ההתבטאות האנטישמית של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב סביב המלחמה באוקראינה גררה גינויים מצידה של ישראל, אך אלה הגיעו אחרי שתיקה של חודשים ארוכים מירושלים והיעדר תגובה כלפי מסרים דומים שיצאו מהקרמלין.
לברוב השווה בריאיון לערוץ טלוויזיה איטלקי את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי למנהיג הרייך השלישי, אדולף היטלר. בדבריו, לברוב ציין כי העובדה שזלנסקי יהודי אינה שוללת את האלמנטים הנאצים באוקראינה - וטען באופן שגוי כי גם להיטלר "שורשים יהודיים"; ואף אמר כי האנטישמים הכי גדולים הם יהודים.
עוד בוואלה!
למה זה חשוב:
- גם הממשלה הקודמת וגם הממשלה הנוכחית נמנעו כמעט לחלוטין מלמתוח ביקורת על רוסיה כמעט בכל נושא וזאת בטענה ל"שיקולים אסטרטגיים" ולרצון לשמר את התיאום הצבאי עם רוסיה בסוריה.
- התוצאה הייתה העלמת עין ישראלית מהטענות של הקרמלין כי אוקראינה נשלטת על ידי נאצים וכי נשיא אוקראינה זלנסקי, היהודי היחיד שעומד בראש מדינה דמוקרטית מלבד ישראל, הוא נאצי בעצמו.
- השתיקה הישראלית בסוגייה הזו אותתה לקרמלין כי ההאשמה של זלנסקי וממשלתו בנאציזם לא מטרידה את ממשלת ישראל, דבר שרק עודד את הרוסים להחריף את ההאשמות עד כדי התבטאויות אנטישמיות, כפי שעשה לברוב.
מאחורי הקלעים:
- באוקטובר אשתקד, חודשים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, הגיע ראש הממשלה בנט לסוצ'י לפגישה הראשונה בינו לבין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. בנט העביר אז לפוטין הצעה מזלנסקי לקיים מפגש פסגה ביניהם בירושלים.
- פוטין הגיב בחריפות רבה, ודחה את ההצעה שהעביר לו בנט. מקור ישראלי ומקור אוקראיני סיפרו שפוטין טען שמבחינתו זלנסקי כלל לא יהודי, אלא הוא רואה בו נאצי. בנט נדהם מהדברים, אך לא הגיב ולא דחה אותם.
תזכורת:
- כאשר הצבא הרוסי פלש לאוקראינה, הכריזו פוטין ובכירי משטרו כי מטרת הפעולה היא "דה-נאציפיקציה" של אוקראינה. כלומר, הפלת המשטר הנאצי כביכול במדינה, שבראשו עומד זלנסקי. ישראל אמנם גינתה את הפלישה, אך לא את הטענה הרוסית כי ממשלת אוקראינה היא נאצית.
- שרים בממשלת ישראל בחרו לגנות דווקא את זלנסקי לאחר שבנאומו בכנסת הוא השווה בין מעשי הצבא הרוסי באוקראינה לבין פשעי הנאצים בשואה. ראש הממשלה בנט אף מתח ביקורת מרומזת על זלנסקי במהלך נאומו ב"יד ושם" בשבוע שעבר.
- במשך שבועות ארוכים טען ראש הממשלה נפתלי בנט כי הוא נוקט בקו זהיר ומאוזן כלפי המלחמה באוקראינה בשל העובדה שהוא "מתווך" בין פוטין לזלנסקי. יוזמת התיווך של בנט נמצאת בהקפאה שבועות רבים, אך הוא ממשיך להימנע ממתיחת ביקורת פומבית על רוסיה.
מה הם אומרים:
- השתיקה הישראלית כלפי הטענות הרוסיות כי הממשלה בקייב היא "נאצית" הכעיסה מאוד את האוקראינים, אך גם גררה הרמת גבה אצל מדינות מערביות רבות שציפו מישראל להשמיע את קולה בנושא הזה.
- ראשת ממשלת אסטוניה קאיה קאלאס התייחסה לנקודה הזו בדיוק בריאיון לוואלה! לפני כמה שבועות, וטענה כי פוטין פוגע בזכר הסבל שעברו היהודים בשואה כשהוא מדבר על "סילוק הנאציזם" מאוקראינה.
- "יש נקודה אחת שהיא מאוד ספציפית עבור ישראל - פוטין משתמש בטיעון של 'סילוק הנאציזם' מאוקראינה. הוא פורט על הסבל של היהודים ואני חושבת שזה חותר בצורה עמוקה תחת הסבל של העם שלכם, ואתם יכולים לצאת נגד זה בקול רם ולומר שזה לא בסדר", אמרה קאלאס.
תמונת המצב:
- בשבועות האחרונים החלה ישראל באיטיות להחריף את הביקורת כלפי רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה. שר החוץ לפיד האשים את הרוסים בביצוע פשעי מלחמה בבוצ'ה ובמקומות אחרים במדינה.
- במקביל, ישראל שינתה מדיניות בכל הנוגע לסיוע לאוקראינה והחליטה אחרי חודשים רבים לספק קסדות ואפודי מגן לאוקראינה, כדי שאלה ישמשו את כוחות ההצלה במדינה.
- ישראל אף שלחה בשבוע שעבר את ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון דרור שלום לכינוס בינלאומי שיזמה ארצות הברית כדי לעודד אספקת סיוע צבאי לאוקראינה.
- עד כה הרוסים לא נקטו פעולות מעשיות בתגובה לשינוי הקו הישראלי. עם זאת, הם החריפו מצידם את הביקורת על ישראל בכל הנוגע להסלמה האחרונה בהר הבית ולמדיניות ישראל בשטחים באופן כללי.
מה הלאה:
- רק הבוקר, אחרי ההתבטאות האנטישמית של לברוב, הגיבה ישראל בצורה פומבית וחריפה לדברים. משרד החוץ זימן את השגריר הרוסי, בנט גינה בחריפות ולפיד דרש מהרוסים להתנצל. אך לא ברור האם הדברים ישפיעו על מדיניות ישראל כלפי המלחמה באוקראינה בצורה רחבה יותר.
- בישראל לא רוצים לשבור את הכלים עם רוסיה, אך ככל שעובר הזמן והמלחמה באוקראינה נמשכת, היכולת של ישראל לאזן בין האינטרסים שלה מול מוסקבה לבין האינטרסים שלה עם ארצות הברית ומדינות המערב הופכת קשה הרבה יותר.