הממשלה צריכה לחדש תקנות ביהודה ושומרון, בקואליציה חוששים מנפיצות מול רע"ם

השרים ידונו בהארכת החוק שמחיל את הדין הפלילי הישראלי על ישראלים שגרים בשטחים. מדובר בחקיקה שגרתית שמוארכת מדי 5 שנים אך היא צפויה לעורר את התנגדות רע"ם, שמתנגדת לכל חקיקה ביטחונית, במיוחד ברקע פרישתה של ח"כ זועבי ממרצ, שנומקה בנימוקים אידאולוגיים

22/05/2022
בווידאו: מנסור עבאס מבהיר בנגב שנטיעת עצים ללא הסדרה אינה מקובלת על רע"ם (צילום: יניר יגנה)

הממשלה תתחיל לקדם היום (ראשון) בהליך מזורז הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום ביהודה ושומרון, שמסדירות את המצב המשפטי של ישראלים בשטחים ומאפשרות להחיל חקיקה ושיפוט פליליים על התושבים הישראליים שגרים ביהודה ושומרון - מתנחלים ופלסטינים בעלי תעודות זהות כחולות.

מדובר בחקיקה שגרתית, חוק זמני שחוקק ב-1967 שתוקפו מחודש מדי חמש שנים, ותוקפו יפוג בסוף חודש יוני. עם זאת, בקואליציה חוששים כי החוק יעורר קשיים אצל רע"ם, שמתנגדת ככלל לחוקים ביטחוניים ושיצטרכו להיעזר בקולות האופוזיציה, שמתנגדת באופן גורף לכל חקיקה ממשלתית.

מתנגד לחוקים ביטחוניים. יו"ר רע"ם עבאס(צילום: פלאש 90, אולבייה פיטוסי)

החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון) - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, נחקק אחרי מלחמת ששת הימים ובעיקרו הוא מסדיר את סמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות הפלסטינית.

בדברי ההסבר להצעה כתוב כי "התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור, והן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית". החוק חוקק באופן זמני ונדרש אישור שלו מדי חמש שנים, והממשלה מבקשת כעת לאשררו עד 2027. החוק יעלה הבוקר בישיבת הממשלה במקביל לאישורו בוועדת שרים לחקיקה, במטרה לקדמו בהליך מזורז לפני שיפוג תוקפו בסוף יוני.

גורמים בקואליציה אמרו לוואלה! כי התקנות מסדירות את סמכויות השיפוט על עבירות פליליות שבודדים מבצעים ביהודה ושומרון, ולכן ינסו לשכנע את רע"ם "לא להתנגד לטיפול באלימים באזור". עם זאת, לאור נפיצות הנושא, בקואליציה צופים שברע"ם יתקשו לתמוך בחוק, במיוחד ברקע פרישתה של ח"כ גידא רינאווי זועבי ממרצ, שנומקה ממניעים אידאולוגיים.

מליאת הכנסת 9 במאי 2022(צילום: ראובן קסטרו)

אם רע"ם תתנגד לחוק, בקואליציה יידרשו להגיע הבנות עם האופוזיציה כדי לגייס רוב בכנסת, כמו בחוק האזרחות, וכמו חוק ממדים ללימודים, שצפוי לעלות מחר להצבעה בכנסת. מדובר בחוק דגל של שר הביטחון בני גנץ, שקובע תקצוב ללימודים אקדמיים ללוחמים משוחררים, שמתעכב כבר חודשים בגלל החשש מהיעדר רוב לאור התנגדות רע"ם. בקואליציה לוחצים מאוד על הליכוד לתמוך בחוק, אך בהנהלת האופוזיציה החליטו להתנגד לכל חקיקה שהממשלה תביא באשר היא, כולל ממדים ללימודים. בשבוע שעבר עלתה ביקורת פנימית בליכוד על ההחלטה, וח"כים קראו לראש האופוזיציה בנימין נתניהו לשנות את עמדתו ולתמוך החוק. בסוף השבוע נתניהו החתים את כל חברי סיעת הליכוד על התחייבות להתנגד לו. בליכוד מוכנים לתמוך בחוק רק אם היקף המימון של הלימודים ללוחמים המשוחררים יעלה משני שליש ל-100%, אך בקואליציה מסרבים להיענות לתנאי זה ונכון לעכשיו, הרוב לאישור החוק מוטל בספק.

ישיבת הממשלה השבועית תתכנס היום ברקע המשבר הפוליטי בעקבות פרישתה של ח"כ רינאווי זועבי ממרצ מהקואליציה שהפכה את הממשלה לממשלת מיעוט. היום בצהריים רינוואי זועבי תיפגש עם יו"ר יש עתיד ושר החוץ יאיר לפיד, כדי לדון בדרכים לפתרון המשבר.

בסוף השבוע היא נפגשה עם יו"ר רע"ם מנסור עבאס ועם השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג והעבירה דרכם מסרים חיוביים לפיהם היא לא תתמוך בהפלת הממשלה ולא תצטרף לאופוזיציה בהצעה לפיזור הכנסת. בקואליציה מאמינים שניתן יהיה להגיע עם רינאווי זועבי להבנות על המשך שיתוף פעולה נקודתי תמורת דרישות שהציגה לתוכניות ותקציבים לחברה הערבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully