בשנת 2021 חלה עלייה של עשרות אחוזים בפשעי שנאה כלפי יהודים, עם מאות מקרי אלימות ממניעים אנטישמיים - כך עולה מדוח המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת תל אביב. הדוח המתפרסם היום (רביעי), ערב יום השואה 2022, סקר את מצב האנטישמיות בכל המדינות בהן ריכוזים גדולים של יהודים ומצא גידול בפשעי השנאה ביחס ל-2019 לפני פרוץ הקורונה.
עוד בוואלה!
- הדוח מצביע על מגמות עלייה משמעותיות בגילויי אנטישמיות מסוגים שונים במדינות רבות בעולם. המדינות הבולטות שהדוח חשף הן ארצות הברית, צרפת, קנדה, בריטניה, גרמניה ואוסטרליה.
- ארצות הברית: משטרת העיר ניו יורק דיווחה בשנת 2021 על 214 אירועים של פשעי שנאה כלפי יהודים לעומת 126 אירועים בשנת 2020. משטרת לוס אנג'לס דיווחה בשנת 2021 על 79 פשעי שנה כלפי יהודים, לעומת 40 בלבד בשנת 2020. במהלך אירועי מאי 2021 ומבצע 'שומר החומות' דווחו ברחבי ארה"ב 251 אירועים אנטישמיים בתוך כשלושה שבועות בלבד. על פי הסקר השנתי של הוועד היהודי-אמריקאי (AJC), 2.6% מיהודי ארה"ב חוו תקיפות אנטישמיות פיסיות בחמש השנים האחרונות. על פי נתוני הליגה נגד השמצה, נרשם גידול של 27% לעומת 2020 ו-113% לעומת 2019 במספר התקריות של הפצת תעמולה אנטישמית מצד ארגוני עליונות לבנה. הנתונים האלה מדאיגים במיוחד, שכן במספר התקריות של הפצת תעמולה של עליונות לבנה בכלל נרשמה דווקא ירידה.
- צרפת: השירות להגנת הקהילות היהודיות, בשיתוף עם משרד הפנים, דיווח בשנת 2021 על 589 אירועים אנטישמיים, גידול של 74% לעומת שנת 2020, אבל ירידה של 15% לעומת 2019.
- קנדה: בחודש מאי 2021 רשם ארגון בני ברית שיא של 40 שנה (מאז החל התיעוד ב-1982) באלימות פיזית על רקע אנטישמי בחודש אחד - 61 תקיפות. בסך הכול נרשמו באותו חודש 266 תקריות, גידול של 54% לעומת התקופה המקבילה ב-2020.
- בריטניה: בשנת 2021 דיווח ארגון השירות הקהילתי (CST) על 2,255 תקריות אנטישמיות, גידול של 34% לעומת 2020 ו-24% לעומת 2019. גידול חד של 78% לעומת 2020 נרשם במספר התקיפות הפיסיות נגד יהודים.
- גרמניה: על פי נתונים של משטרת גרמניה תועדו ברחבי המדינה ב-2021 3,028 תקריות אנטישמיות, גידול של 28.8% לעומת 2020 ו-49% לעומת 2019. הדוח מצביע על תופעה מטרידה שהתעצמה ב-2021 - מתנגדי חיסונים גרמנים שמשווים את מצבם למצב היהודים בשואה - לטענת כותבי הדוח מדובר בטריוויאליזציה של השואה.
- אוסטרליה: בשנת 2021 נרשמו ברחבי המדינה 447 אירועים אנטישמיים - גידול של 35% לעומת 2020 ו-21.5% לעומת 2019. במאי התרחש מספר האירועים הגדול ביותר לחודש אחד אי פעם - 88 אירועים אנטישמיים.
הסיבות לעלייה החדה באירועים אנטישמיים בעולם
- על פי הדוח, למבצע "שומר החומות" בעזה במאי 2021 ולמגפת הקורונה הייתה השפעה שלילית ישירה על מספר התקריות האנטישמיות בעולם.
- מבצע "שומר החומות": עורכי הדוח מציינים כי מבצע "שומר חומות" הוביל לתגובות אנטישמית כלפי יהודים בכל העולם. כלשונם, "זו מציאות בלתי נסבלת: כאשר ישראל מגינה על עצמה - יהודים מותקפים". ההתלהמות ברשתות החברתיות מילאה תפקיד מרכזי בגל הזה. התופעה מעוררת ספקות באשר ליעילות החקיקה וההסכמים שנחתמו עם מפעילים של רשתות חברתיות, שהתחייבו למנוע העלאת התבטאויות אנטישמיות בפלטפורמות השונות.
