בית המשפט הצבאי "שומרון" בסאלם, גזר היום (ראשון) מאסר עולם ושלוש שנים נוספות על המחבל שרצח את אסתר הורגן. המחבל, מוחמד קבהא בן 41 מהכפר טורה אל-גרביה שליד ג'נין, הורשע לפני חצי שנה ברצח של הורגן מטל מנשה, על פי כתב אישום מתוקן בו הודה.
הרכב שלושה בראשות נשיאת בית המשפט ואב בית הדין השופטת סא"ל אבישג אגמי-מרדכי, השופט סא"ל סמזר שגוג והשופט רס"ן כמאל זהראלדין קבעו כי המניע של קבהא היה "מניע אידיאולוגי לאומני שמטרתו אחת, פגיעה באזרחים ישראלים ויהודים באשר הם, ללא כל הבחנה". הם גם פסקו פיצויים לעיזבון של הורגן בסך 3.18 מיליון שקלים - פי עשרה ממה שניתן בבית משפט פלילי בישראל, ועוד חצי מיליון.
אל תפספס
"רצח מזעזע ומצמרר ממנו עולה אכזריות בלתי נתפסת שלא נותנת מנוח לנפש", תיארה במהלך המשפט את מעשיו התובעת רס"ן מזי מקונן שייצגה את הפרקליטות הצבאית יחד עם סגן יובל סולטני. "(המחבל) לא הביע חרטה על מעשיו ולא העלה כל נסיבה מקילה שהיא", ציינה. "חמוש באידיאולוגיה רצחנית, ביצע את מעשיו בנחישות ובאכזריות רבה", היא סיכמה בטיעוניה לעונש בגין הרצח המתועב כי "בנוסף לפגיעה הקשה בקדושת החיים ובשלמות הגוף והנפש של אסתר, הסב הנאשם פגיעה קשה גם לביטחונו ושלוותו של הציבור". התובעת הבהירה כי "מעשי טרור אינם פוגעים בקרבן בלבד, אלא יש בהם זריעת פחד ואיום על הציבור כולו", וכי "במעשיו העצים את החשש היומיומי מפני מפגע אשר אורב לציבור ומחכה לשעת כושר לבצע את זממו".
התובעת הזכירה כי קבהא סיכם עם בני דודו לבצע ירי לעבר כוחות הביטחון שיבואו לעצור אותו וביקשה לגזור עליו עונש מאסר עולם בגין הרצח וכן מאסר נוסף בגין עבירת קשירת קשר לירי בה הורשע. בנוסף ביקשה גם שיופעל מאסר מותנה התלוי ועומד כנגדו מתיק קודם. היא ציינה כי אין זו הפעם הראשונה בה ביקש קבהא לפגוע בחיי אדם מתוך אידיאולוגיה לאומנית וכי זו לא הפעם הראשונה בה הוא עומד בפני בית משפט צבאי. לחובתו שלוש הרשעות בבית משפט זה ממש, בגין עבירות ביטחוניות שבאחרונה שבהן הורשע בירי לעבר כוחות הבטחון. היא דרשה גם פיצויים משמעותיים.
סגן נשיא בית המשפט, סא"ל כמאל זהראלדין, היה מי שקרא באולם במלואו את גזר הדין בן 12 העמודים, שנפתח בשיר של המשוררת רחלי ראובן שמילותיו המהדהדות על רקע נסיבות האירוע הרצחני הן "אמהות צריכות מפעם לפעם לצאת לבד ליערות, איפה שרחוק מהבית, איפה שקרוב אצל עצמן, לאסוף לתוכן שקט כי לשוב ולשמוע את החלומות שלהן". בהמשך הוא ציטט מהקוראן, בערבית שאחר כך תרגם לעברית ואמר כי "נטילת חייו של אדם בכוונה מהווה הפגיעה החמורה ביותר בערך קדושת החיים, ערך העומד בבסיס קיומה המוסרי של החברה ומהווה ערך מקודש באופן חוצה דתות, מדינות ותרבויות. כך למשל ציווה הנביא מוחמד עליו השלום את המאמינים מפי האל: 'לפיכך כתבנו בספר לבני ישראל שכל המאבד נפש אחת - בלא שאיבדה נפש או ביקשה למלא את הארץ חמס -כאילו איבד עולם מלא'".
זהראלדין הביא מובאות דומות גם מהברית החדשה, מהתורה ומפסיקת בית המשפט העליון והוסיף, "חרף כל האישורים הדתיים, המוסריים והאנושיים, תכנן הנאשם מבעוד מועד ואף הוציא לפועל, תכנית נקמה שטנית שכל תכליתה ליטול חיים של אדם חף מפשע". הוא ביקש להדגיש כי "ככל שהנאשם סבר שבמעשיו הנוראיים הוא מביא 'כבוד' לעצמו, או לבני עמו, או בני דתו, הרי שההפך הוא הנכון. האלימות הברברית והרוע השטני שאפיינו את התנהגותו, שעה שבחר לתקוף ללא כל התראה, אשה חסרת הגנה ולהביא למותה בצורה כה אכזרית, מציירים אותו בעיניי העולם המתורבת וחבר בני האנוש כאדם שפל, חסר רחמים, שהכבוד האנושי רחוק ממנו שנות אור".
