מצב המערכות האקולוגיות של ישראל בירידה - וזה לא טוב לנו

המשרד להגנת הסביבה ו"המארג" פירסמו דוח מדאיג המעריך כי מצב שירותי המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר כתוצאה מפעילות האדם. הממצא העיקרי של הדוח - המערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בישראל מספקות שירותי מערכת חיוניים לקיום, לבריאות ולרווחה של תושבי המדינה

נועה שטיינר
23/10/2021
בווידאו: 25 אלף דונם עלו באש בהרי ירושלים (צילום: כבאות והצלה, אורי ליבנה)

לאחר שמונה שנות מחקר ובהשתתפותם של 200 מדענים ומומחים, השבוע הושק במוזיאון הטבע הלאומי על שם שטיינהרדט דוח הערכת שירותי המערכות האקולוגיות בישראל שהעריך את התועלות והשירותים שישראלים מקבלים מהטבע והמערכות האקולוגיות. הדוח, בהובלתם של המשרד להגנת הסביבה ו'המארג - התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל', סקר את כלל המידע הקיים בנושא התרומה של הטבע לאדם.

הדוח התייחס לשלוש קבוצות עיקריות של תועלות שהטבע המקומי מספק לאזרחי ישראל - שירותי אספקה, ויסות ותרבות ממגוון מערכות אקולוגיות - מדבריות, מערכות ים תיכוניות הכוללות חורש, בתה ויער, ימיות, מקווי מים בחלק היבשתי של המדינה כגון נחלים, הכנרת וים המלח, מערכות חקלאיות וכן מערכות אקולוגיות בערים ויישובים שלעיתים מוגדרים כטבע עירוני. הממצא העיקרי של הדוח - המערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בישראל מספקות שירותי מערכת חיוניים לקיום, לבריאות ולרווחה של תושבי המדינה.

עוד בוואלה!

דוח המשרד להגנת הסביבה חושף: אלו הם המפעלים המזהמים בישראל

לכתבה המלאה
עצים מאיטים את מהירות הרוח הנושאת חלקיקי אבק ומזהמים. השריפה בהרי ירושלים, אוגוסט(צילום: אתר רשמי, פלאש 90)

כוחות העל של המערכות האקולוגיות - צמצום שטפונות, שריפות ואבק

שירותי המערכת האקולוגית כוללים שירותי ויסות כגון ויסות טמפרטורה על ידי הצללה של עצים, ויסות האקלים - תרומת הטבע ליציבות האקלים, האבקת גידולים חקלאיים למשל על ידי דבורים, ויסות אסונות טבע ואירועי קיצון כגון שריפות ושטפונות, ויסות איכות האוויר שאנו נושמים, איכות המים שאנו שותים ואיכות הקרקע.

בין הדוגמאות הספציפיות שסקר הדוח נמצאים גם ההגנה שמספקת צמחייה טבעית מפני זרימת נגר היוצר שטפונות בשטחים חקלאיים ועירוניים. במערכת הימית הים תיכונית מיני חיידקים ויצורים זעירים ימיים מקטינים את ריכוז המזהמים המגיעים לחופים ולים כמו למשל בזליגות מהשפד"ן, וכן ויסות הבלייה של רצועת החוף ומצוקי הכורכר נתמכת על ידי חלזונות ואצות אשר יוצרים ומתחזקים מבנים סלעיים או "טבלאות גידוד" בקרבת החוף הים תיכוני. מבנים אלו ממתנים את עוצמת גלי הים שמצוקי הכורכר שבחוף חשופים אליה, וכך מסייעים להגן עליהם מהתמוטטות. הגנה מסוימת מבליה של חופי מערכת מפרץ אילת מספקת גם שונית האלמוגים שלאורך החוף המערבי.

שירות ויסות אבק גם כן נסקר בדוח. עצים ושיחים מאיטים את מהירות הרוח הנושאת חלקיקי אבק ומזהמי אוויר אחרים, ואלה נלכדים בצמחייה, נספגים בה או שוקעים אל הקרקע. לכידת מזהמים זו על ידי הצמחייה, במערכות הים תיכוניות מקטינה את ריכוזם באוויר, ועשויה לשפר את איכות האוויר לאדם וכך להגן על בריאותנו.

בישראל נמצא שחלקיקי גופרה, מזהם שמקורו בתעשייה ובתחבורה, נלכדים על ידי עצי חורש ויער בכרמל בממדים של כ-8 ק"ג גופרה לדונם לשנה. במדבר, קרומי הקרקע הביולוגיים והצומח הגדל במערכות המדבריות, כולל היערות הנטועים, קולטים אלפי טונות של חלקיקי אבק בכל שנה. קרומי הקרקע הביולוגיים ̄ מורכבים בעיקר מאצות, מחיידקים ומחזזיות, ומכסים כמה אלפי קמ"ר - קולטים כ-280 גרם של אבק למ"ר בשנה, פי 2 ממתקני קליטת אבק מלאכותיים. פגיעה בקרומי קרקע בילוגיים עדינים אלו למשל כתוצאה מכלי רכב כבדים ורכבי שטח שנוסעים מחוץ לשבילים קיימים וכן התייבשות צומח גורמת לשחרור רב של אבק לאוויר.

