדלים בפריסתן בין המחוזות השונים. כך למשל, בעוד שבשנת 2019 פעלו במחוז תל אביב עשר ועדות, במחוז הדרום פעלו שבע ובמחוז ירושלים פעלו שתיים בלבד.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 34% מהפונות שהתגוררו בשנת 2019 במחוז ירושלים ו-30% מאלה שהתגוררו במחוז דרום פנו לוועדות להפסקת היריון במחוזות שאינם מחוז מגוריהן, מרביתן פנו לוועדות במחוזות המרכז ותל אביב. כך, שגם מבחינת הפיזור הגיאוגרפי, לנשים המתגוררות בפריפריה יש פחות זמינות לוועדות.
לפי נתוני משרד הבריאות, משך ההמתנה מהגשת פנייה ועד לאישור הוועדה עשוי לארוך בין יום אחד לשבוע, וטווח זמנים דומה עשוי להיות ממועד אישור הוועדה ועד לביצוע הפסקת ההיריון. על פי רוב, משך הזמן עד ביצוע הפסקת היריון תרופתית קצר ממשך הזמן עד הפסקת היריון בהליך כירורגי.
עוד עולה מנתוני משרד הבריאות כי 49% מהפסקות ההיריון נעשו בשל היריון הנובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שהוא מחוץ לנישואים. 18% מההפלות היו בשל היריון שעלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי, 24% משום שהעובר עלול להיות בעל מום גופני או נפשי ו-9% מפני שהאישה צעירה מגיל הנישואים המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה.
לדברי נועה, "רק לאחרונה, ארבע שנים אחר כך, נכנסתי לקבוצות ולמדתי שמה שעבר עליי עובר על הרבה נשים כי זה ממש כמו להיות אחרי לידה, גם מבחינה הורמונלית ורגשית - ולזה לא היה לי מענה. אני לא מתחרטת על הבחירה שלי, היא באה מתוך מקום שלם ואחרי הרבה חשיבה, אבל מה שהגיע אחריה היה קשה מאוד.
יש אנשים שעדיין חושבים שגוף האישה שייך למישהו שיחליט עליה. המסר שלי לנשים שעוברות עכשיו את התהליך - את לא לבד, הרבה נשים עוברות הפלות כל הזמן ומתמודדות עם ההשלכות הנפשיות, הגופניות, והחברתיות של זה. זה מאוד עוזר לשמוע שכולן עוברות חוויה דומה. ויש גם מטפלות שעושות עיבוד הפלה (כמו עיבוד לידה) וזה מאוד עוזר להחזיר את הכוחות לגוף שלנו".
יש להדגיש כי הפלות שבוצעו בעקבות יחסים פליליים אסורים ומחוץ לנישואים נספרים ביחד. נשים רווקות רבות משתמשות בסעיף הזה בגלל שאין להן אפשרות אחרת. החיבור בין הסעיפים מקשה על ניטור הנתונים, אך יותר מכך נותן מסר בעייתי שילד מחוץ לנישואים נמצא תחת המטרייה של הסעיפים הפליליים.
שיעור האישורים נמוך בקרב נשים ערביות, 6.2 לאלף נשים בגיל פריון, בהשוואה ליהודיות (8.8) ואחרות (9.9) בשנת 2019. בקרב יהודיות ובקרב אחרות נרשמה ירידה ב-22% ו-50% ,בהתאמה, בשנים 2019-2010 וירידה ב-2% בקרב ערביות.
שיעור האישורים להפלות בקרב ילידות ברית המועצות לשעבר הוא 9.3 לאלף נשים בגיל פריון בשנת 2019 גבוה מעט, 8.5, בקרב יהודיות ואחרות, ללא עולות. שיעור האישורים בקרב ילידות אתיופיה שעלו משנת 1980 גבוה פי 3 מהמגזר היהודי ואחרות, ללא עולות, פי 4.3 לנערות עד גיל 19 ופי 5.3 בגיל 24-20. השיעור לנשים עד גיל 30, ילידות ישראל ממוצא אתיופי (אב יליד אתיופיה), נמוך משיעור ילידות אתיופיה, אך גבוה מהשיעור ליהודיות ואחרות, ללא עולות.
לדברי נועה, "אני לא מתחרטת על ההחלטה שלי היא באה מתוך מקום רציונלי ואחרי הרבה חשיבה אבל מה שהגיע אחריה היה קשה מאוד.יש אנשים שעדיין חושבים שגוף האישה שייך למישהו שיחליט עליה. היום אנחנו יכולות לעשות את זה מאבק אמיתי אחרי שאנחנו מבינות את גודל הפער.
המסר שלי לנשים שעוברות עכשיו את התהליך - אל תהיי לבד יש הרבה אנשים וקבוצות שעוזרות בתהליך הזה ויכולים לעזור לעבור אותו הרבה יותר טוב כך שלא תרגישי לבד