בנקים מרכזיים והמפקחים על הבנקים בעולם כבר נערכים למשבר הבא

בלב השיח על משבר האקלים, וברקע פרסומי דוחות עדכניים של מדעני האקלים של ה- בIPCC שמסקנותיהם מקובלות על ידי ממשלות העולם, עולה הצורך הדחוף בשינוי מדיניות נרחב. על מנת לייצב את אקלים כדור הארץ נדרשת הפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה על מנת לעמוד ביעדי פריז ולמנוע התחממות מעבר ל-1.5 מעלות. התחזיות מראות שגם אם מדינות יישמו את כל התחייבויותיהן הקיימות, לא נצליח להגיע ל-1.5 אלא אנחנו על מסלול ישיר להתחממות של 3.2 מעלות והחמרת אירועי הקיצון. לאור ממצאים אלו, על הממשלות מוטלת אחריות דחופה לא רק לעדכן את ההתחייבויות שלהן לאמנת האקלים אלא גם לפעול בכל הכוח ליישומן, בחלון הזמן המצטמצם שעכשיו עומד על שלוש שנים.

עם זאת, יש משבר מקביל בחומרתו שנסתר מעיני רוב הציבור והפוליטיקאים - משבר המגוון הביולוגי שהינו משבר אקולוגי. ברגע זה מעבר למיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה, ומערכות אקולוגיות שלמות מאויימות, דבר המשפיע על היכולת של הטבע הן לספק את כלל צרכי האדם והן למתן את השפעות הפליטות על מנת לייצב את האקלים.

פרופ' יוהאן רוקסטרום מתריע במחקריו כי המודלים של הIPCC מניחים שהטבע ימשיך להיות בעל ברית חזק וימשיך לספוח 50% מכמות הפליטות שאנו מייצרים. המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור הדגישה לחדשות וואלה! כי אנחנו יודעים שכיום זה אינו המצב והטבע לא ימשיך לספוח את אותה כמות הפליטות כמו שבעבר. לפי פרופ' קורנפלד-שור "המודל, למיטב הבנתי, לא לוקח בחשבון את הפגיעה הכללית בתפקוד הטבע כהפחתה בפליטות המודלים והם לא נותנים משקל מספיק לפגיעה במערכות האקולוגיות.

כדי שיהיה אפילו סיכוי קלוש להגיע ליעדי פריז וכדי להתאים את עצמנו להשלכות משבר האקלים, חייבים להגן ולנהל נכון את הטבע שקיים ולשקם מערכות אקולוגיות שנהרסו.

במחקר מקיף שהוזמן על ידי משרד האוצר הבריטי, ופורסם לפני כשנה, כותב הכלכלן פרופ' דסגופטה כי מדינות העולם לא רק מתחמקות מטיפול במשבר המגוון הביולוגי אלא להפך, עסוקות בלהעצים אותו. המחקר קובע כי על פי הערכה שמרנית מועברות סובסידיות בסכומים של 4-6 טריליון דולר בשנה לתעשיות הגורמות נזק למערכות האקולוגיות ומנגד אין הסדרה המגנה על משאבי הטבע "החינמיים" בהם האנושות תלויה.

עו"ד אורלי אהרוני, מומחית למדיניות אקלים ורגולציה בשיחה עם חדשות וואלה! מסרה כי פרופ' דאסגופטה מחדד את הצורך בשנוי הפרדיגמה הכלכלית והכרה בכך שמשאבי כדור הארץ אינם בלתי מוגבלים. "בעולם מתועש ועשיר בטכנולוגיות מתוחכמות קל לשכוח כי הטבע הוא הבסיס לקיום האנושות והכלכלה - ולא ההיפך. כולנו תלויים באקלים יציב, במערכות האקולוגיות, ובשרותי הטבע. פגיעה וניצול מתמשך שלהם הם איום ממשי על הרווחה, הכלכלה והיציבות הפיננסית, מקומית וגלובלית."

מתוך ההכרה בעוצמת איום זה, מוסיפה עו"ד אהרוני, הושק לפני פחות משנה ביוזמת המגזר העסקי, כוח משימה ייעודי, ה - TNFD (Taskforce for nature financial disclosure ) בברכת שרי האוצר של ה G-7, שמטרתו לטפל בהערכה וניהול סיכונים כלכליים הכרוכים בפגיעה במשאבי הטבע.

