ממלאת מקום נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, עו"ד ליעד מאיר-צדר, מפרסמת הבוקר (שני) את דוח הפעילות של הנציבות לשנת 2021. מדובר בגוף המרכז את התלונות על גורמי התביעה - הפרקליטות, המשטרה, היועמ"ש ועוד. עו"ד מאיר-צדר ממלאת את מקומו של השופט בדימוס דוד רוזן, שפרש מהתפקיד באמצע השנה, ושניהם חתומים על הדוח.
בין המקרים המוזכרים בדוח ניתן למצוא סגירת תיק פשע חמור בלי לבדוק את כל חומר הראיות, הליך פלילי על קיבוץ נדבות שנמשך שבע שנים, ביקורת על פרשת אפי נוה ועל חקירת מותו של הנער אהוביה סנדק, וכן על התנהלות מח"ש סביב הטיפול בתלונה נגד סנ"צ ניסו גואטה על תקיפת מפגין בבלפור.
בסך הכול, במהלך שנת 2021 הוגשו לנציבות 916 פניות, שהן כ-76 פניות בממוצע בחודש. 538 מהפניות הוגדרו כתלונות, ומביניהן נמצאו 114 תלונות מוצדקות - כ-20%. 32 מהתלונות לוו בהמלצה אופרטיבית.
בירור של אחת התלונות החמורות המתוארות בדוח העלה כי הפרקליטות החליטה על גניזתו של תיק פשע חמור מבלי שבחנה את כל חומר הראיות הרלוונטי לקבלת ההחלטה. הנציב קבע כי מדובר במצב דברים מטריד ובלתי מתקבל על הדעת, וכי לא ניתן להסכים כי החלטה שתצא מלפני הפרקליטות תינתן שלא על בסיס כל חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה.
הנציב מותח ביקורת על התנהלות מח"ש סביב הטיפול בתלונה נגד סנ"צ ניסו גואטה, שתקף מפגין במהלך ההפגנות בבלפור, וחזר לטפל בהפגנות. הנציב קבע כי החזרת שוטר בדרגה בכירה - הנחשד בעבירות חמורות של תקיפת אזרחים במהלך הפגנה - לשמש כמי שאמון על אכיפת החוק בהפגנות נוספות, היא התנהלות המחייבת תיקון. הוא אף מתח ביקורת על פרסום פרטי המתלונן על ידי מח"ש ברשתות החברתיות.
בנוסף, הנציב מותח ביקורת על מח"ש בגין סגירת תיקי אלימות מצד שוטרים ללא חקירה. לטענת עורך הדין שהגיש את התלונה, במסגרת חקירת מרשו במשטרה הלין האחרון על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, בה הוא הוכה והושפל משך זמן רב בעודו אזוק על הרצפה, והכל לעיני חברתו אשר גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות. על פי התלונה, מח"ש שלחה למרשו של הפונה מכתב המזמין אותו להגיש תלונה לכתובת שגויה, וכשהמכתב לא הגיע ליעדו - סגרה את התיק בטענה כי התלונה נזנחה. לאחר שבחן את הדברים, מצא הנציב את התלונה מוצדקת והמליץ לפני מנהלת מח"ש להפיק לקחים מהמקרה כדי שלא יישנה.
הנציב גם מותח ביקורת על היד הקלה בשימוש של טוענים משטרתיים בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בדיוני מעצר. בירור תלונה מצד סנגורים במחוז דרום העלה כי ידם של טועני מעצרים קלה על ההדק בכל הנוגע לשימוש בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בשלב דיוני המעצר, וכי השימוש בעילה זו נעשה באופן נרחב מדי, לעיתים מבלי לבחון נסיבות כל מקרה לגופו. ממחקר שערכו הסנגורים באופן רנדומלי נמצא כי מתוך 170 בקשות מעצר טענה המשטרה ב-158 מתוכן - 93% - עלתה טענת השיבוש על ידי המשטרה, אך עיון בבקשות המעצר ובפרוטוקולים הנלווים להן מלמד כי במקרים רבים לא היה מקום לכך.
בדוח נדון גם הליך פלילי בגין קיבוץ נדבות נמשך והשתרך לאורך שבע שנים. בירור תלונה העלה כי הליך משפטי בעניינה של נאשמת שקיבצה נדבות בניגוד לחוק נמשך לאורך כשבע שנים. הנציב קבע בהחלטתו שאין זה ראוי שהליך מסוג זה השתרך שנים רבות, כשלכל המעורבים ברור היה כי מדובר בעבירה לא חמורה, וכי העונש הראוי בגינה דומה לעונש שהוטל על הנאשמת בסופו של ההליך.
"זימון עיתונאי לחקירה - צעד דרמטי"
שתי פרשות ציבוריות מככבות בדוח, פרשת אפי נוה ופרשת חקירת מותו של הנער אהוביה סנדק. בעניין פרשת אפי נוה, הנציב הקודם, השופט בדימוס דוד רוזן, פרסם כבר את החלטתו בנושא, ואת הביקורת על פרקליט המדינה שי ניצן והמשנה מומי למברגר, שאישרו לחפש חומרים בטלפון הנייד של נוה, אף שהושג בעבירה על ידי העיתונאית הדס שטייף.
סנגור הגיש תלונה לנציבות גם על התנהלות מח"ש בחקירת מותו של הנער אהוביה סנדק, לאחר שמנעה משוטר שהיה חשוד בפרשה להיוועץ עמו. זאת, מששקלה מח"ש לזמן את הסנגור למסירת עדות בעקבות כתבה עיתונאית שפורסמה על הפרשה, ואשר העלתה חשד לשיבוש הליכי משפט. הנציב ציין בהחלטתו כי על הגורמים הנוגעים בדבר להקפיד קלה כבחמורה בזכות היסוד של החשוד להיוועץ עם פרקליט שנבחר על ידו לסייע בהגנתו. הנציב קבע כי ניתן היה להימנע מהצעדים שננקטו בעניין הסנגור.
תלונה נוספת שהוגשה לנציבות בפרשה זו עסקה בהחלטת הפרקליטות לזמן עיתונאי לעדות פתוחה, בעקבות כתבה עיתונאית שפרסם ובה פורטה גרסתו של אחד החשודים בפרשה. הנציב קבע בהחלטתו כי זימונו של עיתונאי להופיע בפני גוף חקירה, בהקשר לדברים שנמסרו לו במסגרת עבודתו העיתונאית, היא צעד משמעותי ובמידה לא מבוטלת דרמטי, וכי במקרה הזה ראוי היה להימנע מכך ולמצות מבעוד מועד פעולות חקירה חלופיות - כמו אלה שאכן ננקטו בסופו של יום, והביאו לביטול זימונו לעדות.