- הבעיה החמורה ביותר בזירה המקוונת היא הרשת האפלה, המהווה במה לקיצוניים מכל הסוגים ומאפשרת הפצת תכנים אנטישמיים ללא הגבלה וללא פיקוח. הדוח מציין כי איראן משקיעה מאמצים וכספים רבים בהפצת מסרים אנטישמיים ואנטי-ישראליים באינטרנט, בעיקר באמריקה הלטינית ובארה"ב.
- מגפת הקורונה: כבר עם פרוץ המגפה בשנת 2020 נפוצו בעולם תיאוריות קונספירציה שהאשימו את היהודים ואת ישראל בהפצת הנגיף. האשמות אלה נסמכו על עלילות דם אנטישמיות בנות מאות שנים.
- הסגרים, שבהם נאלצו תושבים במדינות רבות להישאר ספונים בבתיהם, הרחיבו והעצימו את ההתלהמות האנטישמית ברשתות החברתיות. בשנת 2021, עם ההקלה בסגרים, חזרה האנטישמיות לרחובות, וגברה האלימות הפיזית נגד יהודים. במקביל נמשכה הפעילות המוגברת ברשתות החברתיות, ואף הפכה למרכיב מהותי בעיצוב הזהות של חלק מהמשתתפים. בין מתנגדי החיסונים יש מי שמאשימים את היהודים בפיתוחם במטרה להתעשר. הצלחת החיסונים בכלל, וקמפיין ההתחסנות היעיל של ישראל בפרט, רק העצימו את הטענות הללו. מתנגדי החיסונים אף יצרו השוואות מסולפות בין הדרישה להתחסן לבין מצב היהודים בשואה, שהובילו לטריוויאליזציה של השואה. לדוגמא, מנכ"ל פייזר היהודי, אלברט בורלא, בנו של ניצול אושוויץ, הושווה ליוזף מנגלה, בטענה ששניהם ערכו 'ניסויים בבני אדם'.
על פי הדוח, התעצמות האנטישמיות בעולם קשורה בין היתר בהתחזקות של תנועות ימין ושמאל קיצוניות ובבמה הנדיבה שנותנות רשתות חברתיות להפצת שקרים והסתה - תיאוריות קונספירציה שמשגשגות בעקבות משבר הקורונה ומבצע "שומר החומות" בעזה - עוררו באופן מיוחד גלים אנטישמיים.
עם פרסום ממצאי הדוח, ראש המרכז, הפרופסור אוריה שביט, אמר כי קשה מאוד להילחם באנטישמיות בעולם. "בשנים האחרונות הושקעו ברחבי העולם משאבים עצומים במאבק באנטישמיות, שכללו תוכניות חשובות ומבורכות, אבל מספר התקריות האנטישמיות, נמצא במגמת נסיקה. הדבר הקל הוא לומר שצריך יותר חוקים ויותר תקציבים, אבל מה שנדרש באמת הוא בדיקה אמיצה ומקיפה של יעילות אסטרטגיות הפעולה הקיימות".
עוד הוסיף כי "פשעי המלחמה הרוסיים, שנעשים תוך חילול ציני של זיכרון השואה, מלמדים אותנו שחלק ממי שהצהירו על מחויבות למאבק לא התכוונו לכך ברצינות ולא הפנימו את לקחי מלחמת העולם השנייה. העולם היהודי חייב להתעשת ולהבין שמאבק באנטישמיות ומאבק למען הסדר הדמוקרטי-ליברלי הם אותו מאבק".
פרופ' דינה פורת, מייסדת המרכז, הדגישה בסקירה שכתבה על הסיבות לעלייה במספר האירועים האנטישמיים את ההשפעה השלילית של הרשתות החברתיות על התחזקות התופעה. לדבריה, בתקופת הקורונה והסגרים בהם אנשים ישבו ספונים בבתיהם מול המחשבים, גדלה החשיפה לתיאוריות קונספירציה המשגשגות באינטרנט, ובכלל זה להאשמה לפיה הנגיף נוצר והופץ על ידי יהודים ועל ידי מדינת ישראל.
חלק ממי שהורעלו במשך תקופה ארוכה מתיאוריות אלה הפכו להיות תוקפנים ומרירים יותר - כשהם ממשיכים להיות מושפעים מהשקרים שהפנימו. פרופסור פורת הדגישה שיש לראות בחומרה את מאמציה של איראן להפצת תעמולה אנטישמית ברשתות.
סקירות העומק שמתפרסמות בדוח מצביעות על תופעות מדאיגות במדינות שונות. חלק מהתופעות הללו הן התחזקות האנטישמיות הממוסדת בדיקטטורה של בלארוס, חדירה של תנועות ימין אנטישמיות לזרמים המרכזיים של השמרנות האמריקאית, קולות בעולם הערבי שצובעים את "הסכמי אברהם" בצבעים אנטישמיים מובהקים והקושי של מערכת המשפט בצרפת לקרוא לאנטישמיות אסלאמיסטית בשמה.