דוגמה קלאסית לאיום על המכוון הביולוגי ומשמעויותיו הרחבות לכלכלה הינה היעלמות דבורי דבש ומאביקי בר, שכן שפע גידולים חקלאיים תלויים בהאבקה שהם מייצרים, החל מתותים וכלה בקקאו ופולי קפה. מחקר עדכני מאוניברסיטת טריניטי ורידינג באנגליה הראה שהנזק הפוטנציאלי מהעלמות מאביקים הוא לא רק לחקלאות המקומית. לפי החוקרים, השלכות על שרשראות אספקה של מוצרי מזון רבים וכן עלייה ביוקר המחייה צפויות להיות משמעותיות הרבה יותר במדינות מפותחות מאשר במדינות מתפתחות כיוון שמדינות מפותחות תלויות יותר בייבוא תוצרת ממדינות מתפתחות התלוייה בהאבקה טבעית. לכן, קריסה של אוכלוסיות מאביקים אפילו באזורים מרוחקים יכולה להיות בעלת השלכות פיננסיות וחברתיות הרות גורל.

הרשת עבור מערכת פיננסית ירוקה (Network for Greening the Finance Sector - NGFS) המורכבת מכ-108 מפקחי בנקים ובנקים מרכזיים ברחבי העולם, וכן 18 ארגונים משקיפים עובדים יחד לזהות ולנהל טוב יותר סיכונים אקלימיים וסביבתיים במגזר הפיננסי. בנק ישראל )הפיקוח על הבנקים) חבר אף הוא ברשת זו. בשנת 2020 קבוצת העבודה הרימה את הכפפה והחלה להתייחס ברצינות לא רק לאקלים ופליטות אלא גם לנושא הסיכונים הכלכליים שבהידרדרות מצב הטבע, המערכות האקולוגיות ואובדן המגוון הביולוגי, וב2021 חברו לקבוצת מדענים המתמחה בנושא.

בחודש שעבר הגופים הפיננסיים החברים ברשת, ביחד עם המדענים מיפו את הסיכונים הקשורים למגוון הביולוגי ולטבע וכן הוציאו חמש המלצות עיקריות איך להתמודד איתם. קודם כל הם ממליצים לבנקים לזהות סיכונים פיננסיים וכלכליים ולהתחייב על פיתוח תגובות מתאימות על מנת לשמור על יציבות פיננסית ויציבות מחירים, וכן לבחון את מדיניות הבנקים המרכזיים ותפעולם בהקשר של אבדן מגוון ביולוגי וניוד השקעות על מנת ליצור כלכלה המיטיבה עם הטבע.

לאור המסקנות של הדוח, 108 הגופים הפיננסיים החברים ברשת למערכת פיננסית ירוקה יצאו בהצהרה כי "לאבדן הטבע והמגוון הביולוגי יכולות להיות השלכות מאקרו-כלכליות משמעותיות. כישלון לזהות, לטפל ולהיערך להשלכות יכול להוות מקור סיכון עבור היציבות הפיננסית." בהצהרה הם גם מדגישים כי למרות שנושא של התמודדות עם נזקים סביבתיים ומניעת אבדן המגוון הביולוגי הינו באחריות הראשית של הממשלות, למגזר הפיננסי יש תפקיד משלים, בין השאר במניעת "תזרימים פיננסיים עוורים לטבע שיכולים להחמיר נזקים סביבתיים".

עו"ד אורלי אהרוני אומרת כי "הנושא המרכזי בשיח על משבר האקלים, הוא הצורך הדחוף בהפחתת פליטות גזי החממה. הדו"ח של הרשת למערכת פיננסית ירוקה -NGFS, נוגע ברובד אחר - לא פחות חשוב - אובדן המגוון הביולוגי. היבט זה, המהווה סיכון משמעותי גם לכלכלה, עדיין אינו מטופל באופן מתודולוגי ונרחב כמו נושא הפחתת פליטות גזי החממה."

בנוסף לסיכון הפיננסי הישיר מאבדן המגוון הביולוגי, הדרדרות מצב הטבע והמוצרים והתועלות שהוא מספק לאדם, הדוח של הגופים הפיננסיים מזהה שהסיכונים הגוברים הללו תורמים למגמות של הצטברות הסיכונים על ידי פעולות והשקעות של הבנקים עצמם, ולכן, הוא קובע כי ההתמודדות וטיפול בסיכונים נופלים בתחום האחריות של בנקים מרכזיים והמפקחים על הבנקים.

בנק ישראל (הפיקוח על הבנקים), חבר ברשת למערכת פיננסית ירוקה משנת 2020. בתגובה לדוח של הרשת, נמסר בתגובה כי "בנק ישראל שואף לפעול בנושאים הנוגעים לסיכוני סביבה בהתאם למגמות ולסטנדרטים המתהווים בעולם, תוך השתלבות במדיניות הממשלתית המתגבשת. בפרט, הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות רבה לנושאים אלה, כמתבקש מהחזון החברתי-סביבתי שלו, ומקדיש תשומות רבות ומאמצים רבים לטיפול בנושאים אלה ובלמידתם. מדובר בנושאים מורכבים וחשובים, הנמצאים בתהליך של בחינה ולימוד בכל רחבי העולם, ומצריכים טיפול שקול ומתואם. "

