המשטרה תוגבל, יהודים לא יזכו לביטוח בריאות: החיים בלי תקנות יהודה ושומרון

חוק תקנות שעת חירום יהודה ושומרון יעלה היום (שני) להצבעה, ולאחר שח"כ עידית סילמן הודיעה כי החליטה להתנגד לאתר - אישורו מוטל בספק. אם החוק לא יאושר, תקנות יהודה ושומרון יבוטלו ב-1 ביולי. כיצד ביטולן ישפיעו על הישראלים והפלסטינים תושבי השטחים?

בימים האחרונים מתבצעים דיונים מול הדרגים המשפטיים ברשויות האכיפה לבחינת השלכות אי אישור החוק. התקנות כוללות סל נרחב של חוקים, מתחומי תכנון ובנייה, חינוך, רווחה ומשפט, ועד לסמכויות המשטרה וצה"ל. גם לאחר אישור התקנות ישנם הבדלי חקיקה בין שטחיה המונציפאליים במדינת ישראל לבין השטחים ביהודה ושומרון בהם מתגוררת אוכלוסייה ישראלית, אך הפער הבולט ביותר הינו בין זכויות וחובות של ישראלים לבין זכויות וחובות הפלסטינים אל מול החקיקה המבוקשת.

בהיעדר החקיקה, עשויים כחצי מיליון אזרחים ישראלים המתגוררים בשטחים להתמודד עם ביטול זכויות בהיקף נרחב להם הם זוכים בתחומי הרווחה, חינוך ועוד. לצד הזכויות שיופקעו מישראלים תושבי יהודה ושומרון כמו ביטוחי בריאות ממלכתי, גיוס לצה"ל ועוד, גם חובות המוטלות על האזרחים ביו"ש יופסקו עם ביטול סמכויות גורמי האכיפה רבים כמו מס הכנסה, המרכז לגביית קנסות, הוצאה לפועל ועוד.

בתחום מערכת המשפט וגורמי האכיפה, הסמכויות של המשטרה והפיקוח על התכנון ובנייה עלולות לקפוא לחלוטין. סמכויות האכיפה בשטחים של המשטרה יוגבלו. המשטרה תהיה מוסמכת לחקור ביהודה ושומרון בגין עבירות שבוצעו בישראל, אך בגין עבירות שבוצעו בשטחים טרם ידוע מה יהיו סמכויות המשטרה לחקור ובאילו נושאים היא תהיה מנועה מלפעול.

כיום, בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון נידונים פלסטינים בגין עבירות ביטחוניות שביצעו בשטחים, אך מרצים את עונשם בבתי כלא בישראל. בהיעדר חקיקה מותאמת, ידרשו בצה"ל להעביר את כלל האסירים הביטחוניים לבתי כלא בשטחים - שלא פעילים כיום.

אליהם עשויים להצטרף כחצי מיליון ישראלים שנידונו עד היום בבתי משפט בישראל, שידרשו לעמוד לדין בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון בדומה לפלסטינים ואף לרצות את עונשם בבתי הכלא בשטחים.

יש מי בקרב ראשי המתנחלים ששואב עידוד מפקיעת תקנות יהודה ושומרון בכך שהיעדר סמכויות המדינה על עבירות בנייה יאפשר הקמה והרחבה של התנחלויות ללא כל מגבלות.

לצד ראשי רשויות ביהודה ושומרון שמוטרדים מביטול התקנות, גם למשך תקופה, כמה ראשי רשויות תומכים בהתנגדות האופוזיציה לאישור התקנות, בתקווה שזה יוביל לפירוק הממשלה והקמת ממשלת ימין שתאשר בהמשך מחדש את התקנות.

ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, תקף: "יש פה ממשלה שפוגעת בהתיישבות באופן שיטתי וזה מגיע למצב שהממשלה יכולה להפוך את יהודה ושומרון למקלט לעבריינים ולמנוע גיוס והיא מוכנה להפקיר חצי מיליון מתיישבים ולפרק את מדינת ישראל", טען. "ברור שהדבר הזה לא יקרה, אבל זו נקודת מבחן. הממשלה הזו מסכנת את ההתיישבות, נותנת לערבים להשתלט, והיום היא צועקת 'הצילו, בואו תעזרו לי' - צריכה ללכת הביתה. באי העברת חוק יהודה ושומרון אין שום סיכון אמיתי, משום שברגע שממשלה מתפרקת כל חוק מוארך בחצי שנה."

ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, הצטרף לדבריו: "אם נפילת החוק תביא לנפילת הממשלה ברור שיש להתנגד לו, ובאותה מידה חובתנו לדרוש מראשי הימין למנוע כאוס ביהודה ושומרון אם הממשלה לא תיפול - זכויות האדם של המתיישבים חשובות לפחות כמו מלגות לחיילים".

יו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה אזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני, הביע את תמיכתו בתקנות ופנה במכתב לראש הממשלה נפתלי בנט וראש האופוזיציה בנימין נתניהו: "כל ממשלות ישראל העבירו את החוק הזה, זה אינטרס לאומי. אנו שואפים להחלת הריבונות הישראלית המלאה ביהודה ושומרון. בזמן הביניים הנוכחי עד להחלת הריבונות יש חשיבות עליונה לאפשר למדינת ישראל לשמור על החוק והסדר, להגן על עצמה מפני מחבלים ושמירת זכויות האזרחים הישראלים באזור". הוא קרא להם "להניח את הוויכוח הפוליטי בשעה זו, לחשוב על טובת התושבים ביטחונם ומעמדם" ולאשר את התקנות.