שירותי הויסות שנסקרו בדוח ונמצאו בישראל מסופקים על ידי מערכות אקולוגיות מקומיות כמעט בלעדית, אך עם זאת, כל השירותים הללו נמצאים בירידה, והחדשות הרעות הן שלרוב השירותים אין שום תחליף.

80% מכלל שירותי האספקה מיוצרים במערכות אקולוגיות מחוץ לישראל. הדגה בכנרת במגמת ירידה(צילום: יוני דותן, איגוד ערים כינרת)

בילוי בחיק הטבע - מובא לכם בחסות המערכות האקולוגיות

שירותי תרבות נופש ופנאי אשר הטבע מספק לאדם כוללים חינוך, השראה, דת ומורשת לעומת זאת הינם במגמת עלייה עקב הביקוש הגובר. בילוי בחיק הטבע כומת למשל על ידי מספר התמונות שאנשים מצלמים באתרי טבע מחוץ לעיר. לפי ד"ר יעל רם מהמכללה האקדמית אשקלון, הנגישות לטבע צריכה לבוא עם רגישות לשמירה על המערכות האקולוגיות על מנת לא להעמיס יותר מדי ולגרום נזק לאתרים פופולאריים כגון מקווי מים ואתרי פיקניק.

הדוח מדגיש כי למיני צומח וחיות רבים חשיבות למורשת מסורת ואמונה של אוכלוסיות מקומיות ודתיות מכל הארץ. למשל, ל- 131 מיני צומח הנמצאים במערכות החבל הים תיכוני כגון שיחים, בני-שיח ועשבים - מיוחסים מסורות ומנהגים של שימוש למאכל, למשקה, לתיבול ולרפואה. כמו כן זוהו 62 אתרי עצים קדושים שרובם משתייכים לארבעה מינים - אלון מצוי, אלה אטלנטית, חרוב מצוי ואלון התבור. עם זאת, שירותי תרבות אלו וההנאה של ישראלים ותיירים מהטבע המקומי מאויימים גם כן על ידי גורמים רבים. למשל, מינים פולשים כגון מדוזת החוטית הנודדת המגיעה לים התיכון פוגעת בהנאה של אנשים רבים הרוחצים בים.

אנחנו תלויים בטבע לאספקת מזון, מים ויצירת תרופות

שירותי אספקה של המערכות האקולוגיות כוללים למשל אספקת מים, מזון, וכן משאבים גנטיים היכולים לשמש גם לתרופות. הדוח מצא שכ-80% מתוך כלל שירותי האספקה מיוצרים במערכות אקולוגיות מחוץ למדינה. זאת גם כתוצאה מהדרדרות האספקה במדינה, למשל הדגה בכנרת במגמת ירידה. כדי להפיק את מוצרי שירותי האספקה המיובאים כל שנה לישראל, דרוש שטח שגדול כמעט פי 1.5 משטחה היבשתי של המדינה. המשאבים הגנטיים של הטבע הינם הבסיס לאספקת תרופות רבות לאדם. רק במערכת המדברית בישראל נמצאו 20 מינים הידועים כבר היום כבעלי סגולות רפואיות שהינם בשלבים שונים של מחקר לקראת פיתוח תרופות והיד עוד נטויה.

הירידה בשירותי המערכת האקולוגית - גורמים עקיפים וישירים

הדוח הראה את הגורמים הישירים להתדרדרות במערכות האקולוגיות ובתועלות והשירותים שהאזרחים מקבלים מהן. הגורם הכי מזיק בראש הרשימה הוא השינויים בשימושי קרקע כגון התמרת שטחים טבעיים, אחריו שינויי אקלים, מינים פולשים, ניצול יתר של משאבי הטבע, וזיהומים. עם זאת מאחורי כל הגורמים הישירים הללו עומדים גורמים עקיפים אשר מהווים את שורש הבעיה וכוללים עלייה בצפיפות האוכלוסין, גורמים כלכליים כגון צמיחה וצריכת יתר, גורמים פוליטיים, בטחוניים, ועוד. צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם, עם 400 נפשות לקמ"ר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה כי הצפיפות רק תגדל שכן עד שנת 2050 תמִנה אוכלוסיית ישראל ככל הנראה כ- 15 מיליון בני אדם.

לדברי ד"ר איתי רנן, מנהל המארג במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, ממצאי הפרויקט העלו כי הלחצים המופעלים על המערכות האקולוגיות, בייחוד לנוכח העלייה המתמשכת בגודל האוכלוסייה, מובילים להתדרדרות באיכות החיים בישראל.

