הנגב - מכירת חיסול: הממשלה מעודדת בנייה לא חוקית למען שלמות הקואליציה

כדי להחזיר את מנסור עבאס לקואליציה, הוחלט להעניק לו סוכריה - אישור רשמי לבדואים בפזורה לבנות באופן בלתי חוקי, תוך הבטחה ממשלתית מוקדמת להימנע מאכיפה. שלטון החוק מת, תחי הקואליציה. המשנה ליועמ"ש בתגובה לדברים: אין לעודד ביצוע בנייה בלתי חוקית

קלמן ליבסקינד
21/05/2022
מנסור עבאס בפתיחת מושב החורף של הכנסת, 4 באוקטובר 2021. ראובן קסטרו
קיבל סוכריה. עבאס(צילום: ראובן קסטרו)

תארו לעצמכם שהשר לביטחון פנים יודיע מחר במכתב מסודר שמהיום והלאה המשטרה לא תפתח בהליכים פליליים נגד מי שמחזיקים נשק ללא רישיון, ומתגוררים בגליל. דמיינו שמפכ"ל המשטרה יכריז שבמחצית מהכבישים בישראל לא תתבצע עוד אכיפה, בצירוף הרשימה המפורטת של הכבישים הללו, או שמנהל רשות המסים יבשר לאזרחי המדינה שמהיום והלאה העלמת מס של עד 100 אלף שקל לא תטופל. נשמע לכם מטורף? ובכן, זה פחות או יותר מה שעשתה השבוע הממשלה, כשבעקבות הברוגז הזמני של מנסור עבאס, ובמטרה לפייס אותו, העניקה לו מתנה שנדמה לי שטרם נראתה במקומותינו.

זה קרה כשסיגל מורן, מנכ"לית משרדו של השר מאיר כהן, איש "יש עתיד" והממונה מטעם הממשלה על הטיפול בהתיישבות הבדואים בנגב, בישרה במכתב רשמי המתייחס לאחוז גבוה מהבדואים המתגוררים בפזורה, שהם יוכלו להוסיף לעצמם בנייה בלתי חוקית, כל עוד זו לא תעלה על 70 מ"ר, ומדינת ישראל לא תאכוף עליהם את החוק. לא מדובר בתוספת תקציב למפלגה שעושה שרירים, וגם לא במינוי עוד נציג שלה לתפקיד כזה או אחר. מדובר בהתפרקות מוחלטת מהאחריות לשלטון החוק, ובאופן מעשי בקריאה ממשלתית לבדואים: "נוכח הצרכים הקואליציוניים שלנו, אתם מוזמנים להפר את החוק".

למה מדובר בהחלטה מופקרת כל כך? ובכן, נכון גם שעד היום לא הרסה המדינה כל מטר בלתי חוקי שנבנה. רחוק מזה. כמו בכל פינה במערכת אכיפת החוק, גם בסוגיה הזו נאלצים גופי האכיפה השונים לשרטט לעצמם סדרי עדיפויות, נוכח משאביהם המוגבלים. הצורך הזה, לבחור מה בעדיפות גבוהה ומה פחות, הביא את הרשויות להחליט עוד לפני שש שנים שהן משקיעות את מירב מאמציהן בתוספות בנייה בלתי חוקיות שהיקפן גדול מ-50 מ"ר. נכון, זה נשמע מוזר, בלתי הגיוני ובלתי סביר. נכון, בחדרה או בתל אביב אין שום סיכוי שמישהו יוכל לבנות 50 מ"ר בלי אישור ובלי היתר ואיש לא ימצה איתו את הדין, אבל כך נראית המציאות בנגב. אז מה ההבדל הגדול בין ההחלטה לא לאכוף עד 50 מ"ר שהייתה בתוקף עד היום, להחלטה שלא לאכוף עד 70 מ"ר שתהיה בתוקף מהיום? ההבדל הגדול הוא שאת מדיניות האכיפה הקודמת שמרה המדינה לעצמה. סדרי העדיפויות נדונו בישיבות במשרד המשפטים, ובשיח פנימי בין גורמי האכיפה לבין עצמם. מעולם לא יצאה הודעה מסודרת של הממשלה לעבריינים, המבשרת להם באילו תנאים יוכלו לבנות באופן בלתי חוקי, בעצימת עין של המדינה. איש לא חשב מעולם להודיע לבדואים שאם יבנו עד 50 מ"ר, המדינה לא תיגע בהם. אז מה קרה עכשיו? עכשיו רע"ם הכריזה על הקפאת חברותה בקואליציה. עכשיו הממשלה הייתה צריכה לאפשר לה להציג הישגים.

