"שר התורה": סיפורו של הרב קנייבסקי, ממנהיגי החרדים

הרב חיים קנייבסקי, ממנהיגי הציבור החרדי, הלך היום (שישי) לעולמו בגיל 94, לאחר שחלה בימים האחרונים, התמוטט בביתו, וכשלו מאמצי ההחייאה שנעשו בו זמן רב. במערכת הפוליטית ספדו לו, עשרות התקהלו מחוץ לביתו ובמשטרה נערכים לאחת הלוויות הגדולות שידעה המדינה, ביום ראשון בבני ברק, סמוך לביתו של הרב.

הרב קנייבסקי, שהיה בשנים האחרונות המנהיג הבולט ביותר בזרם הליטאי-חרדי, כונה בשנים האחרונות "שר התורה" ואלפים בארץ ובעולם היו מגיעים אליו לעצה וברכה. בעשור האחרון רבים מהזרם החסידי והספרדי היו סרים למרותו. הוא היה המנהיג והדמות הרוחנית העליונה של 'דגל התורה', אחת מהסיעות המרכיבות את יהדות התורה, אך השפעתו הפוליטית הייתה רחבה באופן משמעותי.

הרב קנייבסקי נולד בשנת 1928 בפינסק (אז בפולין, היום בבלארוס), והיה בנם הבכור של הרב יעקב ישראל קנייבסקי ומרים לבית קרליץ. אביו, שכונה "הסטייפלר" על שם עיירת הולדתו הורנוסטייפל, נחשב כבעל סמכות הלכתית עליונה בדורו שרבים הולכים אחר תורתו עד היום. כבר בצעירותו זוהה כגדול בתורה והרב אברהם ישעיהו קרליץ שכונה "החזון איש", שידך את אחותו, מרים, עם הרב.

במשך שנים סופר כי מרים העלתה ספקות באשר לטיב השידוך, ואחיה שאל אותה אם הייתה מפקפקת בו אם היו אומרים לה שבעלה יהיה גדול בתורה כמו גדולי הדור - החת"ם סופר או הרב עקיבא איגר. האחות התרצתה. "הסטייפלר" ו"החזון איש" הפכו לגיסים.

ב-1934, כשנה אחרי ש"החזון איש" עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק, עלתה בעקבותיו גם משפחת קנייבסקי ושני הגיסים שנחשבו לגדולי הדור היו לשכנים. "הסטייפלר" ומשפחתו גרו בדירה קטנה וצנועה בבני ברק וציבור רב מכל גווני החברה הישראלית נהר לבית כדי לקבל עצה וברכה מפי הרב.

הבן הבכור, חיים, נשלח ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. לפני כ-11 שנים סיפר כי בתקופת מלחמת העצמאות נוכח מצב החירום נשלחו הוא וחבריו מהישיבה לשמור על ישובים בחזית הדרום כשבידיהם רק מקלות ואבנים. כשהגיעו למקום המיועד, אמר לו רב הישיבה לעלות לגבעה וללמוד. "לקחתי את הגמרא, ועליתי לראש הגבעה, ושם למדתי עד שוך הקרבות", סיפר.

ב-1951 נישא לבת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, פוסק הלכה חשוב שבמהלך השנים הפך לאחד ממנהיגי הציבור הליטאי בישראל. במהלך השנים נולדו לזוג שמונה ילדים - חמש בנות ושלושה בנים.

הרב, המכונה הגר"ח (הגאון רבי חיים), נמנע במשך שנים מעיסוק בחיים הציבוריים והקדיש את עצמו ללימוד תורה. הוא נחשב בקיא בספרות התורנית ובעל ידע רחב ומעמיק ונחשב מהמומחים הגדולים לתלמוד הירושלמי. לאחר מות אביו בשנת 1985 החל לאט לאט להפוך למעורב יותר בחיים הציבוריים. כמו אביו, רבים החלו לבקש את ברכתו ואת עצתו והחלו להגיע לביתו. עם השנים החל קהל רב לצבוא על בית הדירות הפשוט למראה ברחוב הרשב"ם שבאחת מדירותיו גר הרב בצניעות מופלגת.

מרגע זה הפך הרב קנייבסקי לדמות המרכזית בזרם הליטאי והוא שהכריע בשאלות הבוערות. מדובר בסוגיות מהותיות לחיי היום-יום של אנשיו, כמו חוק הגיוס, ועד הבעת תמיכה במועמדות משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, למרות שמולו התמודד מועמד חרדי, או תמיכתו בעינת קליש-רותם לראשות עיריית חיפה, למרות היותה אישה וחילונית. הרב עורר ביקורת רבה לאחר שהורה בתקופת הקורונה להשאיר את מוסדות החינוך החרדיים פתוחים למרות התחלואה הגבוהה בריכוזיים החרדיים.

סביב הרב נכחה לאורך שנים קבוצת מקורבים שמקיפה אותו, כשהדמות המזוהה ביותר בקבוצה זו הוא נכדו, יעקב (ינקי) קנייבסקי. הנכד נחשב למוציא ולמביא ומי שלוחש על אוזנו של הרב ונחשב בעל השפעה גדולה עליו.

הנכד בן ה-30 עלה לכותרות עם התפרצות מגיפת הקורונה בישראל, כשנראה בסרטון אומר לסבו: "כל המדינה רוצה להגיד עכשיו, שכל החיידרים לא ילמדו... עד מתי שהם ידעו מה קורה עם המגיפה הזאת... השאלה אם סבא חושב שצריך לבטל את החיידרים בגלל זה?".

"חלילה" ענה הרב לנכדו. "אז אני יכול להגיד להם בשם סבא שאת החיידרים חייבים לתת ללמוד לילדים?", ספק שאל ספק קבע הנכד, והרב קנייבסקי הנהן בראשו כמעין אישור.