"המחויבות שלנו היא להילחם במשברים אלו". זנדברג(צילום: יואב איתיאל)

השרה תמר זנברג הדגישה במעמד השקת הדוח כי לצד משבר האקלים, יש משבר נוסף והוא המשבר האקולוגי. "שני משברים אלו כרוכים זה בזה ומסכנים את רווחת האדם על פני כדור הארץ. המחויבות שלנו היא להילחם במשברים אלו. נפעל להגברת ההגנה על המערכות האקולוגיות של ישראל, כולל צמצום התמרת השטחים הפתוחים והטבעיים, להקצאת שטחים מוגנים נוספים בים וביבשה, ולשמירה על מינים בסכנת הכחדה", אמרה.

יש לציין כי השרה להגנת הסביבה תומכת בחוק שמקדם ח"כ פרופ' אלון טל ועבר בתחילת החודש בקריאה טרומית אשר מטרתו לעגן את הדיווח על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בצורה חוקית, בהתאם לדרישות אמנת המגוון הביולוגי שישראל חתומה עליה. אמנת המגוון הביולוגי צפויה לאשר בתחילת השנה הבאה מטרות עולמיות חדשות ושאפתניות להגנה על הטבע והמגוון הביולוגי.

תמונה מדאיגה של מצב שהולך ומתדרדר

בראיון טלפוני לוואלה! פרופ' שטרנברג מאוניברסיטת תל אביב מסר כי "הדוח מציג תמונה די מדאיגה של מצב שהולך ומתדרדר, שכן רוב המדדים במצב של ירידה והיכולת לספק שירותי מערכת אקולוגית בישראל הולכת וקטנה". שטרנברג הוסיף כי מדברים לא מעט על חשיבות שימור של מה שניתן - כמפתח ליציבות של מערכות אקולוגיות. לטענתו אכן יש לעשות הכל כדי למנוע התמרת שטחים טבעיים למשל לפרוייקטי בנייה, אבל היום זה כבר לא מספיק. בהקשר של שינויי אקלים, הוא מדגיש כי אירועי הקיצון כגון שטפונות ושריפות רק יחריפו ולכן צריך לעבור לפעולות אקטיביות, מיטיגציה וכן היערכות לשינויי אקלים על מנת להקטין את הנזקים מאירועי קיצון ולפי ראייתו, זה עדיין לא קורה בסקלה הנדרשת ובמהירות הרצויה. בנוסף, משבר האקלים ישפיע על פוטנציאל אספקת מזון."כיוון שמדינת ישראל תלויה בייבוא של מזון, אנחנו תלויים במציאות שמתרחשת מחוץ לישראל, בעולם שהוא משתנה, וצריך להיערך גם לזה".

הצפיפות בישראל צפויה רק לגדול. תל אביב(צילום: ראובן קסטרו)

דרושה תכנית מתכללת לאקלים ולטבע

פרופ' שטרנברג הדגיש כי יש להתייחס לנושא האקלים בראייה ממשלתית מתכללת, ולמנות יועץ אקלים בכיר בעל סמכויות אמיתיות, בדומה למה שנעשה בארצות הברית. פרופ' שטרנברג הדגיש כי ממשלת ישראל צריכה לגבש וליישם תכנית לנייטרליות פחמנית עד 2050 בהקדם. אוניברסיטת תל אביב הינה האוניברסיטה הראשונה בארץ שהחלה לגבש תכנית לנייטרליות פחמנית לשנת 2030 אשר כוללת גם התייחסות לשטחים הפתוחים ולגן הבוטני שבשטחה.

בבית הלבן הנשיא ביידן הקים בינואר מחלקה למדיניות אקלים בהובלת יועצת אקלים לאומית - ג'ינה מקארת'י אשר עומדת בראש קבינט מנהיגים מ-21 רשויות ממשלתיות ומשרדי ממשלה פדרליים. רק החודש הושקה על ידי ממשל ביידן 'מפת דרכים אקלימית לכלכלה חסינה לאקלים' בהובלת מקארת'י אשר כחלק ממנה כל הרכש הממשלתי יבחן מחדש והחקיקה צפויה להשתנות כך שיתועדפו במכרזים חברות עם טביעת רגל אקלימית קטנה, וזה רק הצעד הראשון לבחינת השפעות האקלים על כלל הסקטורים במדינה אשר יכלול דיווחים פיננסיים.

כרמל הורוביץ מקמפיין 'מטה חירום אקלימי-אקולוגי' הדגיש טלפונית וואלה! כי הם דורשים מהממשלה לבנות תכנית רצינית ומקיפה המתואמת למצב חירום אקלימי-אקולוגי. "על הממשלה בישראל לבנות תוכנית כולל חקיקה שמשנה לראשונה את סדרי העדיפויות, מתוך הבנה שחיינו תלויים בכך. בגלזגו ידברו על האקלים, אבל יש לזכור שהמערכות האקולוגיות הינן בלתי נפרדות ממערכות האקלים, ויש להגן, לשקם ולחדש את המערכות האקולוגיות. אנחנו קוראים לכל אזרח בישראל להצטרף אלינו בסוף השבוע להפגנות החירום ברחבי הארץ".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully