המסעות לפולין חזרו לפני כחודשיים לאחר הפסקה ממושכת בשל מגיפת הקורונה וסגירת השמיים. בזמן שהתלמידים ביקרו בקרקוב ומיידנק, במרחק מאות קילומטרים מהם טבחו כוחות רוסיה בתושבים אוקראינים חפים מפשע וערמו את הגופות בקברי אחים. עדויות על פשעי מלחמה, בהם אונס נשים על ידי חיילים, הלכו והצטברו. הציווי "לעולם לא עוד" קיבל משמעות מוחשית וקרובה מתמיד.
על אף שמשרד החינוך לא הוציא הנחיה להתייחס למלחמה, בתי ספר וארגונים אחרים החליטו שלא ניתן לעצום עין מול הזוועות. עד עתה יצאו 14 משלחות סיוע של 1,400 תלמידים ותלמידות מ-21 בתי ספר ברחבי הארץ. חלק בחרו בסיוע אקטיבי לפליטים דרך מתן אריזות מזון ומיון ציוד חיוני, אחרים בדיונים על הקשר בין השואה לפשעים בני זמננו, עם להשוות או בלי. כך או כך, מספרים החברים במשלחות, הנושא עלה ונשזר בשיחות גם בהיעדר הדרכה מסודרת.
עוד בוואלה!
בחג פורים האחרון, בית הספר אמי"ת כפר בתיה ברעננה הודיע לתלמידים: מי שיכול - שישמור חטיף או שניים ממשלוח המנות, ויביא עמו למסע לפולין. ההיענות הייתה מרשימה. "העמסנו שני צ'ימידנים גדולים שבאו איתנו במטוס. היו שם באזור המאה חבילות", סיפר רונן קסלמן, תלמיד כיתה י"ב. המהלך היה משותף למשלחת של שלושה בתי ספר ברשת אמי"ת, כשהשניים האחרים נמצאים ברחובות ובמטה יהודה.
את המשלוחים אסף שליח חב"ד בפולין, שהפך את בית חב"ד למרכז סיוע הומניטרי לפליטים. "רקדנו עם שליחי חב"ד ועזרנו להם להעביר את החטיפים לשקיות. זו הדרך שלנו לעזור ולתרום", סיפר קסלמן.
"המלחמה הייתה בשיח. כל הקטע של המסע לפולין הוא ללמד את הדור הצעיר שלא משנה אם מדובר ביהודי, צועני או כל עם אחר, כולנו בני אדם. טסנו למקום שיכולנו לקבל בו יותר עזרה ולצערנו לא קיבלנו, ורצינו להראות אחרת. לחזור מיום קשוח ולדעת שבזכותנו לילד אוקראיני יהיו עשר שניות של אושר לקחת ביס מהפסק זמן, הטעמי או הבמבה שקיבל - זה רגע שכולנו יכולים להזדהות איתו. אי אפשר להשוות, אבל לראות את הזוועות במיידנק או בירקנאו ואחר כך תמונות של ערים מופצצות באוקראינה - חפים מפשע שנפגעים בגלל רעיון של בן אדם או מדינה אחת, קשה שלא להזדהות עם הכאב".
הקרבות אמנם לא חצו את הגבול לפולין, אך החשש מהקרבה לאזורי ההפגזות והירי היה נוכח בהחלטה לצאת למסע. לדבריו של קסלמן, רק קצת יותר ממחצית מהתלמידים בשכבה הצטרפו לטיסה. "יצאנו שבוע אחרי פורים, באמצע המלחמה והאי-ודאות. בסוף ראינו את המטרה החשובה".
משלחת נוספת שפעלה למען הפליטים הייתה זו של שנות השירות של האיחוד החקלאי ובית"ר, מהם נמנעה האפשרות לצאת למסע כתלמידים בעקבות הקורונה. כמאה חברים במשלחת התנדבו בישיבת חכמי לובלין, אחת התחנות במסע, שמשמשת כעת כמרכז מזון לפליטים.
"היו שתי אפשרויות: או לעבור במסלול אחר שלא עובר דרכה, או להגיע דווקא לשם. החלטנו להיות אלה שלא היו לנו", סיפרה יובל ג'ראפי, שהדריכה את המסע. "מיינו טונות של ציוד לפליטים. באחד הימים יצא בחור שהתפלל במקום ושאל אותנו למה אנחנו עושים את זה, 'הם לא עזרו לנו כשהיינו בשואה', הוא אמר. החניך ענה שאנחנו עוזרים לכל מי שצריך עזרה. בגלל זה אנחנו עושים את המסע, אנחנו כישראלים לא יכולים לנטור טינה ולהתייחס לכמה שקיבלו אותנו גרוע, צריך לדאוג שבעוד 80 שנה יספרו עלינו אחרת, ולא להסתכל מהצד".
הישיבה הפכה למוקד התנדבותי במסעות. לצד הסיוע במצרכים בסיסיים, תנועת המחנות העולים מפעילה במקום מרכז חינוכי לילדי הפליטים שמגיעים מאז תחילת הפלישה הרוסית, ללא הפסקה, עם ארבעה-חמישה מדריכים מתחלפים שבאים מישראל. מכינה קדם צבאית ומשלחת של תלמידות מרחבי העולם הן רק חלק ממי שעצר לקחת חלק בפעילות.
"הישיבה חשובה מאוד לעם היהודי בפולין", סיפר עוז אברהם מהמחנות העולים. "זאת הייתה ישיבה מפוארת. מספרים שהתלמידים הכי חכמים היו מגיעים אליה ובמלחמה הגרמנים הפכו אותה לסוג של אורווה וגרמו לה נזק רב. אחריה המבנה היה נטוש הרבה מאוד שנים ולא בשימוש הקהילה היהודית עד שנות ה-2000. עכשיו כמעט כל מסע לפולין עובר דרכה. זאת סוג של סגירת מעגל עבורנו".
"בישיבה שרים בכל מסע את 'מי האיש חפץ חיים'. חלק מהציווי שלנו הוא 'סור מרע עשה טוב' - כפי שנכתב בשיר. לחזור לשם ולהושיט יד לאנשים שנמצאים במצוקה כמו שאנחנו פעם היינו פליטים. חלק מהמטרה של המסעות לפולין היא ללמוד את הלקחים האוניברסליים של איך זה לא יחזור שוב, רצח עמים וזוועות אחרות. לשאול על מציאות של היום, איפה זה רלוונטי לא רק כלפי העם שלנו - אלא גם כלפי עמים אחרים".
קריית החינוך אורט קריית ביאליק הביאו אף הם משלוחי מנות לפליטים בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק. "את ההתנדבות התחלנו עוד בארץ כשאספו בבית הספר שלי מוצרי מזון, היגיינה ומשחקים לפליטים", סיפר אורי גיגי, תלמיד באורט. "היה חשש גדול בקרב הורים רבים לשלוח את הילדים למסע והרבה באמת ביטלו. פגשנו פליטים מאוקראינה במלונות. אני וחברים שיחקנו איתם סנוקר וכדורגל שולחן", הוסיף.