בנוסף הבנק אף ציין כי "כמו במדינות רבות אחרות ברחבי העולם, וכדי למנוע חוסר יציבות רגולטורית, ההתקדמות תלויה בין היתר בקצב גיבוש עקרונות בין לאומיים מקובלים. בינתיים, בהתאם למכתב ששלח המפקח ביוני 2009, הבנקים נדרשים לזהות, להעריך ולנהל את הסיכונים הסביבתיים, וכן ליישם תהליכים אלה בשים לב לנהוג במדינות מפותחות. בדצמבר 2021 הפיקוח אף הרחיב ועדכן את דרישות הדיווח בתחומי ESG, בהתאם ל-best practice בעולם".

בנק ישראל אף עורך מחקרים בנושאים של טביעת הרגל האקלימית, בתחום התחבורה והאנרגיה וגיבוש תרחישי קיצון. בנוסף, הבנק מגבש הוראה בנקאית עדכנית בנושא ניהול סיכוני אקלים.
כל פעילות זו שנמסרה מהמפקח על הבנקים, הינה פעילות בנושאים סביבתיים אקלימיים אך עם זאת עדיין לא כוללים התייחסות ספציפית לנושא משאבי הטבע ומשבר המגוון הביולוגי ולכן ייתכן כי אינם מתייחסים לחלק לא מבוטל מהסיכונים הפיננסיים הקיימים.

באירופה פיתחו את הטקסונומיה האירופאית להשקעות סביבתיות, שנועדה לוודא בין השאר שהשקעות כביכול ירוקות המיטיבות עם נושא סביבתי אחד לא יפגעו בצורה משמעותית בנושאים סביבתיים אחרים. למשל שאמצעי מיטיגציה לאקלים לא יפגע בצורה משמעותית בעקרון אחר כגון שמירה על הטבע והמגוון הביולוגי.

המשרד להגנת הסביבה עובד בימים אלו על תכנית דומה. לפי תכנית העבודה השנתית של המשרד, מטרתו היא לגבש מדיניות טקסונומיה ישראלית לסיווג פעילויות פיננסיות לפי השפעתן על הסביבה עד סוף שנת 2022, ולעודד שימוש בה בקרב גופים מובילים בסקטור הפיננסי לרבות בנקים, משקיעים מוסדיים וחברות ביטוח.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לוואלה! כי סיכוני ושיקולי מגוון ביולוגי בהיבטים הפיננסיים הם חלק ממהלך כולל של המשרד לחיזוק הטמעת שיקולי סביבה בסקטור הפיננסי. בנוסף, המשרד מוביל מספר תהליכים בתחום כגון גיבוש טקסונומיה ישראלית להשקעות ירוקות ושיח מול הרגולטורים הפיננסיים. בנוסף נמסר מהמשרד כי במסגרת השיחות שקיימה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, במפגש שרי ה-OECD בפריז בתחילת החודש, נערכו שיחות גם בנושא זה.

המשרד להגנת הסביבה מסר כי גם הוא עוקב באופן שוטף אחר פרסומי הרשת עבור מערכת פיננסית ירוקה ´ולומד את פרטי הדוח. "המשרד מתכנן לגבש את צעדי ההמשך בנושא זה לאחר העמקה בדברים, הבנת נתיבי החשיפה הייחודיים לסיכוני מגוון ביולוגי וכן את האופן שבו הסקטור הפיננסי בישראל יוכל לפעול כגורם המאפשר ומזרז קידום של אינטרסים הקשורים למגוון ביולוגי ומערכות אקולוגיות. הנושא יבוא לידי ביטוי בתכנית הלאומית של ישראל למגוון ביולוגי אותה מגבש המשרד בימים אלה".

עו"ד אורלי אהרוני שהינה חברה גם בפורום האקלים של הנשיא מדגישה כי "צריך להבין שמדובר בתהליך. לבנקים ולמגזר העסקי ייקח זמן להפנים מה נדרש במסגרתו, אבל הוא חייב לקרות. כבר היום, בהתאם לרגולציה באירופה (ה-SFDR, הטקסונומיה) מחויבים מנהלי השקעות ומוסדות פיננסיים בהערכה וגילוי מכלול השפעות ההשקעה על משאבי הטבע, על פי סרגל מובנה של פרמטרים הכולל השפעה על זיהום האוויר, מים, קרקע, פגיעה מגוון ביולוגי, ועוד. התוצאה היא, מעבר מהערכות עמומות בדיווחי ESG וולונטאריים, המאפשרים כר נרחב ל"green wash", לבחינת עומק מחייבת על פי פרמטרים ברורים. במסגרת פורום האקלים שהקים הנשיא נשתדל לפעול לאמוץ רגולציות ברוח החקיקה באירופה גם בארץ."


הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון.