ועדת השחרורים אישרה: אלון קסטיאל ישוחרר ממאסר, יותר משנה לפני הזמן שנקבע

ועדת השחרורים אישרה היום (שני) את בקשתו של אלון קסטיאל לשחרור מוקדם בשבוע הבא, לאחר שריצה קרוב לארבע שנות מאסר - יותר משנה לפני סיום ריצוי עונש של 57 חודשי מאסר בפועל שנגזר עליו.

בהחלטה ציינה השופטת בדימוס אריקה פריאל כי המסוכנות שנשקפת מקסטיאל נמוכה והוא ישתתף בתכנית שיקום מונע בקהילה. התוכנית שהוכנה כוללת טיפול פרטני ייעודי לעברייני מין, טיפול פרטני פסיכו-סוציאלי מעקבי, תעסוקה במשרה מלאה, התחייבות להימנע מפרסום כל סוג של התייחסות או תגובה באמצעי התקשורת או במדיות החברתיות השונות בנוגע לעבירותיו או לקורבנות העבירה ומעצר בית. משך תוכנית השיקום המונע - עד תום תקופת הרישיון. עו"ד רותם טובול המייצגת את קסטיאל מסרה כי זו "החלטה ראויה ועומדת בכל תנאי החוק".

חברת הוועדה, עו"ס טל גדעוני, התנגדה לשחרורו המוקדם של קסטיאל משום שהדיון הוקדם בלי ליידע את המתלוננות ולאפשר להן להשמיע את דברן.

לפני שנה דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של קסטיאל, והוא הגיש בקשה נוספת. הפעם תופיע בפני ועדת השחרורים שרי גולן, אחת המתלוננות בתיק. הפרקליטות ערערה על שחרורו המוקדם. לרשות התביעה יש שבעה ימים להחליט אם להגיש ערעור. עו"ד רותם טובול, המייצגת את קסטיאל, מסרה כי ה"החלטה ראויה ועומדת בכל תנאי החוק".

גולן שיתפה אתמול בדף הפייסבוק שלה את תחושותיה. "אני אדבר לראשונה מול ועדת השחרורים ואנסה להסביר להם מדוע זו טעות לתת לאיש הזה פרס של שחרור מוקדם על התנהגות טובה", כתבה. "אנסה להדגיש עד כמה נזק עצום זה יעשה לי אישית ולרבות אחרות כמובן. על הממד החברתי של הנושא בכלל אין מה לדבר".

"אני אדבר מול הוועדה אבל אין בי אופטימיות בנושא", הוסיפה גולן. "אני אדבר מול הוועדה כדי להביע התנגדות ולהשמיע את קולי. בניגוד לפגיעה המינית המקורית ובניגוד להרבה רגעים בתהליך המשטרתי והמשפטתי שבהם לא יכולתי להתנגד או להביע עמדה. אני אדבר כי כבר לא יאנסו לשתוק יותר בעולם. אני עדיין חותמת על כל מילה שכתבתי פה לפני חמש שנים. ולוקחת נשימה עמוקה לקראת מחר. כן, אני יודעת שיום אחד הוא ישתחרר והיום הזה לא יהיה רחוק. רק מקווה בכל ליבי שזה לא יהיה מחר כי זה יפגע אנושות בתהליך ההחלמה שלי באופן אישית ושל נפגעות נוספות".

קרן שעיו, במאית הסדרה הדוקומנטרית "אחרי חצות", שעסקה בפרשת קסטיאל, תקפה בחריפות את ההחלטה של וועדת השחרורים. "אני בהלם, זו החלטה בזויה. לקצר עונש שגם ככה קצר זה לבייש את הנפגעות ולפגוע בהן מחדש".

לדברי שעיו, במהלך העבודה על הסדרה, התגלו מקרים רבים יותר מהכמות שלבסוף הופיעה בכתב האישום. "נפגשנו עם יותר מ-30 נפגעות. רוב התלונות נסגרו ולא הוגשו כתבי אישום כי נזרקו ערכות אונס וחל חוק התיישנות. החומר המשטרתי הראה המון עדויות שלא יכלו להגיע לבית משפט. ביקשו 8 שנות מאסר, לא ייתכן שקיבל כל כך פחות, וגם ישוחרר קודם. מדובר באחד מתיקי האונס הגדולים והחמורים שהיו בישראל".

מיטל כהן, שהתלונה שלה לא נכנסה לכתב האישום נגד קסטיאל בשל התיישנות, מתחה ביקורת על התנהלות בית המשפט והפרקליטות. "עברתי אונס קשה, והפרקליטות אמרה לי בזמנו שהציבור לא מעוניין. איבדתי כל אמון וביטחון במערכת המשפט. עזבתי את הארץ בגלל זה. נהרסו לי החיים ועל זה אין חוק התיישנות. זה יום מאד עצוב לכל הנשים בישראל".

קסטיאל הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בארבעה אישומים הכוללים עבירות של ניסיון אינוס, מעשה מגונה והטרדה מינית. במסגרת הסדר הטיעון הצדדים לא הגיעו לעונש מוסכם ובית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו ביולי 2018 עונש של 57 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לכל אחת מארבע המתלוננות.

קסטיאל ערער על חומרת העונש לבית המשפט העליון, שדחה את הערעור ביוני 2019. "מכתב האישום עולה תמונה קשה של התנהגות אלימה מצדו של המערער כלפי נשים, החוזרת על עצמה בצורות ובדרגות חומרה שונות, וזאת לאורך שנים", כתב השופט דוד מינץ בפסק הדין, "כפי שכבר נקבע בבית משפט זה, מדיניות הענישה בעבירות מין צריכה להיות מחמירה, ולבטא את הנזקים המשמעותיים שנגרמו לגופם ונפשם של נפגעי העבירה, כמו גם את האינטרס הציבורי בהרתעתם של עברייני מין פוטנציאליים.

"המתלוננות ייאלצו להתמודד עם הנזקים שנגרמו להן כתוצאה ממעשיו של המערער עוד שנים ארוכות, כפי שגם עולה מהתסקירים שהוגשו לבית המשפט המחוזי. על כן, לאור חומרת מעשיו של המערער והישנותם, העונש שהוטל על המערער הינו ראוי".