המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (רביעי) את דירוג ההשפעה הסביבתית לשנת 2019, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. מהמדד עולה כי בז"ן דורגה כמפעל בעל "ההשפעה הסביבתית" השלילית הגבוהה ביותר, עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018. אחריה מדורגות בראש הרשימה האדומה: רותם אמפרט, מתקן השפד"ן, בית זיקוק פז אשדוד ומפעל כרמל אולפינים.
המדד שמתפרסם זו השנה התשיעית, בוחן את הסיכון הסביבתי של 49 חברות ציבוריות, 124 מפעלי תעשייה גדולים וכ-700 תחנות דלק, ומבוסס על מדד הערכת הסיכונים הסביבתיים בבריטניה. ד"ר אוהד קרני, מנהל אגף אסטרטגיה ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, הודה כי הפרסום בא באיחור ניכר. "חשוב לנו לפרסם את המדד קרוב ככל הניתן לסוף השנה שהוא מייצג, כדי שיהיה רלוונטי ואקטואלי", אמר, "לצערנו בגלל היעדר תקציב, הוא התעכב". מנכ"לית המשרד גלית כהן הבטיחה להחיש את פרסום המדד הבא, "בעזרת השם, הכנסת, השרים והממשלה יהיה לנו תקציב מדינה ואז באמת נוכל לעשות את הדברים יותר מהר", אמרה.
עוד בוואלה!
במשרד מציינים כי המדד הוא הכלי העיקרי שמעניק מידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. המדד משקלל אינדיקטורים מגוונים המרכיבים את הסיכון הסביבתי, לרבות סיכונים משפטיים כגון הליכי אכיפה סביבתיים, סיכוני מעבר לכלכלת דלת פחמן כמו החלת מס על פליטות גזי חממה (כחלק סיכוני אקלים), ומנגנונים לניהול סיכוני סביבה ברמת הממשל התאגידי - המקבלים משקל חיובי במדד. המדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).
לפי הערכות ה-OECD, נכסים פיננסיים כדוגמת קרנות ואג"ח בסך כולל של למעלה מ-30 טריליון דולר, מנוהלים תוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות. לפי הארגון, מגמת העלייה מצביעה על כך שהסכום צפוי להגיע לכ-50 טריליון דולר בשנת 2025.
"מדד ההשפעה הסביבתית מנגיש לציבור בשקיפות את המידע המצוי בפני המשרד, ככלי חשוב לניהול סיכונים סביבתיים", מסבירה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שהרגולטורים הפיננסיים דורשים מהחברות הציבוריות ומהגופים המוסדיים לצמצם את הסיכונים הסביבתיים שלהם ולחשוף אותם לציבור. המדד מאפשר מעקב פשוט אחר סיכונים אלו".
"מדד ההשפעה הסביבתית מגלה בפני הציבור הרחב והמשקיעים בחברות התעשייה את הסיכונים הסביבתיים הגלומים בהן", מעידה גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות - בין אם הם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב - לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות".
היא מוסיפה כי "השקיפות היא כלי ואנחנו מצפים שהחשיפה תוביל לשינוי. יש פה חברות ומפעלים ידועים ונודעים ויש ביכולתם לשנות את המצב". זנדברג ציינה כי אזור חיפה מתבלט כאזור המושפע מהמפעלים המזהמים, "יש שם ריכוז של זיהום וזו הסיבה לטפל באזור הזה".
"תושבי חיפה חווים את הזיהום כחלק משגרת חייהם"
מפרץ חיפה "מככב" שלא בטובתו בדוח של משרד להגנת הסביבה. שיאנית המזהמים הארצית היא קבוצת בז"ן, ש"זכתה" לעמוד בראש המדד עם עליה של 18% בניקוד מול 2018. כלומר, לא רק שהמגמה השלילית של ההשפעה הסביבתית בבז"ן לא השתנתה, אלא הפכה גרועה יותר משנה לשנה.
בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר ואי שדרוג תשתית. במהלך שנה זו, לפי הדוח, תועדו הפרות רבות נוספות, בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. ואם לא די בזה, למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות לסביבה.
מפעל כרמל אולפינים ממוקם במקום החמישי והלא מכובד במדד. המפעל הציג עלייה קלה של 1% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2019, על פי הדוח, בוצע שימוע למפעל בגין הפרה של מכסת השעות שבהן פעלו מתקני ייצור ללא הפעלת מתקן הטיפול לפליטות לאוויר. כמו כן, תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2018-2017 על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, וכן התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר.
הדוח לא הפתיע את יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, עו"ד שרית גולן. "מדד המפעלים שבו נמצא כי בז"ן מככבת בראש רשימת המזהמים לא מפתיע את תושבי מפרץ חיפה", היא אומרת, "הם חווים את הזיהום והסיכונים ממתחם בז"ן כחלק משגרת חייהם. מאה ימי החסד של הממשלה החדשה עברו. זו העת לקידום פינוי מתחם בז"ן.
"צריך להבין שמדובר בדוח מ-2019 שכבר לא רלוונטי, אין לנו זמן לתחקירים בדיעבד, צריך לעשות מעשים קדימה", היא מסבירה בתוקף. "מאז שנת 2019 התרחשו עוד עשרות פליטות ואירועים. אנחנו לא כאן על מנת לכתוב את ההיסטוריה, אנו כאן על מנת לשפר את העתיד. ממשלת ישראל חייבת לזכור שלא מדובר בדוחות, מדובר בחיי אדם. משמעותן של החריגות היא פגיעה בבריאות הציבור באזור מפרץ חיפה. נגמרו ימי הדיבורים - עכשיו הגיע הזמן למעשים".