אין כבר מה להפסיד

צריך להבין איך עובד העסק הזה. אחת לחודש מעלה הרשות לאכיפה במקרקעין טיסת צילום המתעדת את כל הבנייה בנגב. הצילומים הללו מפוענחים באמצעות חברה פרטית, בהתאם להגדרות מוקדמות שהיא מקבלת, תוך השוואה לצילומים הקודמים שנערכו בחודש שעבר. כאמור, עד עכשיו ההמלצה הייתה לא לבצע אכיפה על תוספות בנייה ששטחן עד 50 מ"ר ושאינן חורגים מגבולות המקבץ. עכשיו ההיתר לעבריינות יתרחב ויגדל.

אז נכון שמנכ"לית משרדו של השר מאיר כהן הגבילה את ההחלטה על אי האכיפה ל"מקומות ללא פתרונות הסדרה", אלא שאין בנגב הגדרה מעורפלת יותר מההגדרה הזו. למה? משום שמרבית הבדואים בפזורה יכולים להתכסות בה. לחלקם אין פתרון זמין מהרגע להרגע. לחלק אחר יש פתרון, אבל יש לו בעיה עם השכנים. לחלק שלישי הפתרון שהוצע לא מוצא חן. והחלק הנוסף לא מתייחס בהכרח לביטוי הזה, "פתרון", כמו שהמדינה מתייחסת אליו.

והדבר הכי חשוב הוא שכל הדיון הזה, אם בכלל יתנהל אי פעם, בשאלה מי נכלל בקריטריונים המאפשרים לו לבנות עוד ועוד בניגוד לחוק ומי לא, לא אמור להתנהל בטרם הבנייה הבלתי חוקית. הממשלה הודיעה השבוע לבדואים בפזורה באופן רשמי שקודם כל הם יוכלו לבנות 70 מ"ר בלתי חוקיים נוספים, מעבר לבנייה הבלתי חוקית שבנו עוד קודם לכן, ורק אחרי הבנייה הזו תוכל המדינה להתחיל לשאול אותם אם הם בנו לזוג צעיר, כמו שבמשרד המשפטים קבעו, אם לזוג הזה באמת אין פתרון הסדרה ועוד ועוד.

היישוב הבדואי חאן אל אחמר(צילום: שלומי הלר)

מי שחושב שמדינת ישראל מסוגלת לאפשר לבדואים לבנות כאוות נפשם, ורק אז להתחיל להתדיין עם כל אחד מהם אם הבנייה הבלתי חוקית שלו עומדת בקריטריונים שלה כדי להחליט אם להרוס לו או לא, שיהיה בריא. ומי שחושב שאחרי שהם יבנו יתחילו פקחים להסתובב בין המבנים החדשים שיצוצו כדי לבדוק אם הזוג המתגורר בו באמת צעיר, יש לי קרקע על המאדים למכור לו. "תבנו חופשי", אומרת להם הממשלה, "אחר כך כבר נראה מה עושים עם זה".

אבל הנזק הכי גדול שגורמת הממשלה בהחלטה הזו, טמון בעובדה שהיא עלולה לקבור סופית את מאמצי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. שהרי עד עכשיו, למי שבנה היה מה להפסיד. נכון, האכיפה מול המגזר הבדואי לא מאוד מוצלחת. נכון, היא איפשרה עבריינות של רבים. נכון, המספרים מלמדים שבין כך ובין כך רבים מהבדואים ממשיכים לבנות איך שבא להם. ועדיין, עד היום אחזה המדינה במקל. שהרי גם אם מדובר במיעוט לא מספק, אלפי מבנים נהרסו במהלך השנים, ומי שבנה אותם ידע שהוא לוקח סיכון. שיש לו מה להפסיד. שכדאי לו לשקול בכל זאת לחפש לעצמו בית חוקי ביישוב חוקי, בעזרתה של המדינה שמעניקה לו את מגרש בחינם, ועוד מפצה אותו על הבנייה הבלתי חוקית שממנה נאלץ להיפרד.