אסתר ז"ל, בת 52 בהירצחה, אשתו של בנימין, אמא לאודליה, עקיבא, בצלאל, אביגיל, הלל ואלישיב וסבתא לאופק וענבר, נולדה וגדלה בצרפת עד גיל 18. אז, החליטה לעלות לארץ ישראל, ובהמשך שנותיה הקימה את מרכז חייה בטל מנשה. "היא הייתה ציירת, אומנית ויועצת זוגיות, ויותר מכל אהבה את החיים", ציינה התביעה הצבאית בפני בית המשפט.
מכתב האישום המקורי שהגישה, עולה כי מוחמד קבהא החליט לבצע פיגוע לאחר שב-10 לנובמבר 2020 מת בכלא הישראלי הרב-מחבל כמאל אבו וער בן ה-46, חברו של קבהא ממאסר קודם שלו, שנכלא ב-2003 והיה שפוט לארבעה מאסרי עולם ועוד 50 שנה. הוא מת מסרטן אבל הפלסטינים טענו כי מותו נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית מתמשכת. קבהא שקל מספר מתווים אפשריים לנקמה, בהם פיגוע ירי, רעיון אותו זנח בשל עלותו הגבוהה יחסית של כלי נשק. כחודש לפני הרצח הוא ערך סיור הכנה בשמורת יער ריחן, שם יש חורשות הסמוכות לישובים שקד, חיננית וטל מנשה, והוא החליט כי המקום מתאים לפיגוע דקירה כנגד ישראלים.
הרצח של הורגן אירע ב-20 בדצמבר 2020, בעת צהרים, בסמוך לטל מנשה, ביער ריחן. קבהא ליקט שם פטריות בסבך, היא ערכה צעידה על השביל. כשיצא מבין העצים הוא הבחין בה, מבטיהם הצטלבו, הוא הבין כי מדובר ביהודייה, היא הבינה כי הוא מתכוון להרע לה. היא החלה לרוץ בבהלה לעבר הישוב אבל הוא השיג אותה בתוך 15 מטרים, תפס בה והשליך אותה לעבר אבנים לצד השביל. היא החלה לדמם מראשה, צעקה, אבל הוא התיישב מעל גופה ותוך שהיא זועקת הוא המשיך לחבוט בה, גרם לה לשברים ורוצץ את גולגולתה באבנים גדולות.
אחר כך נמלט וחצה את גדר הבטחון לשטח הרשות הפלסטינית. עם רדת החשיכה הוא הגיע לביתו, פשט את בגדיו המגואלים בדם, התקלח, לבש בגדים נקיים ואת הבגדים שלבש במהלך הרצח הוא הכניס לשקית והשליך לפח זבל הסמוך לביתו. שלושה ימים הוא נמנע מלישון בביתו ולן אצל חבריו ובבית נטוש בשטח. ביום הרביעי שב הביתה. לפנות בוקר ה-24 לדצמבר הגיעו לבית לוחמי ימ"מ שעצרו אותו. הוא מוחזק מאחורי סורג ובריח מאז.
"יום יום הכאב גדל", אמרה לבית המשפט הבת אודליה. "החיים של כולנו התהפכו, שוק, העולם התערער, אמא כבר לא פה בעת צרה, אמא כבר לא פה בעת שמחה". וכן, "יש את החיים שלפני ואת החיים של אחרי. צעד צעד לומדים מחדש את מקומנו בעולם, לומדים את מקומנו במשפחה".
בנימין, בעלה של אסתר המנוחה הלין כי הרשות הפלסטינית מעודדת את הטרור לפני מעשה ולאחריו. "אני מצר מאד שעל ספסל הנאשמים יושב רק הרוצח אשר כמובן אחרי למעשיו אך הרצח הזה היה מוזמן. על פי הודאתו הוא הוסת לצאת ולנקום במות חברו, שנפטר בכלא הישראלי ממחלה לאחר שקיבל את כל הטיפול הראוי, אך מוות זה הוצג ע"י הרשות כעלילת דם, כהוצאה להורג, וזה דחף אותו. שולחיו, ואני מתכוון פה למנהיגי הרשות הפלסטינית גם משלמים לו סכומים גדולים מאד העולים על השכר שהם משלמים למורים בבתי הספר".
"טוב יעשו אויבינו אם יקראו קצת במקורות", אמר אלמנה של אסתר, בנימין, שנישא מחדש, בדיוק היום לפני חודש. "כך כתוב בתחילת ספר שמות, 'כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ' ובעקבות הפיגוע התגובה שלנו כמו שאסתר לימדה, מתמקדת בבניה, בקדושה ובטוב. אני רוצה שיידעו שבעקבות כך העמיק עוד הקשר שלנו עם ארצנו, עם כל עם ישראל, וזה בא לידי ביטוי מעשי על ידי אישור שניתן כבר להרחבת הישוב טל מנשה, כמעט הכפלתו".
סא"ל (מיל.) עו"ד מוריס הירש, לשעבר פרקליט איו"ש, מייצג את משפחת הורגן. את מוחמד קבהא מייצג הסניגור ויסאם אגבארייה. קבהא עצמו, בדברו האחרון בדיון הטיעונים לעונש טען "לא מדובר בהסתה וטרור, מדובר בזכותנו. אנחנו כל החיים שלנו חיים כאן בשלום. ואנחנו מקוויים שיהיה כאן שלום בהמשך וכולנו נחייה ביחד בלי שיירצחו אף אחד משני הצדדים".