לאחר פרסום הדוח המקיף של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC), הצופה החמרה בתוצאות מגמת ההתחממות הגלובלית, גם בישראל התייחסו לתחזיות הקודרות שלו. במשרד החוץ פרסמו הודעה חריגה בה כינו את הדוח "חשוב וראוי לתשומת לב רבה בישראל ובעולם. הדוח הוא נורת אזהרה, ונדרשת פעולה בינלאומית משותפת ושיתוף בידע וניסיון, במטרה למנוע את תרחישי הקיצון המתוארים בו".
"את המגמות האלה אנחנו רואים בבירור גם אצלנו", אמר לוואלה! מנהל השירות המטאורולוגי, ניר סתיו. הדוח שפורסם מזהיר כי ללא שינויים דרמטיים בצריכת האנרגיה העולמית, הנסיעות והבנייה, לא יצליח העולם לעמוד ביעדי ההתחממות הגלובלית והוא מסתכן בעלייה במספר גלי החום, הסערות החזקות, הסיכויים לבצורת ואובדן מגוון ביולוגי. הדוח קורא לעולם לנקוט צעדים דרמטיים לעצירת שינויי האקלים.
"מקריאה ראשונית של הדוח לא ראינו משהו שאנחנו לא מכירים אצלנו", הדגיש סתיו, "בסופו של דבר מדובר במגמה של התייבשות תוך הפחתה בכמות המשקעים. המודלים האקלימיים נותנים באופן עקבי תחזית כזאת גם בארץ, עם הפחתה במשקעים שתהיה יותר ויותר חזקה ככל שההתחממות הגלובלית תהיה יותר משמעותית. זה בולט כשמסתכלים על התחזיות שלהם, ועכשיו הם באים עם סט חזק של מודלים אקלימיים 'שיצאו זה עתה מהתנור', עדכניים יותר, מדויקים יותר וברזולוציה גבוהה יותר".
בדוח נכתב כי במקביל להפחתה בכמות המשקעים, עוצמות הגשם יתחזקו בכ-7% על כל מעלת התחממות. "הרציונאל שלהם הוא פשוט. ככל שמתחמם יותר, יש יותר אידוי מים לאטמוספירה, יותר עננים עם כמויות גדולות יותר של מים ואז כשהם מורידים גשמים, הם יורדים בעוצמות גבוהות יותר", אומר סתיו. "זה אומר שלפי IPCC אירועי מזג האוויר שראינו בינואר 2020, עם הצפות עירוניות בתל אביב, נהריה ואשקלון הולכות להתרבות, ואצלנו זה קשור לא רק לעוצמות הגשם אלא גם לעיור שהולך וגובר במישור החוף וגורם להפחתה בכמות הקרקע שמסוגלת לספוג את המשקעים. זו בעיה מקומית שממקדת אותנו לנושא הצפות עירוניות, תופעה שכנראה תלך ותתחזק אצלנו".
סתיו מסביר כי ההתחממות והעלייה בטמפרטורות ברורה מאוד בכל המודלים, בפרמטרים של תכיפות, ובמשך גלי החום ועוצמתם, כמו בסוג שראינו בשבועות האחרונים. "אנחנו רואים את הדברים קורים לנגד עינינו. מכירים גם סיטואציות של בצורת ממושכת ששכיחותן תלך ותגדל. זה יוביל לשריפות יער, כמו לדוגמא השריפה בכרמל בדצמבר 2010, שקרתה אחרי שלא ירדה כמעט אף טיפת גשם עד דצמבר. מזג אוויר מסוג זה שוב מסתמן שיחזור על עצמו שוב ושוב".
לדברי סתיו, גלי החום שהורגשו בישראל בשבועות האחרונים, וכן ההצפות והשיטפונות בחורף שעבר אינם מקריים, והם חלק ממגמה שתלך ותתעצם. "על כל מעלה של עליית חום אנחנו רואים השלכות חמורות, שהולכות ומתעצמות גם בישראל", אומר מנהל השירות המטאורולוגי, "זה לא שבישראל יהיה פתאום אקלים מדברי, אבל רואים את ההשפעה על דפוסי אקלים כמו העונתיות המסודרת שהייתה לנו, שהולכת ונפגמת יותר ויותר. יהיו שינויים בסדר הזה, כמו למשל הפוגה ארוכה בגשם ואז פתאום אירוע מאוד אינטנסיבי של גשם בזמן קצר מאוד".
"מקווים שזו לא הדקה ה-91 בישראל"
"למרבה המזל בעולם מתחילים להתעורר ואנחנו כולנו מקווים שזו לא הדקה ה-91, גם לישראל", אמר לוואלה! עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה אדם טבע ודין, "העולם נוקט בצעדים שאפתניים ואמיצים להתמודדות עם מגפת הקורונה ואנחנו מקווים שהיווה קריאת השכמה לעולם כולו שיש להתמודד עם המשבר הקיומי שניחת עלינו והוא משבר האקלים".
לדברי ברכה, הממשלה לא עושה מספיק כדי להתמודד עם המשבר העולמי. "למרבה הצער ממשלת ישראל לא נוקטת בצעדים שאפתניים להפחתת פליטת גזי החממה ולהיערכות לנזקי המשבר ורואים בהחלטת הממשלה בנושא לאחרונה שהיא אינה שאפתנית ונופלת ביעדיה גם ממדינות מפותחות פחות ממנה. במקום לקדם חוק אקלים שאפתני, הממשלה מסתפקת בהחלטה שגם היא וגם הממשלות שתבואנה אחריה אינן מחויבות לעמוד בה".
הוא מזהיר כי העתיד צופה עימו החרפה בנזקי ההתחממות הגלובלית. "אורות האזהרה בוהקים מולנו ולא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה להבין שימי שרב חמים כאלה לא נראו בשנים קודמות. שוב ושוב פורצות שריפות ענק בשטחים פתוחים ובקרבת אזורים מיושבים. אנחנו חווים אירועי מזג אויר קיצוניים בעונות החורף האחרונות שהובילו לאובדן חיי אדם, להצפות ולנזקים כלכליים אדירים. יש פגיעה חוזרת בחקלאות ואובדן גידולים חקלאיים שאחראים לביטחון התזונתי שלנו. רואים גם את נסיגת קו החוף של מדינת ישראל".
ברכה מזהיר כי "איש עדיין לא ממש מתריע מפני ההשלכות הגיאופוליטיות הצפויות לנו מהצפת מדינת ישראל ב'מהגרי אקלים' כתוצאה ממשברי מים ומקורות מחיה אצל שכנותינו כמו הרשות הפלסטינית, לבנון, ירדן, ומצרים וכן אפריקה". לדבריו, "רק כשראש הממשלה בנט יבין שמשבר האקלים הוא עניין של ביטחון לאומי ייתכן ונתעורר וננקוט בצעדים החריפים הנדרשים בכדי לצמצם את הנזקים ולהיערך מולם".