וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שלושה חודשים מהפלישה הרוסית, אין אור בקצה המלחמה

ד"ר שי הר-צבי

עודכן לאחרונה: 26.5.2022 / 2:16

רעידת האדמה שהתחוללה באירופה לפני כ-3 חודשים מוטטה במחי החלטה אחת את יסודות הסדר העולמי שנבנה במהלך העשורים האחרונים. העימות רחוק מלהסתיים ומתקרב לשלב ההתשה - ובזמן מדינות המערב שומרות על ביטחון עצמי גבוה, רוסיה מגבירה את מלחמת התודעה. מה על ישראל לעשות?

בווידאו: תיעוד אוקראיני: קרבות במפעל הפלדה במריופול/צילום: רויטרס

ב-24 בפברואר, לפני שלושה חודשים, התחוללה רעידת אדמה באירופה כשצבא רוסיה פלש לאוקראינה, ומוטט במחי החלטה אחת את יסודות הסדר העולמי שנבנה במהלך שלושת העשורים האחרונים.

בחלוף שלושה חודשים, נראה כי העימות רחוק מסיום, לנוכח חוסר היכולת של כל אחד מהצדדים להשיג הכרעה והפערים העמוקים בין הצדדים הניצים. המלחמה אף חידדה את ההיווצרות של שני גושים מרכזיים - הגוש המערבי-דמוקרטי בהובלת ארצות הברית למול הגוש המזרחי-דיקטטורי בהובלת סין ורוסיה (שבהדרגה הופכת לשותף הזוטר בציר המדיני עם בייג'ינג). בקרב שני הצדדים מתקבעת ההבנה, כי מדובר במערכה ממושכת, שתוצאותיה יעצבו את הארכיטקטורה הביטחונית ברחבי העולם בעשורים הקרובים.

בקרב מדינות המערב, בולטת תחושת הביטחון העצמי הגוברת ביכולת להכריע את המערכה. אם בתחילת הפלישה, המטרה המרכזית הייתה לבלום את הצבא הרוסי, הרי נראה שכיום גוברת בקרבם האמונה כי ניתן להכריע את הצבא הרוסי. זאת, לנוכח היכולות הירודות שמפגין הצבא הרוסי, רוח הלחימה של הצבא האוקראיני והאמל"ח האיכותי שמסופק לאוקראינה. כך, בימים האחרונים חתם הנשיא ביידן על תוכנית חסרת תקדים בהיקפה לסיוע צבאי וכלכלי לאוקראינה בהיקף של 40 מיליארד דולר. כל זאת, לצד השינוי ההיסטורי הצפוי בארכיטקטורה הביטחונית באירופה, בעקבות בקשת פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו, והמשך המאמצים למוטט את הכלכלה הרוסית.

בנייני מגורים הרוסים במריופול. רויטרס, רויטרס
רוסיה מנסה למוטט את יכולותיה של אוקראינה לתפקד כמדינה. בנייני מגורים הרוסים במריופול/רויטרס, רויטרס

מנגד, וכלקח מהכשלים בשלב הראשון של המערכה, רוסיה צמצמה את יעדי המערכה וממקדת בשבועות האחרונים את המאמצים הצבאיים במזרח ובדרום אוקראינה, תוך מה שמסתמן כפעילות מכוונת למוטט את יכולותיה של אוקראינה לתפקד כמדינה (כבר כיום כשליש מאזרחי המדינה הינם פליטים או עקורים). למרות ההישגים הצבאיים המוגבלים עד כה, רוסיה יכולה לשאוב עידוד מהשלמת ההשתלטות על מאריופול לאחר כניעת הלוחמים האוקראינים במפעל הפלדה אזובסטל, באופן שמאפשר לה לייצר ציר יבשתי מאזור הדונבאס ועד העיר חרסון, אם כי לעת עתה נראה כי אין ביכולתו של צבא רוסיה לקדם פעילות התקפית ממשית נגד הערים מיקולאייב ואודסה.

במקביל, רוסיה משתמשת בנשק האנרגיה (הפסקת העברת גז לבולגריה, פולין ופינלנד) והחיטה (מניעת ייצוא מאוקראינה, השמדת שדות והשתלטות על מאגרי חיטה) כדי לאפשר אורך נשימה לכלכלתה ולהגביר את הלחץ על המערב; מכשירה את הקרקע להרחבת העימות גם לחבל הפרו-רוסי הבדלני, טרנסניסטריה שבמולדובה; ועושה שימוש רטורי גובר ביכולותיה הגרעיניות כדי להעביר מסרי הרתעה למערב.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביום הניצחון, הכיכר האדומה, מוסקבה, 9 במאי 2022. Sputnik/Mikhail Metzel/Pool via REUTERS, רויטרס
דינאמיקה של הסלמה. פוטין/רויטרס, Sputnik/Mikhail Metzel/Pool via REUTERS

היעדר מרחבי הסכמה אפשריים ולו ברמה המינימלית ביותר, בעיקר בכל הנוגע לשליטה על השטחים שרוסיה כבשה, לצד ההערכה של המערב כי כל עוד פוטין יישאר בתפקידו, הסיכויים להשגת הפסקת אש נמוכים, ומנגד ההבנה של פוטין כי תוצאות המערכה עלולות להשליך על המשך שלטונו, משקפים דינאמיקה של הסלמה, ולמעשה נראה כי המלחמה נכנסת לשלב של מלחמת התשה ממושכת ומדממת. יתרה מזאת, דומה כי בראיית פוטין קיים קשר ישיר בין תחושת האיום על יציבות משטרו לעוצמת הצעדים בהם הוא יהיה נכון לנקוט כדי להשיג הכרעה או לפחות לאלץ את המערב להפסקת אש בתנאים נוחים עבורו.

ואי אפשר בלי הזווית הישראלית. ההחרפה הצפויה בעימות בין רוסיה למערב עלולה להקשות על ישראל להמשיך במדיניות הזהירה כלפי מוסקבה. הירי החריג של טילים ממערכת ההגנה האווירית הרוסית מדגם S300 המוצבת בסוריה לעבר מטוסי חיל האוויר היה מעין "כרטיס צהוב" לישראל ואיתות לגבי יכולת ההיזק הרוסית לפעילות חיל האוויר בסוריה. מכל מקום, לעת עתה, ישראל צריכה להמשיך ולהעניק את כל הסיוע ההומניטארי האפשרי ללא הגבלות, בייחוד בכל הנוגע לקליטת פליטים, סיוע רפואי ומתן ציוד לא יורה כקסדות ואפודי מגן.

ד"ר שי הר-צבי הוא חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully