חקירתו של עד המדינה במשפט תיקי האלפים, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, מתקרבת לסיומה, וצפויה להסתיים השבוע. הבוקר (שני) יתחיל עו"ד עמית חדד, המייצג את ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בפרשת 2000 ו-1000, לחקור את פילבר, ולאחריו תעשה זאת עו"ד נוית נגב, המייצגת את מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, בתיק 2000.
חדד ביקש לחקור את פילבר בנוגע ליחסי נתניהו וארנון מילצ'ן, שנתניהו מואשם בקבלת טובות הנאה ממנו במסגרת תיק 1000. "בחקירה הראשית סיפרת שמילצ'ן היה אחד החברים הקרובים של נתניהו", אמר חדד. פילבר אישר, והוסיף כי "הקשרים של נתניהו קשורים בסוף גם לעבודה שלו. אלה האנשים שאיתם הוא עושה אתנחתות חברתיות קלות. אני לא זוכר אנשים כאלה באינטנסיביות".
עוד בוואלה!
עורך דינו של נתניהו שאל את פילבר בנוגע לנסיעה של נתניהו לארצות הברית, אליה הצטרף פילבר בתחילת שנות האלפיים, בה נחשף פילבר לקשר הקרוב בין השניים. "ראיתי את האינטרקציה בין המשפחות, ראיתי את נתניהו משחק כדורגל עם הילדים", סיפר פילבר, "היו מפגשי זוגות. הקשר של שרה עם אמנדה (אישתו של מילצ'ן) היה חברי".
עו"ד חדד שאל את פילבר על הלחצים שהפעילו החוקרים. "כשאתה סוטה מאיזושהי תזה, נכנסים לדריכות ומנסים להחזיר אותה אליה?", תהה. פילבר אישר, "זה קרה הרבה פעמים, לא הייתה לי מחלוקת על הפרטים, אבל כמעט תמיד לא הסכמנו על הפרשנות". חדד המשיך, "ותמיד נגד נתניהו, לא פעם כך ופעם אחרת". פילבר הוסיף, "כי נתניהו היה חשוד אז מטבע הדברים".
חדד הודיע כי "בהמשך אדבר איתך על תוכן הפגישות עם מילצ'ן, מה היה, מה לא היה. האם כתב האישום מתאר את מה שהיה. אבל לפני כן אני רוצה לדבר איתך על הפרוצדורה. היה סלט בחקירות שלך, דבריך לא הובהרו עד הסוף".
על פי כתב האישום, בשנת 2015 פעל נתניהו בעצמו והנחה את פילבר לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה שאותה בחן מילצ'ן תהיה כדאית עבורו. פילבר אמר, "לי לא הייתה סמכות בחוק לאשר מיזוג של רשת וקשת".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "מה זאת סמכות חוקית?".
פילבר: "הסמכות היא בסוף אם לאשר את המיזוג, לחתום עליו. יש תהליכים מקדמיים שפונים לשר, פונים לכל מיני גורמים אחרים. בעניין הזה. אמרתי גם בחקירה. בדרך כלל לשר יש את הצוות שלו, יש לו איזשהו יועץ לענייני מדיה, הוא מטפל בעניינים. בסיטואציה הזו אני הייתי היועץ הזה. חוקי התקשורת מקודם בחקיקה ראשית".
חדד המשיך לחקור את פילבר בנוגע ללחצים שהופעלו לסגירת ערוץ 10 בשנת 2014, שלטענת הפרקליטות נתניהו היה מעורב בהם. "שמעתי שיחות לא פעם ולא פעמיים שיחות על ערוץ 10 אבל למרות רצונו זה לא קרה", אמר פילבר. "היה צורך בחקיקה, הייעוץ המשפטי התנגד והרשות השניה התנגדה". לדבריו, הוא שמע על הנושא במהלך קמפיין הבחירות. "עשינו סקר תוך כדי הקמפיין כדי להבין איך אירוע כזה, של סגירת ערוץ 10, ישפיע על הבחירות".
חדד הציג קטע מראיון עם אווה מדז'יבוז', שהיתה יו"ר הרשות השניה באותה תקופה, שסיפרה איך היא עמדה בלחצים לסגור את ערוץ 10, כדי להראות את העצמאות של מדז'יבוז', והדגיש כי לנתניהו כשר התקשורת לא היתה סמכות להנחות את הרשות השניה כיצד לפעול. "אתה לא מפעיל שום סמכות, כי אין לך סמכות?", שאל חדד. פילבר אישר והוסיף, "אין לי סמכות פורמלית, אני לא יכול להנחות אותם, אני כן הייתי איש הקשר, הנציג, הזרוע הארוכה בין השר ובין המועצות, במועצת הכבלים והלוויין זה היה יותר אינטנסטיבי. ברשות השנייה פחות, אבל ככל שהיה, זה אני. בסוגיה הזו לא היה שום קשר, לא הייתה לי אינטרקציה ישירה עם יו"ר הרשות השניה".
