הכוחות הרוסיים החלו להשתלט על כפרים וערים במזרח אוקראינה בתחילת מרץ, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. זמן קצר לאחר מכן החלו להיחשף ראיות ליחס שמקבלים האזרחים מידי הרוסים. על פי תחקיר של רשת CNN, תושבים אוקראינים נאלצו לעבור בדיקות זהות משפילות ותשאולים אלימים לפני שקיבלו אישור לעזוב את בתיהם ולברוח לאזורים שנמצאים עדיין בשליטת אוקראינה.
שלושה חודשים לאחר תחילת הלחימה, התהליך המשפיל שידוע כ"סינון" נהפך לחלק מהמציאות האוקראינית תחת הכיבוש הרוסי.
אזרחים מפונים למחנה סינון באוקראינה
אוקראינים שעברו את התהליך בחודשיים האחרונים ולמרות הפחד הסכימו לדבר בפומבי, איומים והשפלה הם כלים חיוניים שבם משתמשים הרוסים. רבים מהם היו עדים או מכירים אנשים שנאספו על ידי הכוחות הרוסיים או כוחות בדלניים תומכי רוסיה ונעלמו.
רוב האנשים שדיברו עם CNN תיארו בדיקות מסמכים, חקירות, חיפוש ולקיחת טביעות אצבעות. רבים הופרדו ממשפחותיהם. גברים קיבלו הוראה להתפשט כדי לעבור חיפוש גופני.
על פי לודמילה דניסובה, נציבת זכויות האדם בפרלמנט האוקראיני, הכוחות הרוסיים הקימו "רשת נרחבת של מקומות שבהם האוקראינים נאלצים לעבור 'סינון'". לדבריה, מקומות כאלה הוקמו "בכל עיר כבושה באוקראינה" וכי יותר מ"37 אלף אזרחים" כבר עברו את התהליך.
בשלטים שהוצבו בעיר מריופול לאחר ההשתלטות הרוסית נכתב: "פינוי יאושר רק אם המסמכים מאשרים כי נושא המסמכים עבר תהליך סינון".
אולקסנדר ודוביצ'נקו סיפר כי הוכה על ידי חוקריו - שילוב של רוסים ובדלנים - במהלך התשאול. "מה יקרה אם נחתוך לך את האוזן?" הוא סיפר שאחד החיילים איים עליו. לדבריו, הוא נשאל לגבי הדעות הפוליטיות שלו, תוכניותיו לעתיד, השקפתו על המלחמה. מסמכיו נבדקו, טביעות האצבעות שלו נלקחו והוא נאלץ להתפשט כדי שהחוקרים יוכלו לראות אם יש לו קעקועים או סימנים שנגרמו בשל נשיאת ציוד צבאי.
על פי בתו מריה, הנזק מהמכות שקיבל אביה היו כה חמור עד כי הרופאים שבדקו אותו לאחר מכן קבעו כי ראייתו נפגעה לתמיד.
בבזימן, ממזרח למריופול, שנמצאת בשליטת בדלנים, הוקם "מרכז קבלה" בבית ספר. במתקן הזה עוברים פליטים אוקראינים ממריופול תהליך סינון. כאלף אוקראינים הגיעו למתקן בזימן בתוך שלושה ימים בלבד. נכון ל-17 במאי, יותר מ-33 אלף איש עברו במחנה הסינון, על פי דיווח של הכוחות הבדלניים בדונצק.
לדברי קרינה, שאביה הצליח לצאת ממחנה סינון, התנאים שם נוראיים. "חלק ישנים על הרצפה, חלק על כסא, ולברי המזל יש מזרון באולם ההתעמלות. אין זמן למקלחת או ללכת לשירותים. כולם חולים משום שמאוד קר לישון על הרצפה", היא סיפרה ל-CNN. אביה סיפר כי השומרים במרכז סירבו לספק תרופות. האוכל כולל מרק דלוח.
מריה ודוביצ'נקו אמרה כי הרוסים בודקים את הטלפונים של האוקראינים כדי לגלות סימנים מרשיעים, כמו תמונות של דגלים או אתרים. לדבריה, היא נאלצה למחוק תמונות של הבנדורה, כלי מיתר עממי אוקראיני, שלה מהטלפון.
קרבות קשים במפעל הפלדה אזובסטל בעיר מריופול, אוקראינה
מייקל קרפנטר, שגריר ארצות הברית ב-OECD, אמר בחודש שעבר כי "הכוחות הרוסיים אוספים את התושבים המקומיים במחנות האלה, עוצרים אותם וחוקרים אותם באכזריות כדי למצוא כל קשר לממשלה האוקראינית או לערוצי תקשורת עצמאיים". לדבריו, "כמה עדויות חושפות כי 'תהליך הסינון' כולל מכות ועינויים".
מועצת העיר מריופול האשימה את הכוחות הרוסיים בשימוש במחנות סינון כדי למצוא עדי ראייה לפשעים שהחיילים הרוסים ביצעו במהלך הלחימה. הקרמלין הכחיש את הדיווחים, כמו גם הכוחות הבדלניים בדונצק.
לדברי קרובי משפחה של עצורים, לאזרחים אין מושג למה נעצרו, למה לצפות וכמה זמן יוחזקו שם. "חברים סיפרו לי שנאלצו לעמוד בתור לסינון שישה ימים ובילו את הלילה במכוניות לפני שהחלו את התהליך", אמרה יאנה ל-CNN. מהעדויות עולה גם כי הכוחות הבדלניים במחנות האלה הם הגרועים מכל - שתויים מבוקר עד ערב ומתנהגים באכזריות.
פטרו אנדריושצ'נקו, יועץ של ראש העיר מריופול, אמר כי הרוסים הקימו חמישה מחנות סינון במריפול לבדה: "אם זה לא גטו, איני יודע מה זה גטו".
זאת אינה הפעם הראשונה שרוסיה משתמשת במחנות סינון כאלה במהלך מלחמה. במלחמת צ'צ'ניה השנייה (2000-2009), רוסיה השתמשה במחנות כדי להפריד אזרחים מהמורדים. העיתונאית אנה פוליטקובסקיה שאספה עדויות מאזרחים צ'צ'ניים ששהו בהם, נרצחה בדירתה במוסקבה ב-2006.