כתבי היד הדרוזיים העתיקים נחשפו: "להרחיב את שיתוף הפעולה התרבותי"

ספרים וכתבי יד נדירים ועתיקים מתקופת התגבשות העדה והתרבות הדרוזית הוצגו היום (שלישי) בפני משלחת בראשותו של המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, השייח מוואפק טריף במהלך ביקורם הראשון בספריה הלאומית. בין היתר - הוצג קובץ שירה מלפני 500 שנה, שעומד בבסיס התרבות הדרוזית.

כ-30 מראשי העדה הדרוזית ובראשם השייח טריף הגיעו היום בפעם הראשונה לביקור בספריה, במהלכו שמעו על תהליכי ההתחדשות של הספריה הלאומית בשנים האחרונות והוצגו להם תוכניות חינוך ותרבות המיועדות לתלמידים ולציבור דוברי הערבית. שיאו של הביקור היה חשיפה ראשונה של אותם כתבים דרוזים היסטוריים עתיקים שמעולם לא הוצגו לציבור.

אחד מהכתבים השמורים בספריה הלאומית שנחשפו היום, הוא קובץ שירה של המשורר הערבי השיעי המוערך שריף אל-ראזי, בן המאה העשירית, שהועתק במיוחד עבור אציל דרוזי, פחר אל-דין השני, ששלט בדרום לבנון ובצפון ארץ ישראל בסוף המאה ה-16 וברבע הראשון של המאה ה-17.

הדת הדרוזית החלה להתגבש במאה ה-11 במצרים, ומאז ועד היום אנשי העדה השפיעו ומשפיעים רבות על ההיסטוריה של האזור. קהילות דרוזיות נמצאות כיום בארבע מדינות: סוריה, לבנון, ירדן, וכ-150 אלף דרוזים המתגוררים בישראל.

הדת הדרוזית היא דת מיסטית שמחשיבה את אברהם, משה, ישו, מוחמד ויתרו (שועייב) כנביאים. עיקרי האמונה הדרוזית וכתביה הקדושים נשמרים בסוד, ורק למנהיגות הדתית של חכמים יש גישה אליהם. מעבר לכך, למרות שכל חבר או חברה בקהילה יכול לעבור תהליך הכשרה ולהשתייך לקבוצת החכמים, אין לאיש אפשרות להצטרף לדת הדרוזית אלא אם נולד כדרוזי.

סלי מרידור, יו"ר דירקטוריון הספריה הלאומית, אמר לראשי העדה כי הספריה שואפת לתת ביטוי היסטורי ותרבותי באוספים ובארכיונים שלה לכל מרכיבי החברה הישראלית. לדבריו, "כל מוסד וארגון צריכים לקדם את השוויון בתחום שלו, ואנחנו בספריה נעשה כל מאמץ על מנת שגם האזרחים הדרוזים ירגישו שהספריה הלאומית משקפת את ההיסטוריה והמורשת שלהם".

רקטור הספריה, שי ניצן, הוסיף כי הביקור החשוב והראשון מסוגו של ראשי העדה הדרוזית בספריה הלאומית מבטא את הרצון והשאיפה של הספריה להיות מוסד ומרכז תרבותי וחינוכי שמכיל ומשרת את כל קבוצות ורבדי החברה הישראלית. "לחברה הדרוזית, שקשרה את גורלה בגורל המדינה, ישנו תפקיד חשוב לא רק בנושאים הקשורים לביטחון המדינה, אלא גם בתרומה התרבותית שלה, הן לציבור דוברי הערבית והן לציבור הישראלי בכללותו", אמר.

מרידור הוסיף כי שאיפת הספריה היא "לקרב את העדה הדרוזית ובמיוחד את הדור הצעיר בה - כמו את כל מרכיבי החברה הישראלית - לעולמות התוכן שלנו, לאוספים ולאוצרות השמורים בספריה הלאומית". הוא ציין כי ביקור מנהיגי העדה מקדם מאוד מטרה זו.

השייח טריף הודה למארחים בספריה ואמר שכיום, בעידן הגלובלי וריבוי מקורות המידע והידע, חשוב לחלוק, להרחיב ולשתף את ההיסטוריה והתרבות הדרוזית גם באמצעים דיגיטליים. כמו כן, טריף ביקש "להרחיב את השותפות בין הדרוזים והעם היהודי גם בשיתופי פעולה בתחומי החינוך, התרבות והספרות". בהמשך, השייח הכריז כי על כוונת העדה להקים ספריה דרוזית לאומית במתחם קבר הנביא שועייב (יתרו), שתשמש לחקר ותרבות העדה לטובת כל הדרוזים ברחבי העולם ולמתעניינים בחקר העדה ותרבותה.