תלמידים בכיתות י"א בבתי ספר ברחבי הארץ הביעו היום (שלישי) תמיכה ברפורמה החדשה בבחינת הבגרות, אולם יש גם כאלה המתנגדים לשינוי. "המקצועות שצומצמו הם מקצועות של ערכים וזהות. זה עלול להביא לזילות בעיני בתי הספר שתעבור לתלמידים".
מיה שולמן, תלמידת י"א במקיף ברנקו וייס בקיבוץ סאסא, מאוד מרוצה מהתכנית החדשה. "בלשון ובהיסטוריה הבגרות החיצונית נורא קשה. זה מוריד מאיתנו המון לחץ ונותן אפשרות להתעסק בדברים שאנחנו יותר אוהבים, כמו מגמות".
עם זאת, היא אמרה כי "רמת ההתכוננות וההשקעה במקצועות האלה כנראה תרד. כשזה חיצוני אתה לא יודע איזה מורה בודק וכמה הוא יתחשב ויכיר אותך ואת הדרך שאתה כותב גם אם התשובה נכונה. בפנימי אתה יכול להרגיש שאפשר פחות לדייק ולחרוש. אנחנו שעשינו בגרויות פנימיות בהיסטוריה אזרחות ולשון אחרי הקורונה וזה היה טוב".
"עכשיו אנחנו מתחילים לעבוד על העבודה באזרחות ויש חוסר שוויון בין הקבוצות. יש כאלה שיותר אכפת להם ומשקיעים וחלק שתלויים בהם ומזלזלים".
מרטין אלבצ'או מבית הספר איש שלום בכפר יונה סיפר כי לדעתו הגיע הזמן לשינוי. "בגרויות הן לא העיקר. אין היגיון בלחץ של בחינות, הן לא משקפות כלום. מועד אחד אמור לבחון את ההבנה והידע שלך ב-12 שנות לימוד של מקצוע. הנזקים של הלחץ לעומת התועלת לבני הנוער לא תורמים ולא מותאמים למאה ה-21, במיוחד כשיש כל כך הרבה מקצועות. התהליך של עבודות, העמקה ורכישת ידע ומיומנויות לאורך זמן הוא העתיד של ערכת החינוך ולשם אנחנו צריכים לשאוף", אמר מרטין.
"אני לא יכול לומר שזאת הקלה מטורפת אבל זה כן הרבה יותר מקל מלגשת לבגרות חיצונית עם החרישה והחשד להעתקה", הוסיף. "יש רגיעה במורה שמכיר אותך ולא מחפש איפה להכשיל אותך. שלא יוריד חמש נקודות או יפסול את הבחינה כי שכחת איזה חישוב. הרגילו אותנו לעבודות משותפות, זה לא שהן לא קיימות, הן פשוט לא המרכיב המרכזי בציון, ויש שיטות שנועדו להבטיח שכל התלמידים מעורבים בהן. בגלל הליווי הצמוד של המורים והמקום לביטוי אישי של תלמידים הם מקבלים מוטיבציה ללמוד וזה מעורר רצון ללמוד, דבר שאני לא שמעתי עליו בשנים האחרונות".
התלמידים מכירים מקרוב את השפעות המעבר לבחינות פנימיות. כחלק מהשינויים שהביא נגיף הקורונה, בני הנוער הלומדים כיום בכיתה י"א נבחנים בחמש בגרויות חיצוניות בלבד, אחת יותר מהמספר המתוכנן לבאים אחריהם במסגרת הרפורמה. מעבר לבגרויות במתמטיקה, אנגלית, שפה ומקצוע מורחב, שיישארו במתכונת דומה גם לאחר השינויים, הבחינה היחידה שנבדקת על ידי גורם חיצוני היא באחד מבין המקצועות ההומניים - ספרות, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות.
נעם תנעמי, תלמיד כיתה י"א בגבעת שמואל, דווקא לא שבע רצון מהרפורמה. "יש לא מעט מרכיבים טובים, שנועדו להפסיק את החרישה, השינון וההקאה של החומר ולהביא יותר חשיבה חדשנית, אבל מצד שני עולות ממנה שאלות מדאיגות על פגיעה בזהות שמעוצבת על ידי אותו חומר לימוד. המקצועות שצומצמו הם מקצועות של ערכים וזהות. זה עלול להביא לזילות בעיני בתי הספר שתעבור לתלמידים. החיבור למקום שאתה נמצא בו, ההבנה למה לעבוד בארץ, עלולה להיפגם".
