ממשלת בנט לפיד מתנהלת כבר שבועות ארוכים ממשבר למשבר, מעימות למחלוקת, מסכסוך לחרם, משבוע לשבוע. מאז פרישתה של יו"ר הקואליציה עידית סילמן בתחילת אפריל, הקואליציה איבדה את האצבע ה-61 בכנסת, מתקשה לגייס רוב להצבעות ובכל יום או יומיים מתפוצץ בפניה מוקש פוליטי אחר.
עוד לא שככו הדי החרם של רע"ם על הר הבית ו-15 דקות התהילה מהפרישה של גידא רינאווי זועבי - הח"כית ממרצ, ורק השבוע נחתו ביומן המשברים מרד מתוקשר של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, שהפך לכסאח פומבי של כל כחול לבן עם שרת התחבורה מרב מיכאלי; מתקפה חזיתית של שר האוצר אביגדור ליברמן על החרדים, שמעוררת התנגדות אורבכית קשה בצמרת ימינה; ואולטימטום של שר המשפטים גדעון סער על הארכת תקנות שעת חירום ביו"ש, שמעוררת התנגדות במרצ וברע"ם - שגם ככה נעמדו על הרגליים האחוריות אחרי שהממשלה החליטה לתמוך בהצעת חוק של האופוזיציה, לאיסור הנפת דגלי אשף באוניברסיטאות, שתעבור היום להצבעה בקריאה טרומית, למורת רוחם של שמאלני הממשלה.
בין כל המשברים קל להפוך לקהי חושים, אך האולטימטום של סער - "ההצבעה תקבע אם הקואליציה רוצה להתקיים או לא", מקרב את הקואליציה לנקודת רתיחה. סער מתייחס לחוק: תקנות שעת חירום ביהודה ושומרון, שמסדיר את המצב המשפטי בשטחים ומאפשר להחיל חקיקה ושיפוט פליליים על התושבים הישראליים שגרים ביהודה ושומרון - מתנחלים ופלסטינים בעלי תעודות זהות כחולות. זה חוק זמני ושגרתי, שמוארך מדי חמש שנים מאז 1967, ותוקפו יפוג בסוף החודש. בכל ממשלה אחרת, זה היה כנראה מאושר בהינד עפעף, אך בקואליציה שמתבססת על מרצ ורע"ם, שמולה אופוזיציה לוחמנית שמסרבת לסייע או לשתף פעולה, גם אם זה עושה כאבי בטן, בלשונה של מירי רגב, זה חוק עם פוטנציאל נפץ אדיר.
כפי שפורסם לראשונה בוואלה!, בקואליציה זיהו כבר בשבוע שעבר את הנפיצות של החוק והקשיים שהוא יעורר אצל חברי רע"ם, ואישרו אותו בהליך מזורז בממשלה כדי לעבור כמה שיותר מהר למשוכה הקשה באמת - בכנסת.
כמו חוק האזרחות בתחילת הקדנציה, ובדומה לחוק הגיוס וחוק ממדים ללימודים של שר הביטחון בני גנץ שאושר בשבוע שעבר אחרי עיכוב של חודשים, חוק יו"ש נוגע בנימים הכי רגישים של הממשלה. רע"ם והח"כים הערביים הנוספים בקואליציה, ובעיקר ג'ידא רינאווי זועבי שהיא עכשיו יותר עבאס מעבאס באידאולוגיה, או לפחות בהחצנתה, מתקשים לתמוך בכל חוק שיש לו איזושהי נגינה ביטחונית, ובטח ובוודאי בחוק שנוגע ליהודה ושומרון ומסדיר את הכיבוש.
לכן, כדי לגייס רוב, בקואליציה חייבים עזרה מהאופוזיציה - שרק מקצינה עמדות ומתבצרת עוד יותר בסירובה, מתוך תקווה שמלחמת חורמה תביא את הממשלה אל סופה. בין כאבי הבטן של רע"ם לאין כאבי בטן של הליכוד - לחוק יו"ש יהיה קשה מאוד לעבור. ובשונה מחוק האזרחות או ממדים ללימודים, אם הוא לא יעבור - יהיו לכך השלכות מיידיות ורציניות על חוק וסדר בגדה המערבית. לדוגמא, לא ניתן יהיה להעמיד לדין ישראלים שביצעו שם עבירות בבתי משפט בישראל, המשטרה לא תוכל לעצור ישראלי שפשע בישראל וברח ליו"ש, רשות המסים וההוצאה לפועל לא יוכלו לגבות ולפעול, ועוד.
נכון לעכשיו, החוק במלכוד: רע"ם ורינאווי זועבי עדיין מתלבטים, ובליכוד עושים שרירים כבדים כדי להדגיש שהם לא יחלצו את הקואליציה הפעם. החוק היה אמור לעלות השבוע, וכבר נדחה לשבוע הבא, והזמן הולך ואוזל. האולטימטום של סער נועד לטלטל את ראשי הקואליציה ולהציב בפני רע"ם בחירה ברורה: בין תמיכה בחוק ומחויבות לקואליציה, או התפרקות הממשלה. אנשיו של סער מדגישים בכל ראיון כי הם עדיין מעוניינים בממשלה אך רק בתנאי שהיא עובדת ומתפקדת ומסוגלת למלא את ייעודה.
אך בתוך כך, הולכים ומתרבים הדיווחים והשמועות על מגעים של סער ואלקין עם הליכוד להקמת ממשלה חלופית בכנסת הזו. ההכחשות של סער גורפות, אך הפרסומים בכל זאת מגבירים את אווירת החשדנות ואת החשש בקואליציה שהאולטימטום של תקווה חדשה הוא רק תירוץ, חלק מבניית קייס עתידי לפירוק הממשלה. ברקע כל המשברים והאיומים בנט יכנס היום את ראשי הקואליציה לפגישה השבועית ויחד עם לפיד ינסו להרגיע את הרוחות ולהזים את השמועות, ולמנוי ממשבר חוק יו"ש מלהפוך לקש שישבור את גב הממשלה.