אבל עכשיו, כשהבנייה הבלתי חוקית תקבל אישור, איזו סיבה תהיה לבדואי הזה לעבור לרהט או ללקיה או לשגב שלום, יישובים מסודרים וחוקיים? עכשיו, כשאב בדואי יכול לבנות עוד 70 מ"ר לבן שלו שהתחתן, ואחרי שנתיים לבנות עוד 70 מ"ר לבן הבא שיתחתן גם הוא - וממשלת ישראל מודיעה לו שזה בסדר גמור, למרות שצפצף על החוק, למרות שלא קיבל היתרים, ולמרות שלא שילם מסים - מה בדיוק אמור לשכנע אותו לעבור ליישוב חוקי, עם שטח מוגבל ועם ועדות לתכנון ובנייה שצריכות לתת לו אישורים, ועם מועצה מקומית שתגבה ממנו היטלים?

מעבר לזה, חשבו על המסר שמעבירה כאן הממשלה. שהרי מה אמור לעבור בראשו של אזרח בדואי שומר חוק שלא בנה בפזורה הלא חוקית, אלא הקפיד לבנות בית חוקי, ביישוב חוקי, ולקבל אישורים והיתרים, וגם לשלם עליהם לא מעט? מה הוא אמור לחשוב עכשיו, כשהוא רואה משרד ממשלתי מודיע לאח שלו, פורע החוק שגר בפזורה, שהוא יכול לבנות חופשי ואיש לא יאכוף עליו את החוק ואיש לא יגבה ממנו ארנונה, ואיש לא ידרוש ממנו אישורים ומסים והיטלים? ממשלת ישראל הודיעה השבוע לבדואי שומר החוק הזה, באופן הכי רשמי שיש, שהוא פראייר מטומטם.

עוד בוואלה!

הקרב על התקווה

לכתבה המלאה

מסמך המדיניות

עכשיו, בואו נלך מעט אחורה כדי להסביר את הרקע הפוליטי לכל זה. בחודש אוקטובר שעבר, חודשים ספורים אחרי הקמת הממשלה, פנה השר מאיר כהן למשרד המשפטים וביקש למצוא דרך להקל על הבדואים בכל מה שנוגע לאכיפת החוק נגד הבנייה הבלתי חוקית שלהם. חודשיים אחר כך, שודרה בחדשות 13 כתבה שהכין רביב דרוקר אודות חבר הכנסת מנסור עבאס. דרוקר התלווה ליו"ר רע"ם בסיוריו במקומות שונים ושמע ממנו על לבטיו, על עמדותיו, ועל ההחלטה שלו להצטרף לקואליציה.

בשלב כלשהו, קלטו המצלמה והמיקרופון של דרוקר שיחה שהתקיימה בין עבאס לבין מנכ"לית משרד הרווחה, סיגל מורן, שמשרדה אחראי כאמור על התיישבות הבדואים בנגב. מורן נשמעת בשיחה הזו כשהיא מביעה מורת רוח מההתנהלות עד כה בכל מה שקשור לבדואים, ומגלה את דבר קיומו של מסמך מדיניות חדש שגובש בעניינם. "הדבר הכי חשוב כרגע שאנחנו עושים זה המסמך מדיניות", אמרה לעבאס, "ברגע שנגמור את מסמך המדיניות, יחסוך לנו את הצרות של אחר כך". "מסמך המדיניות", הסביר דרוקר ברקע, "הוא שם קוד למדיניות חדשה ופייסנית יותר בנוגע להריסות בתים בנגב. מדיניות של הרבה פחות הריסות".

מורן ניסתה להבין מעבאס אם הצליח לדבר עם היועץ המשפטי לממשלה, והמשיכה: "סתם, זה גמור כבר. זה כל כך מעצבן. אני, פשוט אין לי את היכולת לומר למי שבא עם צו", ודרוקר מסכם: "אישור מסמך כזה, מסמך מדיניות על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהיה הישג אדיר לרע"ם ולעבאס". חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' שצפה בתוכנית, הבין שמשהו מתבשל ומיהר לשגר מכתב דחוף ליועץ, אז אביחי מנדלבליט. סמוטריץ' פירט בפני היועץ את מה ששמע בכתבה, וביקש הבהרות. "שיחה זו מעלה חשש כבד כי מופעלים על אדוני לחצים כבדים לאשר מדיניות אכיפה מקילה כנגד עברייני הבנייה במגזר הבדואי וכי אדוני נכנע ללחץ הזה ואישר, או קרוב לאשר, את מכבסת המילים המכונה בכתבה 'מסמך מדיניות'", כתב.