"אם רמת החומר הנלמד והנגיעה שלו בתלמיד נשמרת - זה טוב, אבל מרגיש שכמו כל התכניות שמשרד החינוך מוציא, הרעיון טוב ויפה, אבל בירידה לשטח הן מתפקששות ונפגמות בתהליך ובמסר שעובר לתלמיד. צריך לוודא שהעבודות ידרשו מאיתנו לצאת ולראות בעצמנו. לא עוד פעם לראיין ולכתוב, לחוות את השטח. אנחנו מדברים על הצורך בלימוד ערכים. בכל אחד מהמקצועות האלה אפשר להביא מסרים מופשטים".
"בתנ"ך אפשר להסתכל על כל סיפור וסיפור ולקחת אותו למקומות שעוזרים במציאות. השאלה אם לא יחפפו בחומר בעקבות הצמצום", הוסיף. "צריך לשים לב לתלמידים שיכולים להיאבד. גם במודל הנוכחי יש כאלה, וגם אני נאבדתי בדרך, אבל הצורה הזאת של 'בחינה ויאללה נגמר' מאפשרת לתלמידים למזער נזקים של לחץ נפשי מתמשך, של כל הזמן להיות על החומר. עכשיו מי שיאבד את הדרך בחלק מהזמן עלול לאבד הכול ולא להצליח לתפוס את החומר מחדש"
רותם מייזל, תלמידת י"א בבית ספר מבואות עירון בעין שמר, חצויה בדעותיה לגבי השינוי. "אני שמחה שהרפורמה לא רלוונטית אליי. מצד אחד, היא מעודדת מיומנויות של עבודה בקבוצה ועבודת חקר, פחות שינון, מיומנויות שיותר מתאימות לשוק העבודה היום. התלמידים יגיעו למקצועות של ימינו כמו הייטק יותר מוכנים. זה טוב כי התחומים עומדים להיות קשורים, טקסט על השואה בהיסטוריה מתקשר לספרות על על השואה, למשל. החיים הם רב תחומיים, הכול מתקשר אחד לשני. הרפורמה מקדמת שינוי וחשוב לעשות שינויים במערכת החינוך".
מצד שני אמרה רותם כי "הלימודים יהיו הרבה יותר קשים. העבודות ידרשו אותה כמות מאמץ אם לא יותר. גם העבודה בצוות, בזוגות או בשלשות, לא פשוטה, למרות שהמיומנות חשובה. צריך לעבוד בצוות, צריך דומיננטיות אחידה וליווי של מורה מבחינה מדעית ועיונית. צריך אחריות משותפת ולוודא שכל אחד לוקח את חלקו. הלימודים בתיכון נורא קשים והתלמידים כנראה יחוו חוויה קשה עוד יותר. אני אישית מאוד מחוברת לספרות וכשיש עבודה משותפת למקצועות ההומניים באופן טבעי היקף החומר יקטן, יכול להיות שיהיה חומר שלא נלמד, רומנים ארוכים למשל. זה חבל מאוד".
יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית עומר שחר אמר כי "הרפורמה שמוצגת היום, שלקחנו חלק בעיצובה כמייצגי תלמידי ישראל, היא בשורה אדירה לתלמידי ולתלמידות ישראל - היא בשורה של התחדשות, של חדשנות, של שינוי - ואנחנו, התלמידים תמיד בעד שינויים והתחדשויות. העולם השתנה, תפקידו של המורה כבר אינו רק להעביר לתלמיד את הידע, אלא ליצור אצלו את יצר הסקרנות, ללמד לבחור ולמצוא את המידע הנכון והאמין ולעשות בו שימוש נכון. שינון והקאה של חומר כבר לא מתאים לתקופתנו ואינו גורם לנו התלמידים להכיר את החומר ואת הנושא, אלא לשנן אותו, להיבחן ומהר מאוד לשכוח. הרפורמה הזו היא רק ההתחלה של השינוי הדרוש למערכת החינוך".