עורך דינו של נתניהו חקר את פילבר בנוגע לפגישות שנערכו עם מילצ'ן ועם משקיעים נוספים שנתניהו רצה שהם ייכנסו לשוק התקשורת, וביקש לבסס את קו ההגנה כי פילבר הגיע לפגישות אלו כאיש אמונו של נתניהו, כדי להציג את מפת התקשורת.
חדד: "נתניהו לא הכיר את דקויות החוק?".
פילבר: "נכון, הייתה לו חשובה כל סוגיית המדיה, היה לו ברור שהוא ממנה אותי בשביל שאטפל בנושאים האלו. המעורבות של נתניהו בשוק התקשורת, זו היתה מטרת העל שלו. כראש ממשלה וכמנהיג של מחנה הימין. הוא לקח את תיק התקשורת כדי לעשות רביזיה".
חדד: "כשהשר רוצה להכניס מישהו לשוק התקשורת, להראות לו שזה כדאי, הוא מביא אותך כדי להסביר?".
פילבר: "כולנו ידענו שלהיכנס לשוק התקשורת הישראלי זה לשרוף כסף".
חדד: "זה טבעי שכאיש אמונו אתה תגיע לפגישות כאלו, החוויה שלך שכל פגישה עם משקיע ימין אידיאולוגי, היה חשוב שאתה תהיה שם".
פילבר: "כן, הוא רצה שאני אציג בכל פגישה את הנתונים הסטטוטריים".
חדד: "זו היתה הפונקציה שלך בכל הנושא של מיזוג קשת-רשת (פילבר אישר, וחדד המשיך), זו לא הייתה הפעם היחידה ששימשת כיועץ של נתניהו בסוג כזה של פגישות. אם אתה זוכר, סיפרת על פגישה עם אלינסון, עם ג'יימס פאקר. בכל הפגישות אתה לא בא להבטיח הבטחות רגולטוריות, אלא להציג את הדברים".
פילבר: "להציג את תמונת המצב העובדתית, של פריסת גופי התקשורת, וגם את הסטטוס החוקי".
פרידמן-פלדמן: "מה הייתה מטרת הפגישה עם מילצ'ן?".
פילבר: "ראש הממשלה קרא לי אז באתי, לא אני יזמתי. הייתי על תקן יועץ מקצועי מה אפשר לעשות או לעשות מבחינת מגבלות החוק".
חדד: "מה עשית שם בפגישות עם מילצ'ן? מה לא עשית - לא היית שם לשנות רגולציה או לשנות חקיקה?".
פילבר: "לא, לא הייתה לי סמכות".
פרידמן-פלדמן: "מבקשים ממנכ"ל משרד ללכת לתת ייעוץ לגוף פרטי?".
פילבר: "למנכ"ל משרד לבוא לפגישה עם איש העסקים שהשר נפגש איתו. בעולמות אלו אני הייתי מקור הידע".
פרידמן-פלדמן: "אבל מול מילצ'ן?".
פילבר: "השר ביקש ממני שאני אשב עם מילצ'ן".
פרידמן-פלדמן: "לא היה לך מוזר?".
פילבר: "השר לא מצוי בפרטים אז הוא אומר לי, שב עם מילצ'ן תסביר לו".
השופטת: "למילצ'ן לא היה ייעוץ משפטי?".
פילבר: "היה לו יועץ שנפגשתי איתו. הוא לא מומחה כזה גדול בתחום הזה, הוא למד יותר ממני מאשר
לימד אותי".
חדד: "אני אומר שאתה לא הגעת אל הפגישות עם מילצן כמנכ"ל משרד התקשורת, אלא כאיש אמון של
נתניהו".
פילבר: "אני לא יודע להיכנס לראש של נתניהו. היה ברור שנתניהו ממנה אותי למנכ"ל כדי שאני אטפל בשוק המדיה, אז אך טבעי שכאשר עוסקים במדיה אז הוא יזמין אותי".
חדד: "נתניהו אמר לך בפגישה עם פאקר - תציג את שוק התקשורת, ורק כדי למנוע לזות שפתיים הוא לא קרא לך כדי שתאשר, תבטיח פעולה שלטונית".
פילבר: "כדי שאני אציג את הדברים ולא נדרשתי לפעולה נוספת".
חדד ביקש לבסס את קו ההגנה כי נתניהו דחף את המגעים עם מילצ'ן מתוך מניעים אידיאולוגיים, לגוון את שוק התקשורת, ולא בגלל טובות ההנאה שהוא קיבל. "המסירות שלך לנושא הזה לא היתה למילצ'ן, זה לא משנה אם מילצ'ן רוצה להשקיע או פלוני", אמר. פילבר הסכים, "כן, זו הייתה סוג של שליחות שלי בתפקיד שקיבלתי על עצמי. כל סוגיית גיוון שוק התקשורת".