יו"ר הציונות הדתית הזהיר את היועץ מפני פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, מפני מתן פרס לעבריינים, ומפני פגיעה אפשרית באמון הציבור ובעקרון השוויון בפני החוק, וביקש לקבל את מסמך המדיניות המתגבש ואת הסבריו של היועץ. מנדלבליט התעלם ולא השיב, כשבמשרדו, כך התברר מאוחר יותר, ממשיכים לעבוד על ההקלות באכיפה מול הבדואים במלוא המרץ. עברו חודשיים, יועצת חדשה, גלי בהרב מיארה, נכנסה לתפקיד, וסמוטריץ' שלח מכתב נוסף גם אליה. "אתמול נודע לי כי הדיונים בעניין נמשכים ביתר שאת וכי אף התקיימה בעניין פגישה בין שרת הפנים, חבר הכנסת עבאס ומזכיר הממשלה. ברי כי לא ניתן להלום במדינת חוק דמוקרטית מתוקנת התערבות פוליטית בוטה כל כך בהליכי אכיפה".

ביקש תשובות משני יועמ"שים. סמוטריץ'(צילום: ראובן קסטרו)

סמוטריץ' ביקש תשובות גם מהיועצת הנכנסת, אלא שכמו קודמה גם היא בחרה שלא להשיב למכתבו. את התשובה הוא קיבל רק כעבור חודש נוסף, ורק ביום שבו מסמך המדיניות החדש נחתם סופית.
מה יש במסמך המדיניות הזה? במסמך מאשר משרד המשפטים, אחרי עבודה שנעשתה לבקשת השר מאיר כהן, לשנות את המדיניות ולהקל על האכיפה. כאמור, אם בעבר, החל משנת 2016, המדינה שמה בעדיפות נמוכה הריסות של בנייה בלתי חוקית חדשה עד 50 מ"ר, כשמדובר בבנייה בתוך גבולות מקבץ קיים, כשהוא נעשה לטובת זוגות צעירים, כשהוא מוקם בצמוד למבנה האב, וכשמדובר במי שאין להם פתרון הסדרה, עכשיו העסק התרחב ל-70 מ"ר.

אבל כאן לא נגמר העניין. משום שבעוד שבמשרד המשפטים הסתפקו בהבהרה לפיה מעכשיו הבנייה הבלתי חוקית עד 70 מ"ר תהיה "בסדר עדיפות נמוך לאכיפה", מנכ"לית משרד הרווחה, סיגל מורן, החליטה ללכת עוד כמה צעדים קדימה ולקבוע שהבנייה הבלתי חוקית הזו לא תיאכף בכלל. אתמול אחר הצהריים, שיגרה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כרמית יוליס, מכתב חד וברור המבהיר למנכ"לית משרד הרווחה שההחלטה לאפשר לבדואים לבנות מה שבא להם, חוצה כמה קווים אדומים. ממכתבך, כתבה יוליס, "עולה כאילו המדינה מקיימת מנגנון שמאפר לבנות בנייה בלתי חוקית". יוליס הסבירה למורן את מה שבמדינת חוק היה אמור להיות ברור מאליו, בכל מה שקשור להנחיות החדשות של משרד המשפטים בנדון. "אין מדובר על הנחייה לציבור לבנות באופן לא חוקי - יובהר כי שיקול הדעת בנושא האכיפה מסור לגורמי האכיפה בלבד".

ועוד הערה אחרונה. בטח שאלתם את עצמכם, מדוע ההנחיות החדשות בדבר אי אכיפת החוק על עברייני הבנייה הבדואים, פורסמו רק השבוע, שהרי משרד המשפטים אישר אותן כבר לפני חודשיים. ובכן, פשוט מאוד. בממשלה שמרו את הסוכריה הזו בשקט לטובת הרגע שבו תצטרך הקואליציה לשלם למנסור עבאס. עכשיו - כשבעקבות ההתפרעויות של הערבים על הר הבית והניסיון של משטרת ישראל להשליט שם חוק וסדר, הוא הודיע שהוא משעה את חברותו בקואליציה - הגיע הרגע הזה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully