"גידלתי גוזל ציפור בשיער שלי במשך שלושה חודשים"

אישה אנגלייה משועממת שקצת השתגעה מגעגועים הביתה בזמן שחיה באפריקה הפכה ל"קן אנושי" עבור גוזל חוחית חלש במשך כמעט שלושה חודשים. ""כל יום הוא עשה 'קנים' קטנים בשיער שלי והתיישב על החריץ של עצם הבריח שלי, מה שמילא אותי בתחושת יראה", אמרה בסוף השבוע בראיון ל"גרדיאן" האנה בורן-טיילור, צלמת וקופירייטרית לונדונית.

"הוא היה תוחב את עצמו מתחת לשיער ואוסף קווצות בודדות עם המקור שלו, מסדר אותם בתנועה סיבובית לתלתלים ארוגים שמזכירים קן קטן, ואז מתיישב בפנים" היא תיארה, "הוא היה מאפשר לזה להתפרק כשהוא סיים ואז מתחיל מחדש למחרת".

בורן-טיילור ובעלה, רובין, עברו לחיות בגאנה ב-2013, כאשר הוא החל לעבוד שם. האנה לא הייתה יכולה לעבוד בגלל הגבלות ויזה והיו לה מעט חברים, מכרים או שכנים עימם הייתה יכולה לדבר. "נותרתי מבודדת, מלאת געגועים הביתה וחסרת מטרה", היא אמרה והתנחמה בטיולים בטבע.

"אחרי סופת רעמים קשה במיוחד בספטמבר 2018, מצאתי על הקרקע גוזל חוחית צעיר - מסוג פרוש מניקין עם כנפי ברונזה - בקושי בן חודש", אמרה בורן-טיילור. "הוא ננטש על ידי הלהקה שלו, אחרי שהקן שלו עף מעץ מנגו. עיניו היו עצומות בחוזקה והוא רעד. הוא היה צעיר מכדי לשרוד לבד - הוא היה בגודל של האצבע הקטנה שלי, עם נוצות בצבע של עוגיות תה, עיניים בצבע דיו ומקור קטן כמו חוד של עיפרון".

החוחית והאנה התחברו במהירות. "למחרת, הוא התעורר בפה פעור וקריאות רעב צווחניות. האכלתי אותו בטרמיטים ובאופן אינסטינקטיבי צייצתי לעברו", היא סיפרה. "הוא צייץ בחזרה אלי, טיפס לתוך היד שלי, חפר עם המקור ועם הראש ואז נרדם בכף ידי. מבחינתו, אני הייתי אמא שלו. במשך 84 הימים הבאים, התינוק הזה התגורר עליי".

גודל החוחית סוף סוף התחזק מספיק עד סוף השנה כדי שהיא תוכל לשחקק אותו שיחזור ללהקה שלו.

היא אמרה שכשהיא חזרה בינואר מחופשת חג המולד "הייתי מחפשת אותו כשהחוחיות חלפו על פני. מדי פעם, אחד היה נשאר מאחור, על ענף, ובוהה בי. אני עדיין בוכה כשאני חושבת עליו. הגידול שלו לימד אותי איך לחיות בהווה ושינה אותי לנצח", הוסיפה. "בשנה שעברה, כשחזרנו הביתה לאוקספורדשייר, הצטרפתי למאמצי שימור מקומיים והפכתי את הסיפור שלנו לספר, שיהיה המורשת שלנו יחד עם הלקח שכל חיה קטנה יכולה לעשות שינוי".