בתגובה לדוח קבוצת בז"ן מסרה כי "למרות חוסר מהימנותו של המדד והמידע המטעה הניתן למשקיעים, קבוצת בזן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית, כפי שגם עולה מהנתונים הרשמיים המתפרסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה. בשנים 2018-2019 קבוצת בז"ן הפחיתה פליטות בעשרות אחוזים, ביניהם הפחתה של 75% בפליטות הבנזן, בשנה אחת בלבד. הפחתה זו מצטרפת למגמה רב שנתית של הקבוצה, אשר הפחיתה משנת 2009 ועד 2019 בין 65% ל 95% מפליטות מזהמי אוויר העיקריים. בז"ן ממשיכה בימים אלה לתכנן פרויקטים ארוכי טווח שההשפעה הסביבתית החיובית שלהם תהיה משמעותית".
מאיגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים נמסר כי "הנה רשימה חלקית של גופים שמשפיעים משמעותית על הסביבה, אך לא נכללים בבדיקת המשרד להגנת הסביבה: חברות התחבורה הציבורית, מערכי הטיפול בפסולת ברשויות מקומיות, הפעילות בנמלי ישראל, בסיסי הצבא, ועוד. זאת בזמן שהתעשייה מזערה בעשור האחרון את כמות הפליטות בלמעלה מ-90%, וממשיכה להשתפר ולהוכיח שהיא הפתרון ולא הבעיה. יתרה מכך, המדד מחושב באופן שמעוות את הנתונים ולמעשה עוסק בהטעיית משקיעים, ולא בשקיפות ראויה של המידע, כפי שהיה מצופה ממנו. הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יעסוק בתמונה המלאה, לטובת הציבור ויתחיל לטפל במזהמים העיקריים במדינת ישראל".
מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה", עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מסרה בתגובה לדוח כי "המדד היה אמור להיות כלי חשוב להנעת החברות לפעול לצמצום ההשפעות המזיקות שלהן על הסביבה באמצעות שתי דרכים: הנגשת המידע למשקיעים כדי להטמיע סיכונים סביבתיים בהחלטות שלהם, ולספק מדד עבור הממשלה לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה בהתאם לשינויים בהתנהלות הסביבתית של החברות משנה לשנה. בפועל, אף אחת מהמטרות הנ"ל אינה מושגת על ידי המדד, וההוכחה לכך היא שחלק גדול מהעשיריה הראשונה האדומה של המדד, נמצאת בו לאורך כל שנות פרסום המדד ופרסומו אינו מביא לשינוי בהתנהלות שלהן.
עוד הוסיפה כי "למשרד להגנת הסביבה אין נתונים על השפעת המדד על המשקיעים או על השימוש בו על ידם או על שינויים במחירי המניות של חברות אלה בעקבות המדד, ונתוני הפיקוח מראים שהם לא השתנו לאורך השנים. אחרי 9 שנים שבהם המשרד מפרסם את המדד, יש מקום להפיק את הלקחים ולשפר אותו כדי שהוא יהיה אפקטיבי ולא יהפוך לכלי שזוכה רק לכמה כותרות ביוש רגעיות.
בארגון אדם טבע ודין מציינים כי "המשרד להגנת הסביבה, אינו יכול להסתפק בפרסום הנתונים בלבד בציפייה שהמשקיעים בבורסה יעשו את העבודה עבורו ועבורנו. יש צורך להגביר את מאמצי האכיפה, בין היתר בתכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר מכוח חוק אוויר נקי. תכנית זו הייתה אמורה להתעדכן על פי חוק בשנת 2018, והיא טרם אושרה או תוקצבה בממשלה עד היום. עתירה שהגשנו בעניין תידון בבית המשפט העליון בדצמבר".
מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול" מסרה כי "המדד שהתפרסם היום הוא תזכורת כואבת לכך שבמקביל למשבר האקלים אנו מתמודדים גם משבר זיהום סביבתי כבד וגורם מחלות. על המדינה לפעול בדחיפות להורדת גורמי הזיהום הרבים ולשים את בריאות האדם והטבע בראש סדר העדיפויות. יש לנהל תעשיה מזהמת ביד חזקה, תוך פיקוח ואכיפה מחמירים ומתן עונשים מרתיעים למזהמים, אולם הממשלה עושה הפוך: בחסות חוק ההסדרים צפויה החלשה של חוק רישוי עסקים וגזילת כוחם של רשויות מקומיות ושל המשרד להגנת הסביבה אל מול מתן כוח עודף לתעשיה מזהמת".
מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר כי "המדד מפלה לרעה חברות גדולות וחברות בעלות אתרים רבים אשר תמיד ידורגו במקומות גבוהים. מתודולוגית, המדד אינו נכון ואינו מבחין בין סוגי תעשיות והיקף פעילות המפעלים ובכך מטעה הן את הציבור והן את המשקיעים הפוטנציאלים ומנגישה להם מידע שאינו מהימן. מן הראוי היה שהמדד יכלול אלמנטים של שיפור בפליטות המפעלים לאורך השנים, נתון שהיה מעיד על השקעותיהם והישגיהם. חברות האנרגיה, שמתמודדות עם הרגולציה המחמירה ביותר בעולם, משקיעות מיליוני שקלים מדי שנה כדי להיענות לדרישות הסביבתיות, ועדיין המשרד מעדיף פופוליזם וכותרות על פני פעילות מקצועית ואחראית".