חדד שאל את פילבר בנוגע לתיאור שלו בחקירה הראשית, על יחס מיוחד שניתן למילצ'ן. פילבר הבהיר שהוא התכוון לכך שכשנתניהו מבקש ממנו לטפל בנושא, הוא מעלה זאת לראש סדרי העדיפויות. "ה-VIP מתבטא בכך שאם ראש הממשלה קורא לך לבוא לבית ינאי אז אתה מבטל פגישות ומגיע", הסביר. "ה-VIP שלי הוא כשאני נוסע לבן אדם, עוקב אחרי הדברים, בגלל שזו בקשת השר. זה לא במסגרת הטיפול השוטף שלי".
חדד: "תאשר לי שכשאתה אומר VIP לא כופפת את החוקים, אלו התשובות שהיית עונה לכל איש עסקים. לא ייפת את המציאות למילצ'ן, לא התזת בושם, אמרת בצורה פשוטה".
פילבר: "שיקפתי את המציאות".
חדד: "ראש הממשלה לא אמר לך לתת יחס VIP".
פילבר: "לא. כשראש הממשלה מבקש אז אני ממקם את זה גבוה בסדר העדיפויות".
בהמשך, עו"ד חדד הציג תמלול של שיחה בין פילבר ובין עיתונאי חדשות 12, עמית סגל. "התמורה למילצ'ן היא מאוד מאוד חלשה, הם לקחו איזה אוסף של דברים ניסו להדביק אותם ביחד, לשים עליהם מייק אפ, להציג אותם כאיזה מן דרמה", אמר פילבר לסגל. "העסק פה הוא כולו אפור", טען. לאחר מכן, חדד אמר שסגל השיב לפילבר, "אם אתם רוצים להגן על עיתונאי - עדיף שלא תאזינו לעיתונאי".
השבוע שעבר היה עתיר הישגים להגנה, עם החלטת השופטים לדחות את בקשת הפרקליטות לתיקון כתב האישום בתיק 4000 בנושא "פגישת ההנחיה", לצד פגיעה באחד האירועים המרכזיים המתארים את הנחיות נתניהו לפילבר בנוגע לבזק ואלוביץ' - "שיחת המעקב" בתחילת 2016. הזיגזוגים בעמדתו של פילבר, הטוען כי כל ההחלטות שקיבל כמנכ"ל משרד התקשורת היו 99% מקצועיות, אך עדיין תחת הנחייתו של נתניהו, לא תרמו לאמינותו כעד מרכזי בתיק 4000.
לפי כתב האישום, באותה "פגישת ההנחיה" שוחח נתניהו עם פילבר על הנושאים שהוא מבקש לקדם במשרד התקשורת, והנחה אותו להיטיב עם בזק. בכתב האישום נכתב כי "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר, במסגרת יחסי ה'תן וקח' שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ', זימן הנאשם נתניהו את פילבר לפגישה בלשכתו. בפגישה זאת, מסר הנאשם נתניהו לפילבר שהנאשם אלוביץ' התלונן בפניו על אופן טיפולו של משרד התקשורת בנוגע לעסקיו, והנחה את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל המשרד באופן שייטיב עם הנאשם אלוביץ'".
אולם, בחקירה הנגדית של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, הוכיחה ההגנה כי פגישת ההנחיה לא נערכה אחרי מינויו לתפקיד, כפי שטענה הפרקליטות. בעקבות זאת, התביעה ביקשה לתקן את כתב האישום - אך בית המשפט דחה את הבקשה.
התרחשות משמעותית נוספת שעלתה בדיונים היא "שיחת המעקב". לפי כתב האישום, "בתחילת שנת 2016 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם נתניהו לפילבר על מנת לוודא שענייני בזק מטופלים על ידי פילבר בהתאם להנחייתו". אולם, ההגנה הציעה כי השיחה התרחשה ברקע פרסומים בתקשורת ולא הייתה חריגה בהגדרה. פילבר אמר כי הדבר נשמע לו הגיוני, והסביר לשופטים כי למרות שבחקירתו קיבלה השיחה משמעות רבה - הוא לא קישר אז בין הדברים.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה!) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.
שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת יורוקום שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, ביניהן קבוצת בזק ואתר וואלה! מואשם בתיק 4000 לצד רעייתו איריס אלוביץ' במתן שוחד ושיבוש מהלכי משפט.
ארנון (נוני) מוזס, מו"ל קבוצת "ידיעות אחרונות", והעורך האחראי של העיתון, מואשם בהצעת שוחד במסגרת תיק 2000.